רעש לבן

n oy

New member
אני מכבדת אותך. ואותו. ואת כולם.

ואדם לא צריך להיות בן 50 ואת בת 24 בשביל שתכבדי אותו. מספיק שהוא יהיה בן 24 ויום אחד יותר מימך. וגם לא חושבת שיש קשר לגיל אבל עזבי. הוא יש לו את הדיעות שלו על הנושא שהעלית. וזכותו לומר את זה באיזה ציניות שהוא רוצהץ אבל ציניות זה לא ליכלוך על השני. זה כולה ציניות. אם תקראי ציניות במנגינה זה יראה לך בדיוק כמו כל תגובה אחרת. שיהיה לך סוף שבוע נעים.
 

babylon_a1

New member
תשמעי...

את הבעת את דעתך בנושא הפראפסולוגיה אני לא תוקף אותך אישית - לא אפיינתי אותך, ואני לא מכיר אותך אני תוקף את הגישה (ואגב ברור שלא כולם עם השכלה נמוכה אבל במקומות כאלה , קל לזה יותר להתפתח) יש מן הסתם פרופסורים מדענים וכו' כמו על כל אמונה / דיעה / גישה אחרת זה לא מפחית ברמת השעשוע שלי שאני נפגש בדברים האלה... שוב כל פעם שאני יורד על E T את מרגישה מותקפת אישית זה למה ? סתם שאלה לא קשורה, את לומדת / למדת כלכלה ? נ.ב - נקודה למחשבה - למה חברות בעלון הון - חיפוש יהלומים / נפט / זהב או כאלה שמשקיעים בבורסה, לא מעסיקים מדיומים / מכשפים / מעלים באוב בתור יועצים - זה יכול מאד להשתלם
 
אילו היית מתדיין ברצינות

ולא עושה צחוק ממי שמאמין, לא הייתי נגררת לירידות אישיות. אולי בארץ נתפס שאנשים פשוטים מאמינים במיסטיקה ואנשים נאורים לא. אבל זה בולשיט. יש משהו מאוד מטופש ביהודי ה"נאור" שהוא מתבייש בעצם היותו יהודי ומשתדל להיות כמה שפחות יהודי ע"י התכחשות לכל מה שקשור בעל טבעי. בדתות אחרות, הגאות באמונתם, יש את הנטיה לחקור את התופעות. שים לב שבדוגמאות שהבאתי למחברים, רובם נוצרים. הם מתענינים בתופעות וחקרו אותם במשך שנים. לא מזמן קראתי כאן באחד הפורומים הודעה שכתבה מישהי אתאיסטית לגמרי על מקרה מוזר שקרה לה. היא סיפרה שאביה נפטר. ביום הולדתו שהגיע לאחר פטירתו, הם שמעו קול נפץ שהגיע מהמטבח. במטבח היה תלוי אוסף צלחות שאביה ואמא אנו במסעותם ברחבי העולם. אביה ואמא גם הם היו אטאיסטים לחלוטין. מסתבר שקול הנפץ היה אחת הצלחות שנפלה. היא כתבה שאביה קיבע היטב את הצחלות לקיר. המסמר היה במקומו וגם המתלה שעל הצלחת היה עדיין מחובר לצלחת. האם והבת התקשרו לוודא אם הייתה רעידת אדמה ולא הייתה. המוזר הוא, שמכל הצלחות נפלה דווקא הצלחת שעליה היה כתוב "Happy Birthday".
 

babylon_a1

New member
כמה תהיות עבורך

אני יכול לכתוב סיפור על אבא ובן ו 15 צלחות שנפלו והסתדרו בשורה, אז??? זה שיש סיפור כזה , לא אומר שזה אכן קרה אם אכן זה קרה, יכול להיות שהוסיפו או השמיטו פרטים בשביל שיהיה פיקנטי למשל אכן נפלה רק צלחת אחת, אבל על כולם היה כתוב את זה... ואם זה אכן קרה כמו שאת מתארת, אז מה ? על מה זה מצביע, חוץ מנפילה של צלחת ? למה להידבק לפרטים לא רלוונטים שלא מוכחים כלום לא ככה, מוכיחים תופעה תופעה צריכה לקרות שמנסים שוב ושוב הגרביטציה למשל...
 

Swing On A Star

New member
אתה בורח מעצמך?

או מהעבר שלך? או מההורים שלך? או מהרבנים שלך? מה עשו לך שם? את מי אתה כל כך שונא שאתה אוטם את עצמך בצורה כזו? לא משנה מה אני אגיד, לא משנה כמה אנשים יספרו שהם חוו תופעות מוזרות או נפגשו עם ישויות, לא משנה אם אני אביא לך צילומים, סרטים, הקלטות, או אני לא יודעת מה. תמיד תתכחש. אבל אתה מתכחש רק לעצמך. אני לא צריכה לשכנע אותך, היחיד שמנסה פה לשכנע מישהו זה אתה את עצמך.
 

