לצערי לאט לאט אני רואה איך שהדברים
הבודדים שכן קיבלנו בתור שוחרים פגים ונעלמים: לפני כשבוע הועברה שמועה על ידי אחד מהמורים שלי שאין מוסד אקדמאי ולו אחד שמעריך תעודת הנדסאי מעבר לביטול קורסים בודדים, מה שלא היה נכון עד לא מזמן כי היו שתי מכללות בארץ שכן נתנו להמשיך שנתיים עם עד לסיום תואר ראשון. בנוסף הצבא לא מעריך הנדסאי בשירות הסדיר. מסכנה:
אני כיתה יד ואני ממש עכשיו מתחיל להצטער שנשארתי במכללה חברות מכירות בשוחרים, לאחרונה יש חברות מכמה תחומים באמת מכירים ומזהים שוחרים. חברת האוטובוסים שפועלת במודיעין כל כך דואגת לחסוך כמה גרושים שלא נותנת לשוחר לנסוע באוטובוס הפנימי, רק באוטובוסים חיצוניים(מחוץ לעיר וחזרה). נכון שיכול להיות שזה תקף גם לחיילים אבל בואו נודה שכשלבשתם מדים בכיתה ט' או י' זה היה אחד מהדברים שבאמת הרגשנו בלתי מוגבלים, נסיעות בתחבורה ציבורית. חברת פרטנר בע"ם גם מכירה בשוחרים לפתע ועל כן מתוך אהבה גדולה וחמדנות יתר, אין יותר מסלול חיילים לשוחרים באורנג'. אל תעברו למסלול החדש
ולגביי חלק מרשתות בתי הקולנוע כולם יודעים, תלוי במצב רוח של הבחורה שיושבת ליד המדפסת של הכרטיסים. לפחות זה לא חדש. מסכנה:
לשוחר אין זכויות כמו של חייל, ואם פעם היה ואני הייתי מאלה שלא בכו על להיות שוחר הרי שהיום אפשר להגיד שהזכויות שלנו עלובות ביחס לחיילים מסכנה כוללת:
אם הייתי עד לא מזמן בצד של אלה שמגינים על המערכת, מצער לי ותאמינו לי שלי יותר מאשר לכם לאמר אחרי מחשבה של מספר חדשים שאכן כן. דופקים אותנו ולא שווה להיות שוחר אם אתם באים ממשפחה ישראלית ממוצעת. מה שמרגיע אותי שאני, בהחלט הוצאתי את המירב מהשנה וכמה חדשים שלי במכללה ושאיפותיי הגדולות(לדחות שירות מסיבות אישיות) אכן תרמו לי באופן אישי. בזכות התיכון ובעיקר ליבו הרחב של המנהל(אני לא מלקק כרגע, רק אמת) קיבלתי את תעודת בגרות. אבל הרוב, נשארים במכללה בעיקר בשביל ההנסדאי ופה באמת הצער. דברים משתנים, זמנים משתנים, גם אנחנו
תהיו חיוביים ותראו את החצי הכוס המלאה כמוני, זה יעזור להרדם מהר יותר בלילה תאמינו לי. לילה טוב.