רעיונות..

מקצועית

New member
רעיונות..

אמורה להעביר פעילות בנושא ביטחון עצמי לילדים בכתה ד....קבוצה של 12 ילדים בערך.. מחפשת פעילות שתהיה אקטיבית ומרגשת וכשיצאו יהיה להם טעם של עוד..חשבתי לשלב פעילות ספורטיבית להעמקה ובדיקת הביטחון... אשמח לכל עזרה..
 

ordanco

New member
דעתי בנושא

אני עובד עם ילדים כבר 13 שנים. כיום אני מקפיד על 2 בקרים בשבוע ולא יותר, מסיבות של הנאה מול התשה ומסיבות כלכליות. כיום בבית ספר "שדות, בבת חפר אני מפעיל 2 קבוצות של קואצינג, האחת : קבוצת עוצמה. השניה : קבוצת כריזמה. הראשונה מתמקדת בפעילות העצמה, גדילה, הגדלת בטחון עצמי. השניה מתקמדת כיצד לנתב את העוצמה שיש בי לכיוון מנהיגותיים ולהצלחה בלימודים בפעילויות בחיי. הגיל מתאים וגם גודל הקבוצה. יחד עם זאת, לדעתי, בטחון עצמי לא נוצר בפעילות אחת או שתיים אלא זה רק גורם לבלבול. הכיוון צריך להיות מפעילויות ODT
 

מקצועית

New member
מפגש הוא ראשון מתוך כמה..

המפגש הוא ראשון..ואני רוצה להפגיש אותם עם המושג ביטחון עצמי...ברור שלוקח זמן להפנים..אבל מחפשת (יש הרבה) את הפעילות האקטיבית כדי להראות זאת....
 

Edna Maimon

New member
תבקשי מהם לספר על עצמם

שכל אחד יספר על משהו שהוא הצליח לעשות היום. למחוא כפיים לכל אחד. זה חזק. זה עובד. בהצלחה!
 

drorvar1

New member
בטחון עצמי

קיימת הפעלה הנקראת נפילת אמון -מחלקים את הילדים לקבוצות בנות 2 או 3 ילדים -אחד מהם צריך להשען אחורה והאחרים במרחק קטן(על מנת שלא יפלו) אמורים לתפוס אותו בידיהם - הדיון -כמה הייתי בטוח ליפול או לתפוס - אחריות על הנפילה תפיסה ,לסמוך על עצמי ועל אחרים ועוד כמו כן -הצגה עצמית בת 30 שניות -כיצד הצגתי את עצמי לקבוצה מה הדגשתי ,מה יתרונותיי ,מה חששתי ועוד בהצלחה
 

תלתלית3

New member
תנסי עם קלפים

איפה הקלף פוגש אותם ? מה הוא אומר להם ? מה ניתן ללמוד ממנו על עצמם ? בהצלחה טליה
 

מקצועית

New member
אז ככה..

קיבלתי שתי קבוצות..כל אחת לשעה..10 ילדים בקבוצה בערך..הקבוצה הראשונה הכילה 6 בנים מתוכם 4 שהמהות שלהם כנראה להפריע ללא גבול.. ילדים נורמטיבים שפשוט..לא מקשיבים ולא משנה מה..חזרתי שוב ושוב בשקט..וביקשתי שיכבדו את החברים ויקשיבו כשאלה מציגים את עצמם...לקח 20 דקות רק הצגה עצמית בגלל ההפרעות.. ילד אחד היפר..שהיה בקבוצה הראשונה..צעק ודיבר בלי הפסקה..וגם שהמדריכה ניסתה לדובב אותו כלום לא עזר..(התברר שאלו הבעייתיים בצהרון). לאחר 20 דקות התחילו לשתף פעולה..אך לא הספקנו את כל הפעילויות. הקבוצה השניה הייתה שקטה..שיתפו פעולה הקשיבו..היה נהדר..הילד מהקבוצה הראשונה שהפריע ..הגיע לקבוצה השניה..ולאחר שיחה איתו והושבה לידי..ביקש שוב ושוב להציג עצמו..נתתי אפשרות והוא שוב עשה צחוק..עצרתי אותו ואמרתי שהפסיד את הזכות להציג את עצמו..ישב בשקט ואחרי 10 דקות ביקש אפשרות נוספת והציג את עצמו יפה כמו כולם. עד עשר דקות לפני הסיום... ילד נוסף סרב בכלל להשתתף ואמר ששונא את הפעילויות בהם מדברים על "אני" ו"אני" ו"אני"..ישב בסוף האולם רחוק מכולם ..אמרתי שמכבדת את החלטתו אך מבקשת שישמור על שקט ולא יפריע...ישב עשר דקות..ופתאום התחיל להתקרב לקבוצה לאט לאט.....והשתתף בכל הפעילויותת.. נהניתי מכל רגע..גם עם הקושי..ומחכה למפגש הבא... הקבוצה הראשונה מאוד מאתגרת..ואני מבינה שחייבת למצוא פעילויות אקטיביות שיחזיקו אותם כל הפעילות..ישיבה והקשבה לא החלק החזק שלהם...ויקח זמן עד שיפנימו..וזה חלק מהענין... כל פעם שהפריעו..ביקשתי שיכבדו את החברים שלהם..וזה הדבר היחיד שעזר לשקט... אתגרי מאוד.. וכמובן אשמח לכל רעיון בנושאי ביטחון...רגשות ערכים סבלנות וכו...
 
למעלה