רע לי כל כך רע לי

נעיתה

New member
רע לי כל כך רע לי

אני מרגישה בתוך המיץ של הג'יפה. כל הלבד עלה לי הערב, בא לי להרים ידיים לוותר על הכל להתחלק במה שצריך להתחלק ללכת לשקט ולהתחיל את החיים מחדש. אני לא אשת מלחמות וזה עדיין לא התחיל. אני כל כך עייפה היום, כל כך כל כך עייפה. אני מזכירה לעצמי מבועתת שבשבת אני אנוח כי דורון הולך לסופ"ש אצל אבא שלו, אבל אני פשוט משקשקת. מתי כבר יעבור לי הצמר גפן במוח?
 

טאניוש

New member
אפשר להציע חיבוק?

לא מכירה את הסיפור, קצת קשה לי להגיב. מלחמות? אין אפשרות בלי?... יש ילד קטן, באיזשהו מובן תשארו "נשואים" לתמיד. או לפחות ל-15 שנים הבאות. זה כל כך מקל על החיים, הבלי מלחמות הזה. קשה להגיד מתי עובר צמר גפן במוח. פשוט יום אחד תגלי שאת לא שם. בנתיים - למה שתשארי לבד בסופשבוע? תכיני לך תוכנית. תצאי עם חברה או תזמיני אחת אליך, למשל. הרי את לא באמת רוצה לנוח. גם כשהילדים מחרפנים אותנו - אנחנו לא בדיוק רוצות לנוח מהם, נכון? (גירושין תרמו מאד לשיקום חיי חברה שלי
. נזכרתי בכל החברות הוותיקות שלי שאף פעם לא היה לי זמן בשבילם. נשבעת לך שהיום אני הכי פחות לבד משאי פעם הייתי
.)
 

נעיתה

New member
אני שמחה לקחת../images/Emo24.gif

כן אני יודעת ושומעת ומתכננת אבל זה קורע אותי. מצד אחד הוא רואה את דורון כמו שהוא לא ראה אותו מעולם, מצד שני גם לי בא לראות אותו וקשה לי הניתוק. אני עובדת על עצמי חזק:)
 

נייטי

New member
שיט! עכשיו ראיתי את ההודעה הזאת.

מצטערת על ההודעה המטופשת שלי קודם. חייבת לסלק ילדים ואחזור בקרוב.
 

נעיתה

New member
שיט מה קרה?

את ממש לא חייבת להלך על הטיפות לידי, אני אוהבת את הכנות ואת השמחה ואת הצחוק, זה לגמרי מעלה אותי למעלה וגורם לי לצוף.
 

שלומית76

New member
../images/Emo201.gif

איזו תקופה קשה את עוברת. אני מאוד מבינה אותך שאת לא רוצה מלחמות ומקווה שרק יגמר כבר. אני באמת מאמינה שכדאי לעשות את המקסימום כדי שיעבור הכי שקט שאפשר, עד כמה שבאמת ניתן. שולחת לך חיבוקים ועידוד ומקווה שהתהליך הזה יעבור לך הרבה יותר קל מאיך שאת מדמיינת את זה. חושבת עליך הרבה.
 

נעיתה

New member
אני לא רוצה מלחמות

בדמניוני הפרוע אנחנו לוחצים ידיים וממשיכים בחברות ולא מחלקים חגים ומגיעים למסיבות גן ביחד . דורון הכין דקלום שלם ליום המשפחה ביום שישי, למה שלא נחווה זאת ביחד כהורים ולא כזוג? תודה על החיבוקים ועל המחשבות. יש לי חברה שטוענת שהמחשבות של אחרים מניעות אותנו, בגלל זה אני לא חושבת עליו יותר שלא ינוע. המחשבות שלכן מניעות אותי, אז תודה על האנרגיות
 

galll11

New member
אוי מותק ../images/Emo10.gif

מה שאת נאלצת לעבור הוא ממש בלתי נסבל באותו זמן גם להתמודד עם הלבד הזה וגם עם ה"להגיע להסכם".... כמה קשה. עברתי את זה עם אשה מאוד קרובה לי תנסי לנצל את הסופ"ש כדי להתמך על ידי האנשים שאוהבים אותך לאסוף כוחות ממה שעברתי עם חברתי - אחר כך בכל זאת זה נהיה יותר קל חיבוקים ממני
 

נעיתה

New member
לרוב אני לא מרגישה לבד

למרות שהורי בדרום וחברי מפוזרים, חלק גם לקחו צד. אני למדתי לסנן ולשאוב חוזק מאלה שבאמת רוצים בטובתי ובאושרי. נמאס לי להתנצל ולהרגיש קטנה- אני לא עשיתי כלום. אני מחכה שיהייה יותר קל, כולם אומרים זאת, אני רוצה להיות שנה קדימה ולהגיד לאחרים|לא שאני מאחלת זאת למישהי מכן| שבסוף נהייה קל יותר.
 

ariane

New member
../images/Emo201.gif

עם המעט כח שיש לי כרגע רוצה בכל זאת לחבק אותך בתקופה הקשה.
 

נייטי

New member
מתי יעבור?

