רעיון שעלה לי עכשיו

רעיון שעלה לי עכשיו

היום ישבתי לי בבית וחשבתי, למעשה כל יום אני יושב בבית, היום גם חשבתי. חשבתי על זה שהחיים שלי נורא משעממים. נורא. חשבתי על זה שלא ממש מימשתי את עצמי, אחר כך גם קראתי את המוסף לשבת של ידיעות אחרונות במתכונתו המהודרת והיה שם קטע ששאלו כל מיני אנשים שמעניינים לי את תולעת הרקטום מה היה הקטע המכונן שלהם בחיים. אמרתי (לעצמי) אה וואללה, ומה הוא הקטע המכונן שלי בחיים, באיזה צומת עמדתי אני בחיים שלי שבה התחלתי לראות דברים אחרת. ככל שפרשתי את חיי לאורך ולרוחב הם נראו לי שטוחים להפליא, שום תמרור מכונן לא בלט בהם. אחר כך ניסיתי להסתכל גם לעומק, כלום. הכל רדוד. למה אני מספר לכם את כל זה, כי לדעתי לא כל כך מאוחר עדיין, ( למרות שכבר ביקרתי פעם אחת אצל אורולוג) כמו שיש כל מיני אגודות שמגשימות כל מיני משאלות לילדים עניים, לילדים חולי סרטן, לילדים חולי איידס ולא עלינו גם לילדים חרדים. אז למה שבעצם לא נקים לנו עמותה שמגשימה רגעים מכוננים למבוגרים שכבר ביקרו לפחות פעם אחת אצל אורולוג או למבוגרות שכבר שמעו את הרופא שלהם מדבר על זה שבקרוב יכנס האסטרוגן לתיק התרופות הפרטי שלהם. בכל מקרה רק שתדעו שאני מחפש רגע מכונן, כך שאני פתוח לרעיונות הצעות וכל מיני פלירטים שיכולים לעשות קצת גלים ברדידות של עומק עולמי הצחיח.
 

קפת

New member
נורא נעלבתי, שתדע

אני לא רגע מכונן? באמת נראה לך? אתה רוצה להגיד לי שההתקלות החזיתית שלך בי היא לא משהו שהרעיד, הרטיט, זיעזע ושיבש את עולמך הצר והדל? נורא נעלבתי מזה שאתה מתעלם מהתפרצות X שיצרתי בחייך האומללים והמיותרים אבל זה פסדר, כי גם אני, כמו אלוק, גם אני מקבלת וחותמת על בקשות חנינה עד הרגע ה(מכונן)אחרון. יש גם מבצעים.
 
אפשר לקרוא לזה רגע מכונן

הבעיה היא שמאז שנתקלתי בך התחילו אצלי בעיות זכרון קשות, הרופא אמר שברגע ששטפי הדם במוח יספגו, יתכן והזכרון יחזור אלי. מאז אני ממשיך לחבוט את הראש בקיר, לא רוצה להזכר.
 

קפת

New member
בעמותת זכויות הקיר והבלטה

הזדעזעו לקרוא את מה שכתבת ומנהלים עכשיו התייעצויות משפטיות קדחתניות. אגב, ואפרופו, לעין ולי היה פעם רעיון מבריק, מה מבריק - גאוני: הקמת רשת חדרים מרופדים, להשכרה למנויים על בסיס יומי, שבועי ו/או חודשי. עין מנסה להשיג את המימון הדרוש. וכשזה יקרה, שוקי, אתה תקבל חברות של כבוד לשנה ותהיה אחת הפרזנטוריות שלנו, ביחד עם אורלי ווינרמן.
 

MetalSinagouge

New member
אתה צודק מצד אחד, מצד שני...

למי אכפת מה אנשים עושים? ממילא אנחנו חיים בקצה היקום (שהוא במקרה גם אינסופי), ולאף אחד לא אכפת. אבל ממש לאף אחד.
 
למעלה