רע לי

[אוףףףףףףףףףףףףףףף]

רע לי

איבדתי את החבר שלי בתור חבר ונראה לי שגם בתור ידיד האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים הבנאדם שתכננתי לחיות איתו לנצח עכשיו כל השאיפות שלי בחיים התמוטטו עליי לא נרדמת בלילות, אין לי תאבון בכלל, אני לא מתפקדת, אני גמורה, מתה, הרוסה, מתפוררת. החיים כל כך שחורים בלעדיו... להתסכל על תמונה שלנו יחד ולחשוב לעצמי "זה דבר שכבר לא יחזור יותר.." לשמוע שירים שלנו, מילים שלנו, לראות את המקומות שלנו, ולבכות, בגלל הידיעה שכל הדברים האלה הם עכשיו לא יותר מזכרון מתוק של אהבת אמת שלא תחזר. ושוב אני בוכה תוך כדי שאני מקלידה את ההודעה הזאת כי אני יודעת שזה נגמר הוא היה האחד שלי ):

 

[לירננה]

../images/Emo201.gif

חמודה,עצוב לשמוע. זה באמת כואב מאוד. וקשה לתפקד בהתחלה ולחזור לסדר הרגיל אם זה אדם שמאוד אהבת והיית קשורה אליו. את מוזמנת לספר כאן על הקשר הזה עוד אם את רוצה. נקודה בצד. אני חוששת שתתפסי את זה כביקורת במקום כתמיכה. אבל המטרה שלי היא לעזור.טוב? שימי לב למילים שהשתמש בהם. גמורה,מתה,לא מתפקדת,כל השאיפות שלי בחיים התמוטטו יכול להיות אולי ששמת את כל הביצים בסל אחד? תלית בו את כל התקוות והשאיפות שלך. הוא הפך להיות החיים שלך. ואיפה את בכל זה? החשיבות של הקיום שלך בפני עצמך, בשביל עצמך,גם הוא חשוב. את חשובה.את.רק את.בלי מישהו אחר. הוא לא זה שמזין אותך והוא לא הדבר היחיד ששווה לחיות בשבילו. יש עוד המון סיבות לחיות,והמון תקוות לחלום,והמון אנשים לאהוב. אז אני מבינה שזה קשה מאוד וכואב מאוד.אבל לאט לאט גם זה ידהה קצת,ותוכלי לראות את כל הדברים האחרים בעולם.

 

[אוףףףףףףףףףףףףףףף]

אי אפשר אבל

אני ממוטטת אני רוצה למות הנאדם הזה.. נקשרתי אליו כמו שלא נקשרתי לאף אחד אחר אני מאוהבת בו כל כך לא יהיה לו תחליף בחיים ו..אני פשוט לא מצליחה להתגבר זה בנאדם שאני תכננתי לחיות את כל החיים שלי ביחד איתו הוא חצי ממני.. אני אבודה אני רוצה למות

 

[לירננה]

טוב רגע

כמה זמן עבר מאז נפרדתם? זה נתון משמעותי. אם זה קרה ממש לא מזמן,אז זה רק טבעי שתרגישי ככה. ואין לי אלא לשלוח לך חיבוק ולהזמין אותך לספר יותר כאן אם את רוצה. זו תקופה שתכאב. וכנראה עדיין את צריכה את הזמן להתרגל. אם זה יותר זמן,זה כבר מצריך גישה אחרת. כי את צריכה לחשוב על דרך פעולה שבה את משלימה עם זה וממשיכה הלאה. עם עצמך ועם החשיבות שלך לעצמך.צריך לחשוב מה לעשות עם הקושי הזה ועם התלות הזו. אז מה מהשתיים? בינתיים לא סיפרת הרבה נתונים,פרקת רגשות וזה חשוב,אבל אין לנו נתונים להבין קצת יותר טוב מה באמת המצב שלך. כך או כך, את יכולה להגיד משהו שאת אוהבת ושעושה לך טוב שלא קשור אליו?או שאת לא חייבת אותו בהכרח כדי ליהנות ממנו? תחביב כלשהו, חברה, משהו כזה? נראה לי שאת זקוקה למשהו שיעזור לך להבין שיש עוד עולם מלבדו. אפילו לרגע קצר. ושאת שלימה בפני עצמך ולא רק חצי שלו. ורק את יכולה לעשות את זה, אבל את מסוגלת לעשות את זה, וזה יכול לקרות. זה יקרה אם תנסי לפנות למשהו אחר אפילו לקצת זמן: לצאת לבלות עם חברה. לראות סרט. לקרוא ספר. לקנות בגדים. לבשל. לא יודעת, משהו שאת אוהבת. ואת תראי שיש לזה איזשהו ערך גם בלעדיו. בהתחלה ערך קטן ואחר כך זה ילך ויגדל ויהיו לך חיים שלמים ומלאים גם בלעדיו (אני יודעת שכרגע זה נשמע בלתי אפשרי בכלל,אבל זה אפשרי,צריך סבלנות וקצת ניסיונות) את בטח מכירה את השיר של מירי מסיקה.נראה לי שהוא מתאים עכשו. טיפה טיפה ביצוע: מירי מסיקה מילים ולחן: דידי שחר שוב הולכת ברוטשילד כבר לא אכפת לי אם תעבור שוב הולכת ברוטשילד כבר לא אכפת לי לחזור ולזכור שוב שומעת שירים שאהבת בלי להעביר תחנה וכשמישהו בדלת כבר לא מחסירה פעימה טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי טיפה טיפה אני אוספת את השקט שלי אולי אפילו מתייפה טיפה טיפה תשעים וחמש דקות סרט לגמרי שכחתי אותנו השחקן לא הזכיר לי אותך הסיפור לא מזכיר את שלנו והמספר אצלך אני כבר לא בטוחה אם נגמר בשבע או שתיים וככל שאתה נעלם שוב זורם לי הדם ללחיים טיפה טיפה... שוב הולכת ברוטשילד כבר לא אכפת לי אם תעבור שוב הולכת ברוטשילד כבר לא אכפת לי לחזור ולזכור שוב שומעת שירים שאהבת בלי להעביר תחנה וכשמישהו בדלת כבר לא מחסירה פעימה חג שמח שיהיה לך

 

[אוףףףףףףףףףףףףףףף]

היום זה היום השלישי לפרידה..

 

[אוףףףףףףףףףףףףףףף]

והיום זה כבר היום החמישי

מתגעגעת למתוקי שלי ):

 

[לירננה]

../images/Emo24.gif

חשבת קצת על מה שכתבתי? עשית משהו למען עצמך,ניסית לבלות באיזו צורה?