רעיון מעבורת החלל.

Henryf

New member
רעיון מעבורת החלל.

הרעיון של מעברות החלל הינו, שבכניסה חזרה לאטמוספרה המעבורת כמעט ולא מאטה (בערך 200 קמ"ש). אין לה גם דלק לצורך זה. כתחליף יש כוון מדויק, ומאד צר, של זווית הכניסה לאטמוספרה. לא כהה מדי, שהמעבורת לא "תקפוץ" חזרה לחלל. לא חד מדי, שהמהירות ואיתה הלחצים והטמ"פ יהיו גבוהים מדי. וגם בזווית מדויקת הלחצים והטמ"פ עצומים ומפריעים מאד. יש כאן 2 סכנות גדולות: 1. "חלון הזווית" צר מאד, וקל לא לעבור דרכו. 2. גם בזווית מדויקת הטמ"פ והלחצים גבוהים במידה מאד מסוכנת. בידע של היום, אין שום בעייה לשלוח חללית נוספת, מוקדמת, עמוסה דלק. לפני הכניסה לאטמוספרה על החלליות להפגש, והמעבורת המאוישת תדולק בחלל. עם מלאי דלק מלא, יכולה המעבורת להאיט בצורה ניכרת מאד, להרחיב בהרבה את "חלון זווית הכניסה", ובעצם לנחות כמטוס ולא כדאון, בסיכוני מהירות, לחץ, טמ"פ מוקטנים בהרבה, אם אפשרות לשליטה ידנית (של טייס) במקרה של כשל במערכות. לא כן?
 

2_be

New member
ברגע ראשון זה נראה לי הגיוני..אבל

נראה לי שהתחברות בין 2 חלליות מאוד בעייתית, לא נראה לי שכיום יש הכשרה מספיקה בנושא (מהידע המועט שיש לי, תקן אותי אם אני טועה..) בנוסף, האם הסיכון לא יגדל? הרי בכניסה לאטמוספירה באויר עדיין יש חיכוך גדול וחום (יש גבול למהירות שאליה אתה יכול להקטין) שיכול לגרום להתפוצצות בסיכוי גדול יותר (יותר דלק...).
 

ronenkremer

New member
תגובה

מהירות המעבורת היא הרבה יותר מ 200 קמ"ש יותר בכוון של 30,000 קמ"ש והיא אמורה להאט כל הדרך עד לנחיתה. לשם כך היא משתמשת בתכונה הפשוטה של חיכוך באוויר כל הדרך למטה. דלק לא יעזור במקרה זה שכן על המעבורת להאט, ואם משתמשים בדלק בנחיתה זה לצורך רקטות שפועלות בכוון הנגדי לנחיתה ומאיטות אותה. הדלק יכול לעזור אולי בנושא משקלה של המעבורת אבל אז זה אומר שהחללית השניה שמביאה את הדלק צריכה להיות לא מאוישת (אחרת היא צריכה לנחות ואז כל הסיפור חוזר על עצמו) וזה מייקר מאוד כל שיגור של מעבורת לחלל. אין לי ספק כי ב NASA חשבו על כל הדרכים והגיעו לפתרון הקיים כיום. תקלות יהיו וגם יהיו בעתיד. גם עם טריליון הבדיקות של NASA והבטיחות האינסופית, תמיד יש אפשרות לאסון כמו שקרה, זה פשוט בלתי נמנע הסתברותית.
 

ronenkremer

New member
תגובה

מהירות המעבורת היא הרבה יותר מ 200 קמ"ש יותר בכוון של 30,000 קמ"ש והיא אמורה להאט כל הדרך עד לנחיתה. לשם כך היא משתמשת בתכונה הפשוטה של חיכוך באוויר כל הדרך למטה. דלק לא יעזור במקרה זה שכן על המעבורת להאט, ואם משתמשים בדלק בנחיתה זה לצורך רקטות שפועלות בכוון הנגדי לנחיתה ומאיטות אותה. הדלק יכול לעזור אולי בנושא משקלה של המעבורת אבל אז זה אומר שהחללית השניה שמביאה את הדלק צריכה להיות לא מאוישת (אחרת היא צריכה לנחות ואז כל הסיפור חוזר על עצמו) וזה מייקר מאוד כל שיגור של מעבורת לחלל. אין לי ספק כי ב NASA חשבו על כל הדרכים והגיעו לפתרון הקיים כיום. תקלות יהיו וגם יהיו בעתיד. גם עם טריליון הבדיקות של NASA והבטיחות האינסופית, תמיד יש אפשרות לאסון כמו שקרה, זה פשוט בלתי נמנע הסתברותית.
 