לא יודעת מתי אבל יודעת שיעבור. זה יקח חודשים ארוכים אבל כשזה יבוא תבוא גם ההקלה. אני לא ממש מכירה אנשים שעשו את זה בלי מלחמות. תמיד שומעת סיפורים על ההוא של ההוא שהם חברים מזה טובים אבל עוד לא פגשתי באמת את המתגרשים האוהבים שנפרדים תוך כדי הפרחת פרחים ונשיקות. אני משערת שכמו תמיד בחיים צריך לבחור את הקרבות הנכונים בכדי לשמר אנרגיות. זאת עיצה נורא קלה לתת ואני יודעת כמה קשה בפועל ליישם אבל אולי בכל זאת תוכלי למצוא את הפינה ה"קולית" הזאת בתוך הצמר גפן כדי לעשות לעצמך סדר בקרבות. יקרה שלי, רוצה לקחת אותך לקפה ממש בקרוב. אולי תצלצלי כבר?
 

טאניוש

New member
אנחנו עשינו את זה בלי מלחמות ../images/Emo13.gif

כשחתמנו על ההסכם, עורך דין אמר "אתם יודעים, עדיין אפשר להתחרט". וגם השופט לא ממש הצליח להבין איך זה שאין מלחמה, היה די מצחיק לראות איך הוא ממש מנסה לקלוט איפה הקטצ'. מכאן - בלי מלחמות אכן נדיר. אבל לא בלתי אפשרי. כמובן, צריך שניים לטנגו. (ואני דוקא לא מצליחה לקלוט איך זה שאנשים שפעם אהבו כל כך וחיו יחד שנים והביאו ילדים ועברו כל כך הרבה פתאום הופכים לאויבים. איך שוכחים שאהבנו פעם את האדם הזה. למרות שכל החברות שלי חושבות שאני ממש לא נורמלית. כמה עצוב שהנורמה אצלינו זה מלחמה... )
 

נייטי

New member
../images/Emo6.gifאני מסכימה עם החברות שלך

את מותק הלא נורמלית..... לי ברור למה זה הופך למלחמה דווקא בין אנשים שאהבו זה את זו. כשהחברות נגמרת ונשאר ריק נורא קשה להזכר שפעם הייתה שם אהבה, וכשאין חברות במקום שבו הייתה פעם חברות אז זה יותר גרוע משני זרים ברחוב שרבים על מקום חניה ומוציאים סכינים. האכזבה הזאת מחבר טוב יכולה להוציא את הרע ביותר. לא פשוט בכלל.
 
נעיתה יקרה

כל כך מבינה אותך, כמעט וגם אנחנו לא היינו רחוקים אבל הגירסה לסיים את הכל בלי מלחמות היא הכי נכונה למרות שלא תמיד ניתן ליישם את זה זה עדיף מאשר להוציא עצבים וכסף מיותר על עורכי דין כדאי לפתור את הכל יפה מנסיון של אדם קרוב
 

מיליתו

New member
אני שמעתי על בלי מלחמות

מקרה של בחור שבגד באישתו, היא גילתה, הוא הודה, ויתר לה כמעט על הכל, נתן לה כל מה שביקשה בשבילה ובשביל הילדה, וסגרו הסכם שהיה מקובל על שניהם... זה לא הפחית בהרבה את הרגשות הקשים שהיו לה לאחר מכן. גם היא בילתה לא מעט במיץ של הג'יפה. אני חושבת שלפעמים המלחמות "עוזרות" לתעל את הרגשות הקשים של האכזבה מעצמנו, מהבדידות ומהעצב על ידי הפיכתם לכעס, שזה רגש יותר אופרציונאלי, ומסייע לנו להכחיש את הרגשות היותר קשים שמסתתרים. דרך אגב, גם אשמה באה לפעמים כדי לחפות על רגשות קשים יותר (תוקפנות כלפי עצמי וכעס על עצמי). אבל הכעס, לא מאפשר לעבד את האובדן. כל עוד מתמקדים בכעס, ולא מתמודדים עם העצבות, האנרגיות מנותבות לגורם חיצוני (או לפגיעה עצמית במקרה של רגשות אשמה קשים). בלתי נמנע שיהיה לפחות קצת כעס, אבל כדאי מאוד לעבור את השלב הזה, להתאבל, להרגיש את הרגשות הקשים, ולדעת שאחר כך השמש שוב תזרח. (עוזר לשיר לעצמך שהכי חשוך לפני עלות השחר).
 
את באמת במיץ של הג'יפה

ומקווה שמכאן רק ישתפר. בניגוד אליך חושבת שזה כבר התחי, ושזה בעצם הקטע הכי קשע ומעצבן, וכאשר יהיה מדובר כבר בהסכמים וב"גירוש" (מילה נוראה) עצמו, זה דווקא כבר תהיה תחילת ההקלה והשגרה החדשה, שבסוף תהיה לטובה. מקווה מאוד מאוד שיהיה לך שותף לטנגו של "מינימום נפגעים" ובעיקר, להבנה, שתמיד תמיד שניכם ההורים של הדורוני הזה.
 

happy

New member
יקירתי רוצה כלכך לחבק אותך

אין לי שום דבר חכם להגיד. מחבקת אותך חזק חזק ומזכירה לך שמחר (טוב נו רק ביום שני) השמש תזרח והחיים ממשיכים. מחבקת אותך חזק חזק חזק
 
למעלה