רעיון מהפכני!

MoonCow

New member
רעיון מהפכני! ../images/Emo9.gif

שלום שלום! הרעיון הוא לא באמת מהפכני,אבל עובדה שהוא גרם לך לפתוח את ההודעה, עכשיו אם הגעתם עד לכאן אל תוותרו, תשמעו את מה שיש לי להגיד, זה די עצוב כי אני חווה וחוויתי את זה על בשרי, אז הנה בבקשה. "החיים הסרטים ומדע בדיוני" טוב זוהי תאורייה פשוטה, אפילו לא תאורייה, הסרטים רובם מורכבים על קרקע מציאותית, יש בתים, יש ערים יש אנשים, יש מערכות יחסים ועוד,ועוד... אבל!!! מפה הכל בדיוני, אפשר להגיד שאני הילד שחושב שהוא סופרמן, לובש גלימה מנייר, וקופץ מקומה שלוש אל הלא נודע, ככה אני בערך כרגע במערכת היחסים שלי, אני מזוייף כל כך, פועל על פי עקרונות קולנועים, שאני כל כך מסתייג מלעשות, אבל לצערי, אני תמיד נזכר בתגובה הקולנועית, ומה לעשות היא תמיד אוטופית, בחיים זה לא ככה, לא כל מעשה גבורה ילווה ב:"הוא היה מוכן לעשות את זה בשבילי? איזה בחור מדהים אני מאוהבת" משהו בסגנון הזה, אני מניח שאחרים רבים נפלו לטעויות כאלה בעבר, ואין שום דבר להתבייש! פשוט לא לחזור עליהן, כי מטעויות לומדים. תגיבו, אני אשמח לשמוע!
אור.
 

MoonCow

New member
אההה ../images/Emo5.gif

חברה, בבקשה, תגובה, זה נושא ששוה לעסוק בו, לפחות את חומצה, תעזרי לי!
לשם אחוות השירה ביננו
 
אני מבינה למה אתה מתכוון

יש המון רגעים שאני חושבת לעצמי שאם הייתי בסרט אז דברים היו מסתדרים באופן מסויים, אבל בחיים הם לא, ואז, להפתעתי, אני מרגישה מרומה. אני אומרת להפתעתי, כי ברציונל אני יודעת שהחיים הם לא סרט, ובטח לא סדרה אמריקאית, אבל מבחינה אמוציונלית יותר קשה לי לעשות את ההפרדה ואני מרגישה שתוכנתתי לצפות לדברים מסוימים על סמך מה שראיתי סביבי לאורך כל התבגרותי, שוב, אפילו אם כשאני חושבת על זה ברצינות אני יודעת שאני לא אמורה לצפות לזה.
 

MoonCow

New member
נכון!!! ../images/Emo9.gif

בדיוק! אני שמח שלפחות מישהו מזדהה איתי.
 
למעלה