רעב..

[פסיפלורה]

רעב..

אחרי שננטשתי לאנחות בצללים הנה לכם שיר מתאים רעב === חלומות לחים מציפים לילות של לבד הערגה מגששת במעלה הירכיים צום של גוף צום של רגשות והרעב גובר... הבזקי זיכרונות מלחלחים פינות נסתרות ורק אני לי. והרעב גובר עוד... שמות נשכחים מתערבלים בפנים מעורפלות ורק תשוקה ברורה בהן והרעב גובר... ושוב אני עם עצמי מטפסת ברכסים שוממים מאדם מגששת בחשכת הליל מחפשת שיאיי ומוצאת רק רעב גובר...

 

[*מרקי-קקטוס*]

פסי,פסי..מי נטש..מה נטש..

אל תצללי אל עצמך עם עצמך געי שוב בבשרי החי בשר ודם אנוכי חי,נושם,ומתאווה בך לגעת סיחפי אותי כעת במילותייך מרק.

 

[פסיפלורה]

יקירי

חבק שפתיי בשפתייך יקיר לחח בם .. נשקני עד תיאנק נשימתי תחתם חבקני אהוב עד ייתך עורנו לאחד כבשני ואחבק אונך בי יהדקו שרירי חיותי סביבך לספוג כל אגל מלקוש תאוותנו..

 

[*מרקי-קקטוס*]

...

לשונך מפלרטטת בלשוני שלובה,מתרחקת שלובה-מלחחת ושוב מתקרבת.. אני חודר לתוכך אהובתי הכניסיני מתחת לחיקך החם תני לי סימן,תני לי רשות לשחרר את אוני בקירבך.. מרק.

 

[פסיפלורה]

נמסה למולך..

אתה נוגע אתה יודע איך כובש במבט מתעלס במילה חודר בנשיקה מרווה בשתיקה כולי שלך ועוד יותר.. ואתה משתרג בנשמתי כגפן בגדרה ורכות גבעולו חודרת מתפתלת עוטפת באיטיות קשיות מחיצותיי ואני נמסה למולך ופוערת חללים למלאם כולי שלך.. ובתום ימי ערפל של בדידות הולכת לאיבוד בך ומוצאת עצמי שלמה ומושלמת בשבילי עבורך רק לך..

 

[בת-קול]

עכשיו תורי לומר...

את רואה פסי איזו כתיבה מדהימה לשניכם התעלסות במילים נהיה פה חם.. אני זו שחומקת לצללים

 

[פסיפלורה]

לאאאאאאאאאאאא

בת קול עלומה הד מצפוני אל תחמקי לצללים השארי עימדי אבודה הנני בין אותיות שעוטפות אותי מרככות בי חומות אם לא תגביני, אחותי איכה אשרוד את מלחמתי הצילווווו המשוררים ממיסים בי חומות מקלפים קליפותיי מעוררים נשכחות ואני, פעורת עיניים למולם מוקסמת עד כלות מיפי המייתם השארי, אחותי אל תלכי לצללים חזקיני אל מול שפעתן של מילים מחידודיו של קקטוס מעוצמתו של צאר מרכותו של מנה משיאו של ארבל..

 

[*מרקי-קקטוס*]

מדוע שתתגונני מאיתנו,פסי..

תני לעצמך את הדרור לאהוב בלי אבלים ובלי היסוסים.. מרק.

 

[פסיפלורה]

זו הבעיה. אבוד לי כבר..

אני כבר אוהבת את כולכם. ותראה מה קורה..הפורום הפך לצ`ט שכזה.. אני מרגישה שאני ``מציפה``.. הגזמתי קצת.. קסנדרה - סלחי נא לי.

 

[*מרקי-קקטוס*]

ואני-זעקתי לקראתך..

את זעקת האביונה.. ורק את צליל סיפוקך השמיעי נא לי,וארפה מרק.

 

[בת-קול]

מ`זה???????.

אני פה ,אני פה לא אשאיר אותך לבד במערכה

 

[rzar]

קריאת אהבה

קריאתך מהדהדת קורעת שמיים ומי יכול לה שבת אפיים לדגל להתייצב לעמוד בפני אוייב אך לא צר ואויב אלא צאר ואוהב מתדפק על דלתך רוצה להכנס בשערך ולספון בביתך קומי עורי פתחי את ליבך לא תופי מלחמה שומעות אוזנייך אלא קריאת האהבה צאר

 

[*מרקי-קקטוס*]

דייייייי!!!!..לא יכול יותר H-(

נותן לי דרור להזרים לתוכך את אוני במלואו בין חלציך היוקדות מאש ולחלוחית מפתה,ומרווה אף טיפה לא תיוותר מבוזבזת מחוצך זאת-אנוכי מבטיחך משמיע למולך כעת את זעקת האביונה את שהבאת את כולי לידי שיא עד כי לא שולט אני עוד, אפילו בלשוני.. מרק.

 

[בת-קול]

``הוצאה לאור``

כזו כתיבה מדהימה תשאר בצללים? נראה לך?!

 

[zar]

לא שלך חסר )