רע לי

[MeWithoutU]

רע לי

היום הסעתי את חבר שלי ללשכה... הוא התגייס... כבר איזה שבועיים שקשה לי לישון כי אני חושבת מה יהיה כשהוא ילך לצבא... אז חשבתי שהיום אני לא אבכה... החזקתי את עצמי כדי לא לבכות לידו וליד אמא שלו... כשהוא ניכנס לאוטובוס כבר הוצאתי דמעה...ישר ניגבתי את הדמעה שהוא לא יראה... הסעתי את אמא שלו הביתה וברגע שאני הגעתי הביתה פרצתי בבכי נוראי...אני כבר איזה שעה וחצי יושבת ובוכה... ראיתי אותו לפני שעתיים...אבל אני כבר מתגעגעת...

אני יודעת שבשביל אחרים זה: "אוי...נו...אז הוא הלך לצבא...את תראי אותו בסוף השבוע כשהוא יחזור" אבל בשבילי זה קשה...כי אני איתו 4 שנים!...ובמשך הזמן הזה ראיתי אותו כל יום!... (חוץ מאולי כמה פעמים שהוא נסע לדודים לישון ואני לא רציתי לבוא) לא רק זה...אלא שהיינו כל היום ביחד... וחוץ מלהיות חבר שלי הוא הבנאדם הכי יקר לי בעולם...הוא חבר שלי...החיים שלי...פשוט הכול בשבילי... הוא היחיד שאני יכולה לדבר איתו על הכול... ואני יודעת שזה נשמע אכזר אבל אני אוהבת אותו יותר מאת המשפחה שלי... כי הקשר שלי עם המשפחה נהרס כשעוד הייתי בת 13...ומאז שאני איתו הוא הפך להיות המשפחה היחידה שלי! אז ככה שאין לי עם מי לדבר ולשתף...יש לי רק אותו! וכשאני מגיעה הביתה לאף אחד לא באמת אכפת מה יש לי...ועצוב לי ורע לי! אני יודעת שאם אמא שלי הייתה פה היא הייתה יושבת איתי ומחבקת אותי חזק...אבל כבר 11 שנים שלא הרגשתי חיבוק מאמא... בימים שהוא יהיה בצבא אני אלך אליו הביתה ואשב עם אמא שלו...היא יודעת מה אני מרגישה...לה עצוב בדיוק כמוני... ואולי אין את אמא שלי...אבל אמא שלו בנאדם מדהים ומבין... אני רק מקווה שהטירונות תסתיים מהר ובשירות הצבאי הוא יהיה קרוב לבית... אוף...כל כך קשה לי ועצוב לי... אני רוצה חיבוק

 

[אשבל1]

איזו אהבה!!../images/Emo57.gif

אז דבר ראשון אני מקנאה בך שאת חווה כזאת אהבה... ונהדר שיש לו אמא מקסימה שאת חופשיה איתה כל כך, ובקשר לגעגועים לאהובך, מה אומר? אאחל שיגיע לחופשה במהרה.... ושולחת לך

 

[ORITI61]

../images/Emo24.gif

 

[MeWithoutU]

תודה רבה../images/Emo13.gif

 

[כנפיים לבנות]

איתך... ../images/Emo201.gif

 

[עידן64]

../images/Emo24.gif,רגשת אותי מאוד

כאמא לחיילת שיש לה חבר והיא גם מתקשה מאוד עם סידורי השבתות (לפעמים הוא סוגר שבת כשהיא יוצאת ולהיפך וזה נורא קשה...) כמי שיודעת ומכירה את מקום החבר כשאין משפחה ומישהו שיחבק, ומה הוא עבורך,הייתי במקום הזה לפני 22 שנה שמחה לשמוע שאת ביחסים טובים עם אמא שלו-זו מתנה גדולה..... מחבקת אותך ומקווה שתעברי את הטירונות בשלום למרות הקושי במרחק בשינוי עם גיוסו ובהרגשה שלך ושבסיום הטירונות הדברים יסתדרו ושיהיה לך קל יותר

 

[MeWithoutU]

אתן ממש מתוקות

תודה רבה על התמיכה העידוד והחיבוקים...

