דבר טוב הוא בעיני המתבונן
ומגיע בקונטקסט ולא בצורה מנותקת.
דומים אנחנו לשני אנשים שעומדים ברחוב ומתבוננים על ערימת חרא. אני מסתכל ואומר - זה חרא, זה חום וזה מסריח. אתה אומר, כן, אבל לא יתכן שזה חרא, הרי לו היה זה חרא
כבר מזמן היו מזהים זאת ובאים לפנות, ובכלל הפרה אכלה עשב משובח ביותר וגודלה בתנאים מצויינים.
אני אומר, ההשערות יפות וטובות, אך הן רלוונטיות למצב אחר. במצב שבו ערימת החרא עומדת מול פרצופנו, תוכל אם תרצה להבין היכן שגית בהשערותיך, אבל ערימת החרא נשארת ערימת חרא.
גם אם הפרה גודלה בתנאים מצויינים.