רעיון לשרשור

Le Fay

New member
א ת ה צריך שידוך? אתה צריך

שומרי ראש שינפנפו את המעריצות!
 

נדודי

New member
בגיל 17 התחיל הסיפור

נשלחתי לשיחה אצל הרבנית, היא אמרה שאני צריכה להתנהג כל הזמן כאילו בוחנים אותי כי אי אפשר לדעת מי רואה אותי ברחוב. לקחו אותי לבני ברק וקנו לי חליפות ושמלות יצוגיות שאני אראה מכובדת. זה היה לפני ראש השנה והרעיון היה שאני אבלה את החג (שהיה צמוד לשבת באותה שנה, ז"א שלושה ימים רצופים) בכפר חב"ד כדי שהשדכניות יראו אותי בבית הכנסת ויכירו אותי. אני סרבתי בתוקף ואז גם הבנתי שאם אני לא מחליטה עכשיו לצאת מהשכונה ומהקהילה אני אתקע עם שידוך וחתונה מהר מאוד, לכן מיד הודעתי שאני יוצאת לשירות לאומי, הלך על הסיכוי לשידוך טוב. וכך גם לא יצאתי לשום פגישה.
 

נדודי

New member
באותה הזדמנות

קיבלתי ספר שנקרא "דרכה בחיים: דרך התורה והיראה לבנות ישראל" רק דוגמא לתוכן הספר: הצניעות מתבטאת באופנים הבאים: -אופן התנועה: שקטה וללא גינונים -תלבושת: גיזרה צנועה וצבעים בלתי רועשים -דיבור: טון דיבור עדין ובחירה קפדנית של מילים ובטויים -התנהגות: צנועה אך נעימה ושמחה ועוד ציטוט: ירידת צניעות האומות הלכה בד בבד עם ירידת אמונתם. אין בזה שום פלא - מי שחושבת שהיא אחות קוף או מצאצאיו, מה לה ולצניעות?! (לקוח מעמ' כ"ח-כ"ט)
 

Kimbal1

New member
הציטוט שהבאת לא מדוייק!

להלן הציטוט המדויק: "מי שחושבת שהיא אחות קוף או מצאצאיו, איך לא תתאפק לאחוז בבננה?
(לקוח מעמ' כ"ח-כ"ט)
 

Kimbal1

New member
עכשיו אני מבין למה קוראים לזה

עכשיו אני מבין למה קוראים לזה "שירות לאומי" - זה עושה שירות אדיר לכל הבנות שלא רוצות להשתדך.....
 

מיכל25אב

New member
גם לי יש סיפור....

בתקופה של יאוש-הסכמתי לבליינד דייט-עם מישהו שהוגדר "קצת דוס-אבל שפוי"... הגעתי לדייט,לבושה בחצאית קצרה מידי לטעמו,וחולצה עם שרוולים קצרים מידי לטעמו(הוא לא אמר-אבל המבט שלו גרם לי לבדוק-אולי שכחתי ללבוש חולצה או משהו.....) השיא היה,לאחר הרבה שתיקות,הוא פנה אליי ואמר "התכוננתי לזה,והבאתי איתי דף לימוד למקרה שיהיה לנו משעמם..." <מיותר לציין שאני תכננתי תכניות משלי כשנהיה משעמם והם לא כללו לימוד איתו....> מכיוון שאני בחורה מנומסת,והיה מוקדם מידי לזייף כאב ראש,ניסיתי,בחיי שניסיתי ללמוד איתו קצת "אורות הקודש"(או אולי זה היה "אורות התשובה"-אל תתפסו אותי במילה) למחרת הוא שלח את ה'שדכנית' לבדוק אם אני מוכנה להתחזק קצת כי אם לא אז אין לו מה להתקשר..... הבליינד דייט-שאחרי,בשביל לאזן את התמונה ואת מצבי הדתי/ נפשי, היה עם חייל שהגיע לפגישה בלי כיפה(בחיי שלא ידעתי את זה קודם..) איתו זה נגמר קצת אחרת....
 

מחופש

New member
אין לי סיפור

כי אף פעם לא נפגשתי עם בנות, אני פרוש לכל מי שיודע ומכיר אותי בכל זאת כאן המקום להודיע מעל גלי האתר אם מישהי מהפורום שרוצה להצטרף לטיול פרטי (הכוונה עם עוד חברה בודדים) לדרום אילת והאיזור ביום ראשון שני הבא מוזמן להשאיר לי מסר ואצור אתה קשר ואני מקוה שתהני ביי
 
מה ?????????????

שמעתי על זה שהביא דף לימוד, אבל אף פעם לא סיפרת שלמדתם באמת! כחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח !!!!!!!!!!!!!! אגב, מה באמת נגמר עם החייל ההוא ? ;)
 
לאיזה חלק את מתכוונת ?

