רעיון

[עב]

אלמלא מחקר המשפחה ספק אם הייתי נוסעת

לא עלה בדעתי לנסוע להונגריה וסלובקיה. בפעם הראשונה הייתי בבודפשט יומיים ופגשתי את הקרובים והבנתי שאני רוצה לראות יותר. בפעם השנייה באתי ל 4 ימים ובפעם השלישית לשבוע. לא ראיתי הכל אבל זה הספיק לי. הקרובים כן מבקשים שאבקר שוב ויתכן שאעשה זאת, בתקווה שלא אאחר את המועד כי מדובר באנשים מבוגרים.

 

[יוליקה]

אבי ע"ה קרוב לודאי שלא היה נוסע לשם

מאותן סיבות!

לפני מספר שנים, הודיעו הגרמנים כי מי שלא לקח שילומים מהם אף פעם
יורשיו יכולים לקבל את המגיע לו....

כיון שאבי סרב בכל תוקף לקבל שילומים מהגרמנים, למרות שיכול היה לקבל הרבה
בגין היותו בברגן בלזן...חשבתי שאחרי 30 שנה...אולי נוכל לקבל משהו...

אחי התרעם עלי מאד (בדיעבד, בצדק!!) איך אני מעיזה למרוד ברצונו של אבא?
אם אבא סרב לקבל את השילומים מסיבותיו הוא - אין לנו הזכות לדרוש את הכספים...

אמי ואני ביקרנו מספר פעמים בהונגריה...אמא עם רגשות מעורבים מאד, אבל אני
שעליתי ארצה בגיל 2.5 לא יכולתי לחוש דבר לא בעדם ולא נגדם....

 

[אם החיטה]

מזדהה עם דבריך.

אחד הסיפורים המשפחתיים העצובים הוא סיפורה של בת דודתי. הקרובה היחידה שלי שעדיין גרה בהונגריה. היא ואמה, אשת דודי, (הוא נרצח ע"י ההונגרים בפלוגת העבודה), בחרו להתנצר בתחילת שנות השישים. היא נישאה ללא יהודי ואימצה בן. מאוחר יותר התאלמנה וחששה לספר לבנה על מוצאה היהודי שמא יתכחש לה. עם נפילת הקומוניזם, אמצעיה הדלים לא איפשרו לה לשכור דירה. היא עברה לדיור מוגן (או בית אבות, לא ממש ברור לי). אנחנו בקשר די רופף, לאחרונה היא כתבה לי שהבעלים של בית האבות פשט את הרגל והיא בחרדה שמא יפנו אותה משם, התקווה היחידה שלה היא שהקהילה היהודית אולי תרכוש את בית האבות....

 

[englender]

עצוב מאוד

אנשים רבים שהיו מנותקים מהיהדות נזכרים לעת זיקנה ביהדותם ומבקשים את תמיכת המוסדות היהודיים.
הבעיה שהקהילה בקושי מחזיקה את בית האבות שלה. בזמן האחרון העובדים לא קיבלו משכורות וביקשו מאנשי הקהילה לתרום גם מזון לבית האבות.