Henryf

New member
מהירות המעבורת.

1. בקשר ל- 200 קמ"ש, זו לא מהירות המעבורת, אלא ההאטה של המעבורת כאשר היא סובבת על צירה למסע חזרה. 2. כמות הדלק הנידרשת להאיט את המעבורת היא קטנה מכמות הדלק שהיתה דרושה להרים את המעבורת, כי כעת עובדים עם הגרביטציה ולא כנגדה. 3. הרעיונות של נאסא היו בהחלט נכונים לזמנם. בזמנו פגישת חלליות היה מבצע מסובך ומסוכן. היום זה כמעט רוטיני. הבעייה שהאסטראטגיה של נאסא נשענה לפני 30 שנה על היכולת הטכנולוגית דאז. שינויי איסטראטגיה זה מבצע ענק ויקר, כמעט להתחיל הכל מהתחלה, לא להשתמש במעבורות קיימות, בחלקי חילוף קיימים, ידע קיים ועוד. זה על גבול הבלתי אפשרי. מקרה של אסון נורא, כמו הפעם נותן הזדמנות חד פעמית לנאסא לעשות חושבים מחדש, לא להיות קשורים לאסטראטגיות של העבר ולבנות כמעט הכל מחדש לפי טכנולוגיות הקיימות כיום.
 

jock1984

New member
כסף

טיפש מי שאומר שזה לא עניין של כסף עוד 1,000,000,000,000,000 דולר לפרוייקט החלל ולצאת ולהיכנס לא יהיה מסוכן כלל
 

Calgone

New member
תשמע.... תראה...

תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה לא עובד עם הגרביטציה ע"מ להאט את המעבורת... איך בדיוק הגרביטציה, שמספקת תאוצה כלפי מטה, מאיטה את המעבורת? אתה צריך שהמנועים יפעלו בניגוד לגרביטציה ע"מ להאט את המעבורת... דבר שני, הרמת עוד חללית לחלל, הנושאת כמות דלק לא מבוטלת, כולל כמות דלק שצריך בשביל להרים את כמות הדלק הזו לחלל, עולה המוווון כסף (המון כסף במונחים של מדינות), מה גם שזה בזבוז של חללית שאחרי זה לא תחזור לכדוה"א (זוהי לא מעבורת).. זה מיותר... לקולומביה לא הייתה בעיה של זווית... כל עשרות ומאות המשימות לחלל, ולא הייתה אף פעם בעיה של זווית, כי אמנם הזווית מאוד קטנה אבל הכל עושה מחשב... הקולומביה הגיעה בזווית מתאימה... אתה פותח ואומר כי הזווית היא מאוד קטנה ומאוד קל לטעות בה... כן, אבל למחשב גם מאוד קל לטעות בחישוב פאי עד לספרה המיליון... הוא לא טועה... למה? כי הוא מחשב! במקום לחפש כל מיני טריקים שיעלו את מחיר הטיסות לחלל באופן לא מעשי, תבין שהסיבה לכל הטרגדיה הזו היא בדיוק שלנאס"א אין כסף! תקציב נאס"א קוצץ בהמון, ומהנדסים התריעו כי זו תהיה בעיה לבטיחות הטיסות... התקלה ככל הנראה קרתה בהמראה... נאס"א פשוט מטומטמים... השינוי שאתה רוצה להכניס פה ייקר את הטיסות כל כך עד שהן יהפכו לבלתי ראליות (או לפחות יהיו הרבה הרבה פחות טיסות)... מה גם שזה לא יעזור לבטיחות הטיסות, אלא בדיוק להפך: פחות כסף לבזבז על בדיקות חוזרות ונשנות...
 