אחרי בכי שנמשך כמעט 3 שעות...נירדמתי... ועכשיו שקמתי אפילו שאני נורא עייפה אני מעדיפה לחכות אולי הוא יתקשר... אוף...אני לא יודעת איך אני יעבור את הימים האלו עד שיחזור... כל הזמן הייתי איתו...ועכשיו אין לי מה לעשות... לימודים סיימתי...צבא אין לי...גם עבודה לא... ככה שהדבר היחיד שיכול להעסיק אותי בימים האלו...זה לישון... אוף!שונאת צבא!...

 

[MeWithoutU]

תודה לכן בנות...

 

[סְקָאלִי]

רגע, עוד לא סיימנו ... ../images/Emo8.gif

יקירתי, הכאב שלך כל כך ברור. הרי כל כך קשות לנו תמיד הפרידות, וגם עם זו פרידה זמנית, הרי זו פעם ראשונה שאתם נפרדים לכזה פרק זמן, והוא הרי כל כך חשוב לך וחלק מרכזי בחייך ... ומה לעשות גם שפרידות, זמניות או קבועות לא משנה, תמיד מזכירות לנו פרידות קודמות ... אז ברור לגמרי איך את מרגישה עכשיו. אני שמחה שיש לך יחסים טובים עם אמא שלו, ושתוכלי להיות איתה ולהקל על עצמך. את מאוד מוזמנת גם לבלות איתנו כאן בפורום, את יכולהל היכנס כל פעם שעצוב לך או שסתם בא לך חיבוק, ואני נחבק אותך בינתיים, טוב? הנה כבר:

 

[MeWithoutU]

תודה לך סקאלי

אני באמת צריכה הרבה עידוד עכשיו... זה אחד הימים הכי נוראים בחיי! מהצהריים חיכיתי לשיחה ממנו...לדעת מה איתו... הוא התקשר אלי בערב פעמיים ודיברנו קצת... אוף...כמעט בכיתי לו בטלפון... אני לא רוצה שישמע אותי בוכה כי זה יתן לו להרגיש רע... אני לא מצליחה לישון...רק בוכה כל היום... אני רוצה שיחזור מהר...

 

[MIF2004]

הי לך....

אני כל כך כל כך מבינה אותך ומזדהה איתך.... היה לי בתיכון ובצבא חבר במשך מספר שנים, ואני זוכרת את חווית הפרידה כשהוא התגייס כמאוד מאוד קשה.... הדמות הכי קרובה אלייך פתאום מפליגה לה לצבא, והתחושה שהמפקדים שלו הם שיקבעו בשבילכם מתי תיפגשו ולכמה זמן די מטריפה.... אני יכולה לומר ששורדים את התקופה הזו, וחיים מסוף שבוע לסוף שבוע, נוסעים לבקר כמה שיותר, ומדברים המון בטלפון! במקביל גם ביליתי המון עם חברות כדי לא להרגיש לבד וזה גם מאוד מאוד עזר לי. ושלישית ברגעים הקשים, שווה לזכור שבסה"כ את בת מזל שיש לך חבר כזה, אהבה גדולה כזו, ולפי מה שתיארת שיש לו גם אמא מדהימה כזו, אלו לא דברים מובנים מאליהם בכלל! שולחת לך חיבוק חם ואמהי עד כמה שאפשר....

 

[MeWithoutU]

היי מירי...

תודה על התגובה...באמת נחמד לדעת שיש מי שמבין... כן זה קשה שהמפגשים שלנו תלוים במפקדים...אוף! אחרי שבכיתי מאתמול בצהריים עד שעות הבוקר נירדמתי... וקמתי לצלילי הפלאפון שצילצל וזה היה הוא...כמה טוב לשמוע אותו... אני ממש מקווה שיתנו לו לצאת בסוף שבוע הזה...וגם שיתנו לו בסיס קרוב לבית או משהו כדי להיפגש יותר... אני משתגעת בלעדיו... ואין לי ממש חברות להיתנחם בהן... כשאני חושבת על חברות שיכולות עולה לי לראש רק 3 שמות...אחת מהן בכלל בשנת שירות ולא ראיתי אותה כבר מלא זמן... אחת כל הזמן בבית ספר וכשהיא לא בבית ספר היא עובדת... והשלישית גרה פה קרוב...נשואה + ילד...החברה הכי טובה עוד מכיתה ב...אבל לא יוצא לי לראות אותה הרבה... כן ואכן מזל...אני רואה את כל הבנות בגיל שלי מחפשות אהבה נואשות...או שיוצאות עם בנים במשך חודשיים ועוברות לאחר... ולי יש את האהבה שלי...

כבר מרגישה יותר טוב...