רעיון שעולה לי בראש

[3קלרה היחידה]

רעיון שעולה לי בראש

אולי זה רעיון משוגע אולי לא... יש פה הרבה אמהות חד הוריות במצב קשה. תחשבו על אפשרות להפגש ולשכור דירה ביחד,זה יכול לצמצם עלויות. בנוסף אחת למשל יכולה להציא את הילדים לגן ואחת אחרת להחזיר. אז יהיה יותר קל לצאת לעבודה כי יש פחות הגבלות של זמן עוד משהו בני גר במושב ליד אופקים. שם אפשר למצוא קרואן להשכרה ב600 ש"ח.יש עבודה בגנים ובבתי אריזה במושבים. תחשבו על זה. אני מבינה אם למישהי יש עבודה קבועה ומשפחה אז קשה לעזוב. אבל אם אין? אז מה שווה להצטופף בדירה יקרה ברמת גן ולעבוד בנקיון אם אפשר לגור באזור הרבה יותר זול? (וגם לעבוד בנקיון, נכון אבל לפחות יותר זול) אל תתקפו אותי על מה שכתבתי אני רק נותנת רעיון.

 

[vered73]

קלרה היקרה,

זה דבר שעושות נשים רבות, רק שלעיתים המחיר הוא ויתור על זוגיות מפני שכאשר מערכת יחסים מתפתחת ויש רצון ליותר מאשר כוס קפה, הענין נהיה מורכב ולעיתים מקשה גם ללכת צעד אחד קדימה ולפעמים לחיות אחד אצל השני. לגבי הצעתך במושב ליד אופקים - הרי שזה מצמצם את אפשרויות התעסוקה ועוד אפשרויות נרחבות של חינוך, חברה, ועוד. והנה - לא חייבים רמת גן. אפשר לגור בפרברים של עיר מרכזית ולא להגיע למצב של ויתור עצמי. שכן, ברגע שאנחנו מוותרים על העצמי שלנו לחלוטין ומוחקים אותו לטובת כל מי שעל כתפינו - איבדנו תקווה ועניין. ומכאן אפשר בקלות לצנוח. במיוחד כשלרוב הנשים שמגדלות את הילדים לבד, יש קשיים משפטיים שבציבור לא מודעים להם.

 

[3קלרה היחידה]

מי מדבר על זוגיות?

אם יש שתי נשים לבד עם ילדים יכולות להתגורר ביחד. אני יודעת שבאופקים אין הרבה עבודה אבל כפי שאמרתי אם לעבוד בנקיון פה או שם אז עדיף שם אם יש יותר סיכויים לקבל בית מהעמידר או להשכיר בזול.

 

[vered73]

אומר לך מי מדבר על זוגיות

אנשים שחושבים קדימה, אנשים שלא איבדו אמון ביכולתם לקיים מערכת יחסים הדדית ומכובדת, על אף גירושין מכוערים. אנשים, שמכירים בערך עצמם לא רק כהורה אלא גם כפרט. ואין לבטל את חשיבות הענין. כי זו בדיוק הסיבה מדוע גברים - אינם חוסכים בשיטה זו (אבל מעדיפים להילחם להפחתת מזונות או נמנעים מלשלמם).

 

[משפחה עם 3]

../images/Emo45.gif - הסברת את זה בצורה מאוד יפה

כל מילה נוספת פשוט מיותרת!

 

[vered73]

וחוצ חוצ חוצ חוצמזה...

אם ניקח את כל הדברים הרעים בצד ונשים את כל האבות המתחמקים בצד ונשים את כל התעסוקה בצד ואת העובדה שהילדים צריכים להעתיק מקום מגורים על כל המשתמע מכך, עדיין, יש כאן שתי משפחות שצריכות להסתדר ביחד. ובעיני, יש בכך סוג של פרק ב' לכל דבר. לבדוק מי משלם בדיוק, איך מתחלקים בתשלום ההוצאות על האוכל, על צרכים שהם משותפים, האם רואים עין בעין לגבי כבלים למשל? - יש משפחות שיש בהן עדיפות לסיגריות, קולה וכבלים, אבל אין עדיפות לחסוך את הכסף הזה ולתת אותו במקום אחר לילדים; איך הילדים מסתדרים, האם הילד הגדול של שרה מוכן לשמור על הילד הקטן של רבקה כשהיא עושה שעות נוספות בעבודה שמצאה אחר הצהרים. האם הוא מוכן לקחת את הילדים הקטנים מבית הספר או הגן. ומה עושים כשמישהי איבדה את מקור פרנסתה - איך בדיוק אמורה השותפה לשלם את החשבונות, על חשבון? אני חושבת על עצמי - ברגעים הכי שחורים שלי כשלא היה אוכל במקרר, הדבר האחרון שחשבתי לעצמי זה להכניס צרה שכזו אלי הביתה. כמו שנאמר - יש דברים שאתה יכול לדעת רק כשאתה עובר אותם בעצמך. הרעיון יפה כשבבסיסו חברות עתיקת יומין.