לחלק שלמדת עם הדייט שלך, או לחלק שיצאת עם מישהו בלי כיפה ? <קוצץ מוכן לצאת עם בחורות בלי כיפה>
 

rigoletto111

New member
בערבית "לאומי"(במלעיל) - לאמא שלי

וזה שירות נהדר לאמהות שרוצות לראות את בנותיהן ממשיכות במסגרת המהווה "גן ילדים לבנות 18" שבו הרכזת בודקת שאין בנים בדירה והבנות בורחות אם מתקרב עכבר לשטח... ולא יוצאות לחיים עצמאיים, או לצה"ל - חרמנא ליצלן ...
 

בחיפוש

New member
יש לי חברה שההורים שלה החליטו שהיא

צריכה להתחתן היא היתה בת 17! הפגישה אם החתן היתה ככה: ההורים פגשו ראשונים את הבחור, כשהם החליטו שהם מתאימים- נפגשו אם ההורים של הבחור ורק אחר כך נתנו לה לראות בכלל במה מדובר. הפגישה היתה במטבח בבית שלה ל10 דקות עם דלת פתוחה שחס וחלילה לא יהיה "ייחוד", והם עשו סימן שהאמא תכנס אחרי כמה דקות -אם הבת עושה תסימן שקבעו ז"א שיש על מה לדבר , אם לא שחס וחלילה לא יהיה שיחה עם בחור לבטלה (
אויי ווי). אחרי 10 דקות בדיוק על השעון נגמרה הפגישה... בגיל כמעט 18 היא התחתנה... לבכות
או לצחוק
?
 

crfv

New member
הנה הבידור מגיע

מכיון שחייתי כעשרים שנים כבחורה חסודה ותמה, שסיימה את לימודיה בסמינר חרדי למהדרין (שצ'רנסקי, לכל המעוניינים ברכילות), גיע זמני לשידוך. מכיון שלא דיברתי עם בנים מחוץ למשפחה, וגם זה בבישנות, אז בשידוך הראשון, כמעט התעלפתי, והיו צריכים לתת לי כדור הרגעה, לפני שיגיע הבחור, שהתגלה כמאכזב. השידוך השני, סיפר לי כשתהלכנו לנו מעדנות ברחוב צדדי ברמת גן, שאשתו תלך עם שני כיסויי ראש. באתי הביתה, מדדתי את הפאה של אימי, מעליה שמתי כובע, ונבהלתי ממה שראיתי. השידוך השלישי, נערך בבית מורתי, שסיפרה שהבחור ממש צדיק, טוב אז נכנס לחדר בחור שמן עם זקן, וסיפר, לא לפני כמה דברי תורה, שאשתו תאפה את הלחם בבית, מכיון שהוא, כבוד הצדיק, לא סומך על שום הכשר. אחר כך היה בחור די חביב, שמה שהפריע לי אצלו, מרוב צדיקותי דאז, שהמסכן, לא לבש חליפה, כמנהג כל החרדים שראיתי, אלא בא לפגישות עם חולצות, איך לאמר את זה, בלי שתזדעזעו? קצת עם משבצות עדינות. זה מה שהטריד את מחשבותי התמות והלא מחוללות. אבל מה? יתברך הצדיק שמופיע כאן בפרסומות, שאני חיבת לו אחת. כמעט הסכמתי להתחתן איתו, כי לא היה לי משהו נגדו, והייתי קצת זקנה, בת עשרים. ואז הבחור שלח מכתב לרבי מלובביץ שיברך על השידוך. אבל כאן הפאנץ' ליין, חברים. לא הגיע שום מכתב תשובה. כנראה הריבונו אמר לרבי שזה לא המיועד לגברת. נו מה תגידו? מאז ועד להתפקרותי המוחלטת ארך זמן, אבל ההחלטה הבלתי מודעת היתה, שאני לא מתחתנת עם פלקט. ואין לכם מושג, ואפילו קלוש, כמה הייתי מבוהלת מהשידוכים האלה. הם נתפסו אצלי כאיום קיומי, למרות צדיקותי. והאמת שצדקתי. אגב, שנים אחר כך, עם האיש שאיתי אני התחלתי. (אמרה בגאווה לא מוסתרת)
 
המון זמן לא הייתי פה,

לא נורא. מקווה שתרשו לי לכתוב בכל זאת. הצחקתם אותי נורא עם הסיפורים האלה, והזכרתם לי איך כשכבר גרתי עם בן זוגי עדיין ניסו להציע לי בחורים. בשלב ההוא כבר הציעו בחורים שאינם בחורי ישיבה, והיו בהסטריה מוחלטת (הייתי כבר בת 23....) כשלא הסכמתי להיפגש עם אף אחד. ואני לא ידעתי איך להסביר להם שאה.. זה כבר לא ממש רלונטי מבחינתי...
 
למעלה