babylon_a1

New member
מתקיף/ה במקום לתת תשובת

זה גם דרך עכשיו נתמקד רק בסיפור עם הצלחת, במיוחד בגלל שהוא כל כך אווילי דרישה רק טיפת בינה בשביל להבין שזה סיפור מצוץ מהאצבע עם מטרות משלו
 
שים לה למה שאתה אומר

"תופעה צריכה לקרות שמנסים שוב ושוב הגרביטציה למשל..." אם זה לא קורה שוב ושוב אז זה לא התרחש? אם אני אפגוש אותך פעם אחת ולא ארצה לראות אותך שוב, אז הפגישה הזו לא התרחשה מעולם מפני שהיא לא קרתה שוב ושוב כמו הגרביטציה? הבחורה רשמה שהייתה רק צלחת אחת עם אזכור ליום הולדת והצלחת הזו נפלה ביום הולדתו הראשון של אביה לאחר מותו. אם זה היה קורה שוב ושוב ושוב אז איפה הפלא פה? מן הסתם שאם זה היה קורה כל הזמן אז הבעיה הייתה בגלל שהמסמר רעוע ולא בגלל שמישהו הפיל אותה בכוונה. עכשיו לך תדחף את הראש לאסלה ותחשוב על עוד תירוץ מפגר לכך שזה סתם צירוף מקרים. תתחבא תתחבא.
 
ממשיכה את הדיון עם בבילון

ללא עוקצנות. הנה דוגמאות נוספות לאנשים בעלי תארים שחקרו תופעות על טבעיות וכתבו עליהם ספרים: |הגדש|ד"ר מייקל ניוטון הוא בעל דוקטורט בפסיכולוגיה, מהפנט מוסמך וחבר באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. באמצעות פיתוח טכניקת רגרסיה משלו, גילה ד"ר ניוטון שהוא יכול להעביר את מטופליו אל מעבר להתנסויותיהם בגלגולים קודמים ולעקוב אחר חייה רבי המשמעות של הנשמה בין הגלגולים. בספרו "גורלן של נשמות", נזכרים 67 אנשים בחייהם בין הגלגולים בעזרת ההיפנותרפיה הרוחנית, שפיתח ד"ר מייקל ניוטון. הספר מתבסס על פריצת הדרך של המחבר במחקריו על החיים שלאחר המוות. *** תומס רייק הינו פאראפסיכולוג וחוקר תופעות על טבעיות במכון אוניברסיטאי בבוסטון, ארה"ב. הוא כתב את הספר "החוש השישי" - ספר זה דן בהיסטוריה של חקירת ולימוד היכולות העל טבעיות ובחלוצי המחקר בתחום זה. תופעות כגון טלפתיה, ניבוי, פסיכוקינזיס או צילום נפשי, פסיכומוטוריקה, תקשור וטלפורמציה זוכים להסבר המתבסס על נתוני מחקר מדעיים. תחומים שבהם רב הנסתר על הגלוי כגון ג`ינקס, כתיבה אוטומטית, בתים רדופים, סטיגמטה החיים שלאחר המוות, המדיומליות, הדיבוק, המטוטלת... כל תחום ותחום של החוש השישי. *** ד"ר ק. נורמן שלי כתב את הספר "ניסים אכן קורים" על ניסים אמיתיים שהתרחשו במרפאה שלו במשך 30 שנה. הוא משחזר את סיפורם האמיתי של מאות אנשים רגילים, אשר התאוששו באופן מופלא ממחלות משתקות, לעתים קרובות סופניות - באמצעות השימוש ברפואה חלופית.
 

uri80

New member
זה לא עובד כך. ברצינות.

העובדה שאדם כתב ספר או מאמר, ויש לו תואר ד"ר או פרופ' לא אומרת כלום. הרי איך את יודעת שהתואר איננו מאוניברסיטת אבו-דאבי שכרגע נמצאת בטימבוקטו? איך את יודעת אם המחקר שווה משהו בכלל? כשמישהו עולה על תגלית רצינית,הוא כותב בדר"כ מאמר בנושא שמפורסם בכתב עת רציני. המאמר מוגש לביקורת ע"י עורכי העיתון שלעיתים מעבירים אותו לבדיקה למומחים נוספים. כל התהליך יכול לקחת זמן. אם העורכים מחליטים שהוא ראוי, הוא מצורף לכתב העת ועובר ביקורת גם ע"י הקוראים עצמם שהרבה פעמים עולים על טעויות. הרי מה מונע ממני לקנות תואר דוקטור בשני שקל באינטרנט ולפרסם מחקר על "דרכי הרבייה של פלטוק הבר המצוי באינדונזיה" שיכלול את רשימת המכולת שלי+ שמות כל החברים? יש ספר בשם "מעבר" של סופרת טובה בשם קוני ויליס שאני בדיוק קורא עכשיו. אמנם הספר בדיוני, אבל הוא מתעסק בדיוק בנושאים האלה.
 
נו אז מה אתה רוצה לומר?

