רעב וטירוף ואנחנו

[מוביל בריקוד]

רעב וטירוף ואנחנו

הרעב הזה, משחק מקדים שמתחיל כשאנו מסיימים פגישה. כן, הרעב הזה, עד לשורשי העצמות, מורגש בקצות העצבים, מגעיש הדם בורידים, מרטיט העור בצמרמורות של עונג. והטירוף, הטירוף בלי די, הלהט בו אנו מתנפלים זה על זו, במשיכה פראית, בעוצמה חייתית, ברכות ענוגה, באהבה שאין סוף לה. כן, הטירוף הזה, המגניח אנחות ונאנח בעינוגים, שיש בו מין תערובת של כאב מתוק והנאה פרועה, במין שמחה כזו של תאוות הגוף ואהבת הנפש. אנחנו, כל כך אנחנו, חיים את השליטה במהותה ומלוא יופיה. אחוזה בי את נצמדת, ידי מונפת, מצליפה, מרתקת, מקבעת, משחררת. מוקסם ממראך, מגורה מכניעתך וכמיהתך, הפעילה בהתמסרותך, זו המלאת חיים ונתינה, מתבסם מרטיבותך, מפיתוליך על איברי ואצבעותי, מביאתך אלי ועבורי. אנחנו, מגדילים לעשות יותר מאי פעם, יותר מכל עבר וקדם, מרעיפים אהבה, מתלהטים יחד, פורקים ונטענים שוב בחזרה. רעב, ששובע לו רגעי בלבד. טירוף, שאין בו הגיון ויש בו טעם. מציאות, מעבר לכל ציפיה ודמיון. אנחנו, בביחד הנפלא הזה שיצרנו לנו. שלוש מילים של אהבה הנאמרות ביננו. שתי מילים שאומרות הכל- עוד, יותר. ומילה אחת שנאמרת בכל פעם מחדש - נפלא