Henryf

New member
כסף וגראביטאציה.

גראביטאציה אתה צודק. כמות האנרגיה להעלות את המעבורת למסלול במהירותה המתוכננת זהה לחלוטין לכמות האנרגיה אותה יש להשקיע כדי להאיט את המעבורת למהירות אפס. אנרגיה זו תלוייה אך ורק בגובה המסלול, ולא במסלול עצמו (גרביטציה זה שדה משמר). משתנה מוסף שיש לקחת בחשבון הינו חיכוך האויר, שבעליה מעלה הינו מינימאלי (בגלל המבנה האוירודינמי), ובדרך מטה אפשר לנצלו (בעזרת כנפי הדאיה) לחסכון ענק באנרגיה. כסף השאלה הינה מה יהיה החסכון בייצור ושילוח המעבורת אם היא לא תהייה מתוכננת לעמוד בלחצים וטמ"פ כה גבוהים. ניראה לי שזה יוריד את מחיר המעבורת פלאים. אדגיש זאת בצורה קיצונית: באם החזרה תהיה לאחר האטה למהירות שיוט של מטוס, למה לא לשלוח למסלול מטוס רגיל, במקום מעבורת חלל ? לצורך העניין אתה יכול לקחת מטוס ג'אמבו, עם אפשרות כיוונון קטן בכנפיים, כך שבתהליך ההעלאה מקדם הגרר יקטן למינימום.
 

jock1984

New member
קצת הלאה...

תיאורתית (וגם לרוב מעשית) האטמוספירה היא תנועה וכשחוצים אותה זה כמו לצאת ממערבולת בים. - נזרקים החוצה בתנועה סיבובית- עכשיו תחשבו - אם אתם רוצים להיכנס למערבולת - תכנסו אליה לא ישירות, כי אז פשוט תשברו את הראש, אלא תיצמדו לאט לאט ותתחילו להיכנס פנימה, ולא לאט מידי כי אז פשוט תיזרקו החוצה ובעצם תתחילו להיות חלק של המערבולת.. - הזוית הנכונה למהירות הנכונה,
 
אני לא מבין

מה הבעיה של הממשל בארה"ב להוסיף לתקציב של עצמה עוד כמה אפסים? וכתוצאה מכך להקדיש לנאס"א אחוז ניכר ממנו? זה סה"כ חשבון בנק!
 

ailag

New member
מה הבעיה שלנו להדפיס עוד שטרות של

200 שקל, ולהעביר לדולרים? אינפלציה. כמה שיותר שטרות ומטבעות בשקלים קיימים בעולם, כך כ"א מהם שווה פחות.
 
תמיד אמרתי שכסף זה דבר מיותר...

סה"כ פתק צבעוני שמייחסים לו ערך דמיוני. ובארגנטינה של היום אנשים קונים מכוניות בגרעיני אבטיח. אין שיתוף... וגם זה עולה כסף...
 

ailag

New member
כסף הוא די אמיתי

עקרונית, כסף הוא שטר חוב לכמות של זהב שיושבת בבנק ומחכה לך. אתה יכול לקבל אותו חזרה אם אתה רוצה. מעשית, אין לבנק מספיק זהב להחזיר לך כי הוא מלווה וכו'. אם כל האנשים יבואו וידרשו את הזהב שלהם, הבנקים יתמוטטו והכלכלה תתרסק. אבל הם לא יעשו את זה, כי ממתי קונים מסטיקים בזהב? אז הנה. יש X ק"ג זהב בבנקים. יש Y כסף בשטרות החוב שאנחנו קוראים להם שטרות ומטבעות בשקלים. אם תדפיס עוד Y שטרות בשקלים, יהיו לנו 2Y שקלים על X ק"ג - כל שקל יהיה שווה עכשיו חצי משהוא היה שווה קודם. ההסבר נשמע הזוי כי אני חולה. sorry.
 

ailag

New member
חוצמזה, כסף, Ag, הוא אחד מהיסודות..

ויש גם יסוד על שמי! :)
 
למעלה