פירוט על התחרות../images/Emo9.gif [באישור של קובי]
אוקיי,רק נכנסתי למסן ויש לי כבר 8 אנשים שמחפשים אותי!
אז הנה פירוטון:] כל היום אני פרצוף תשעה באב מהלחץ. לא האמנתי שעם פס שחור ומסקרה אני יכולה להיות כזאת כוסית
[אבל עדיין הייתי עם פרצוף לימון] ואל תראו אותי כאחת שמתאפרת,פשוט התחרות דרשה את זה. כל דקה שעברה בשבילי,כאילו צבטו אותי בלב. הלחץ היה מטורף. כמה בנות מהכיתה שלי לקחו על עצמם את התואר "צוות עידוד" וזה נתן לי ביטחון. הגיע הרגע להחליק,כל כך רעדתי,כשהגעתי למשטח,פתאום כל הלחץ נעלם. הרגשתי כאילו אני מרחפת,כל הצרות בעולם נעלמו,2 דקות של החיים. כל הפחדים שלי שחשבתי לפשל,בסוף יצא מושלם. זהו,ירדתי מהמשטח,נגמר. השופטים,זה הקול שלהם. הציון לא היה משהו. בכיתי,הרבה,אולי מן סוג של פריקת לחצים,או פחד להיכשל שוב. שעות חיכיתי עד שיגיעו התוצאות. בסוף,גיליתי שאני קיבלתי מקום... לא ראשון לא שני לא עשירי לא שמיני ................................................................. ................................................................. ................................................................. מקום שלישי!!!!!!!!!!!!!!!!!1111111111111111111111 אין יותר מאושרת ממני בעולם,פעם ראשונה לעמוד על דוכן המנצחים,כולם מוחאים כפיים,זה השיא וזה כל כך כיף. כל כך כיף סופסוף לצאת עם מדליה,לקבל כבוד והערכה. זה כל כך כיף. ואז נזכרתי למה אני משקיעה כל כך 3 שנים,ואני יודעת שאני אהיה כמו כולם,12 שנים לפחות,בלהקה ובנבחרת. לטוס לאיטליה,לטוס לספרד ולהגיע הכי רחוק שאפשר.