Katzele Persians
New member
רעיון........ ../images/Emo6.gif
טוב, אז ככה, בשעה 12:45 בלילה, יושבת קוראת את ההודעות בפורום ומדברת בטלפון עם עוד מעריץ או איך שתקראו לזה שחזרנו להיות בקשר בעקבות ההופעות (הפעם האחרונה שראיתי אותו היה כשהיה חבר במועדון שלי - ילד בן 11) שתוך כדי שיחה מסדר חומר על ירדנה שלא נגע בו שנים, אתמול בלילה אחותי התקשרה מניו-יורק לוודא שדאגנו לכרטיסים להופעה ב-30 בת"א, כמה שעות אח"כ תוך כדי שיחת ועידה עם אותו "ילד" ועם דודו, נכנסתי לכזו מוזה שהכנסתי קלטת וידאו עם שלל שירי ירדנה, שקפצה וחרקה אחרי שנים רבות של שפשופים ומצד שני שנים עוד יותר רבות שהיתה תחובה אי שם בתוך ארגזים, שלא לדבר על זה שבשבת לפני כשבועיים הוקם חמ"ל מיוחד - ללא הכנה מוקדמת, כולנו ב"זולה" של שבת אחה"צ, באוזן אחת אני מקשיבה לשיחת ועידה עם עוד שניים ואחותי בפלאפון באוזן השניה, תוך שעה מצאנו את עצמנו, ממש במקרה, על מדרגות היכל התרבות בראשל"צ, אמנם מפספסים שני שירים ראשונים, אבל עדיין נכנסים להופעה ומלאי צמרמורות מהשתתפותו הפעילה של הקהל, כאן, בפורום, אני קוראת על כך שקרן ועפרה (עופרית) היו היום בצילומים, בקיצור חבר'ה.... מה אני יגיד לכם, נראה לי שכולנו פשוט לא שפויים!!! אז ככה, לדעתי ולדעת חברי לנשק, הגיע הזמן לפתוח בית משוגעים על שם ירדנה, בו יתלו פוסטרים על הקירות, שיריה ישמעו ברמקולים שבמסדרונות, בתור תרופות הרגעה יושיבו אותנו מול מסך טלויזיה 50 אינץ' בו ישדרו קטעי ארכיון משוקולד מנטה מסטיק ולהקת הנח"ל, בעודנו יושבים קולעים צמות ומורחים איי-ליינר האחד לשני. פשוט לא יאומן. חבורת פסכופטים בני 20-30 שבמקום דם ירדנה זורמת בעורקיהם. נראה לי שלאורך כל השנים ה"רדומות" לא היה חודש בו לא הוזכרה לפחות פעם אחת בשיחות חולין, ועכשיו, לאור המופע והפורום, הר הגעש מתפרץ בשנית (או בפעם המליון). בקיצור, מה אתם אומרים?? לא הגיע הזמן לאשפז את כולנו? או לחילופין - האם אני יראה את כולכם ב-30 לחודש בת"א??
חבר'ה, המצב קשה... אבל מצד שני - הרי אי אפשר בלעדיה
נ.ב. אני רק מקווה שכולם לוקחים את ההודעה הזו בפרופורציות הנכונות ועם חיוך, זה הכל מאהבה
טוב, אז ככה, בשעה 12:45 בלילה, יושבת קוראת את ההודעות בפורום ומדברת בטלפון עם עוד מעריץ או איך שתקראו לזה שחזרנו להיות בקשר בעקבות ההופעות (הפעם האחרונה שראיתי אותו היה כשהיה חבר במועדון שלי - ילד בן 11) שתוך כדי שיחה מסדר חומר על ירדנה שלא נגע בו שנים, אתמול בלילה אחותי התקשרה מניו-יורק לוודא שדאגנו לכרטיסים להופעה ב-30 בת"א, כמה שעות אח"כ תוך כדי שיחת ועידה עם אותו "ילד" ועם דודו, נכנסתי לכזו מוזה שהכנסתי קלטת וידאו עם שלל שירי ירדנה, שקפצה וחרקה אחרי שנים רבות של שפשופים ומצד שני שנים עוד יותר רבות שהיתה תחובה אי שם בתוך ארגזים, שלא לדבר על זה שבשבת לפני כשבועיים הוקם חמ"ל מיוחד - ללא הכנה מוקדמת, כולנו ב"זולה" של שבת אחה"צ, באוזן אחת אני מקשיבה לשיחת ועידה עם עוד שניים ואחותי בפלאפון באוזן השניה, תוך שעה מצאנו את עצמנו, ממש במקרה, על מדרגות היכל התרבות בראשל"צ, אמנם מפספסים שני שירים ראשונים, אבל עדיין נכנסים להופעה ומלאי צמרמורות מהשתתפותו הפעילה של הקהל, כאן, בפורום, אני קוראת על כך שקרן ועפרה (עופרית) היו היום בצילומים, בקיצור חבר'ה.... מה אני יגיד לכם, נראה לי שכולנו פשוט לא שפויים!!! אז ככה, לדעתי ולדעת חברי לנשק, הגיע הזמן לפתוח בית משוגעים על שם ירדנה, בו יתלו פוסטרים על הקירות, שיריה ישמעו ברמקולים שבמסדרונות, בתור תרופות הרגעה יושיבו אותנו מול מסך טלויזיה 50 אינץ' בו ישדרו קטעי ארכיון משוקולד מנטה מסטיק ולהקת הנח"ל, בעודנו יושבים קולעים צמות ומורחים איי-ליינר האחד לשני. פשוט לא יאומן. חבורת פסכופטים בני 20-30 שבמקום דם ירדנה זורמת בעורקיהם. נראה לי שלאורך כל השנים ה"רדומות" לא היה חודש בו לא הוזכרה לפחות פעם אחת בשיחות חולין, ועכשיו, לאור המופע והפורום, הר הגעש מתפרץ בשנית (או בפעם המליון). בקיצור, מה אתם אומרים?? לא הגיע הזמן לאשפז את כולנו? או לחילופין - האם אני יראה את כולכם ב-30 לחודש בת"א??