תרשה לי לסכם אותך בקצרה. א. ספרים לא שווים כלום. ב. דוקטורים לא שווים כלום. ג. בני אדם אינם דבר מעבר לעצמות ובשר. אין להם רוח או נשמה. טעיתי איפשהו?
 

uri80

New member
סיכום לסיכום:

א. ספרים דוקא שווים הרבה מאד. ב. דוקטורים יכולים להיות שווים אבל זה לא בהכרח אומר יותר מדי. ג. בן אדם הוא אוסף של תאים אבל בסופו של דבר יש לו מודעות עצמית, שזהו דבר הגדול יותר מסך כל התאים עצמם. אם את קוראת לזה נשמה -אין לי בעיה עם זה.
 

Swing On A Star

New member
ואחרי אנחנו מתים

אנחנו לא נולדים מחדש? אז איך אתה מסביר את ההיפנוזה שלוקחת אנשים לגלגולים קודמים?
 

uri80

New member
אין לי מושג אם נולדים מחדש.

כמו שלאף אחד אחר אין מושג. ובאופן אישי לא מכיר אף אחד בסביבה, שבאמת נזכר דרך היפנוזה בגלגול קודם שלו יכול להוכיח את זה.
 

Swing On A Star

New member
אתה מכיר את עצמך?

לך לפסיכיאטר שעושה היפנוזות ותנסה. לא צריך להיות אסטרונאוט בשביל לבדוק את התיאוריה הזו.
 

uri80

New member
כן, די מכיר את עצמי.

ואת זמני אני מעדיף לנצל בצורה יותר מועילה.
 

Swing On A Star

New member
כמובן.

אתה מעדיף לשחק חמש קוביות מאשר להוכיח לעצמך את קיומם של חיים אחרי המוות, נכון?
מכיר את סדרת הריאליטי "הרווק"? עוד ריאליטי מלוקקת. אבל היום, בפרק הסיום, שמתי לב לתופעה מעניינת. בסוף כשהוא עמד לבחור מבין שתי בנות את אישתו לעתיד, אחת מהן עמדה מולו לשמוע אם הוא בחר בה או דחה אותה. הבחורה הזו כבר הייתי ב"הרווק" לפני כן ונדחתה ברגע האחרון. היא הייתה לגמרי מאוהבת בבחור שעמד מולה ועוד דחיה ממנו הייתה שוברת את ליבה שוב. אז הבחור עומד שם ומספר לה כמה הוא התאהב בה... אבל... "יש משהו שאני לא יכול להמשיך איתו ככה"... ואז הוא התחיל לגמגם. הבחורה, עיניה כבו, אבל היא חייכה אליו ועודדה אותו "זה בסדר, זה בסדר". אבל אז הוא המשיך "אני לא יכול להמשיך מבלי שתהיי אישתי" וכרע על ברכיו. הבחורה כיסתה את פניה בידיה, פרצה בבכי וצרחה "ביירון לאאא!". אני מיד הרגשתי את מה שהיא הרגישה ומיד הבנתי למה היא חייכה אליו כשחשבה שהוא דוחה אותה ומדוע היא צרחה בפחד כשהוא קרע על ברכיו. לאדם לפעמים יותר קל להתמודד עם המוכר, עם הידוע, עם הצפוי. כיוון שהיא כבר נדחתה בעבר היא הייתה חזקה, אבל מכיוון שהצעת הנישואים הייתה בלתי צפויה עבורה, היא נתפסה לאימה. עם הבלתי ידוע והנסתר קשה לנו להתמודד. יש אנשים שמתמודדים עם הפחד מהבלתי ידוע ע"י אמונה. כאשר אני מאמינה בישויות ובחיים אחרי המוות, אני מכינה את עצמי לגרוע מכל - התמודדות עם המוות. ויש כאלה, כמוך שבוחרים להתמודד עם הבלתי ידוע ע"י הכחשה. וזה בסדר. גם זו דרך להתמודד עם העולם. רק שזו דרך פחות בריאה מפני שאם תתקל יום אחד, אם בחייך, אם אחריהם, בבלתי צפוי, יהיה לך הרבה יותר קשה להתמודד איתו.
 

Swing On A Star

New member
לסיום:

אני מציעה שנסיים את הדיון כאן מפני שהוא חסר סיכוי. אי אפשר לשכנע אדם שאינו פתוח למציאות מטפיסית. אמונה אינה שייכת למדע,ומכיוון שכך לא ניתן להוכיח אותה באמצעים חומריים. מי שמאמין שהוא רציונלי, שיערב לו. הוא מפסיד את הפן היפה והמאד מעניין של הקיום האנושי שהעסיק את האדם משחר ההסטוריה.
 

babylon_a1

New member
נכון, לא באתי להוכיח או לסתור

רק לנסות לגרום לך לחזור למצב הטבעי של כל אדם לשאול, לפקפק להטיל ספק נראה כאילו שברגע שמשהו שכנע אותך או גרם לך להאמין בו אז את נפתחת להכל כולל שטויות מוכחות או דברים שנעשו כהלצה או ע"י חובבנים
 
זה כמו שדה מוקשים

אם יש חשש למוקשים במקום שאתה רוצה להלך בו, אז לפי התאוריה שלך צריך לפקפק, לשים זין וללכת בשדה.
 
למעלה