רמת הוויה והבנה
בדרך כלל אנו לא מבינים זה את זה גם כאשר אנו מדברים באותה השפה.
כאשר אני מדבר על אותה שפה, אני לא מדבר על כך שאנו מדברים עברית או אנגלית אלא על משמעות המילים.
כלומר, אנשים שונים משתמשים באותה מילה, אך כל אחד מהם מתכוון לדבר מה שונה.
כיוון שזו אותה המילה כולם בטוחים שמדובר באותה המשמעות או אותו הפירוש...
כמובן שהגורם בפרוש יכול לנבוע מסיבות שונות הקשורות להבדלים בכל מיני תחומי חיים של אותם אנשים המשתמשים במילה.
סיבה נוספת קשורה ברמת ההבנה של האדם וברמת ההוויה שלו.
אוספנסקי אמר : "שקר הנו חשיבה או דיבור על דברים שאדם איננו יודע… האדם איננו יודע את עצמו, הוא אינו יודע דבר, אף על פי כן יש לו תיאוריות לגבי כל דבר…״
כדי להבין דבר מה בצורה אמתית, צריך האדם להניח לשקריו, כלומר, לנסות לפתח את הווייתו.
מה היא אותה הוויה?
כפי שאוספנסקי אומר, אנו רק משקרים, אנו לא באמת יודעים משהו.
כדי לדעת, עלינו להפוך ידע זה לשלנו.
כלומר, ניתן לומר שעלינו להתנסות בעצמנו.
כדי להתנסות אנו צריכים לעשות, והוויה היא בעצם כושר העשייה שלנו.
רק אחרי שנעשה ונתנסה, נוכל להבין את הדברים באמת.
כאשר שני אנשים התנסו באותו הדבר, כלומר רמת ההוויה שלהם שווה, הם יבינו זה את זה מצוין.
כאשר ההתנסויות שלהם שונות, כלומר רמות ההוויה שלהם שונות, ההבנות יהיו שונות אף הן.
בדרך כלל אנו לא מבינים זה את זה גם כאשר אנו מדברים באותה השפה.
כאשר אני מדבר על אותה שפה, אני לא מדבר על כך שאנו מדברים עברית או אנגלית אלא על משמעות המילים.
כלומר, אנשים שונים משתמשים באותה מילה, אך כל אחד מהם מתכוון לדבר מה שונה.
כיוון שזו אותה המילה כולם בטוחים שמדובר באותה המשמעות או אותו הפירוש...
כמובן שהגורם בפרוש יכול לנבוע מסיבות שונות הקשורות להבדלים בכל מיני תחומי חיים של אותם אנשים המשתמשים במילה.
סיבה נוספת קשורה ברמת ההבנה של האדם וברמת ההוויה שלו.
אוספנסקי אמר : "שקר הנו חשיבה או דיבור על דברים שאדם איננו יודע… האדם איננו יודע את עצמו, הוא אינו יודע דבר, אף על פי כן יש לו תיאוריות לגבי כל דבר…״
כדי להבין דבר מה בצורה אמתית, צריך האדם להניח לשקריו, כלומר, לנסות לפתח את הווייתו.
מה היא אותה הוויה?
כפי שאוספנסקי אומר, אנו רק משקרים, אנו לא באמת יודעים משהו.
כדי לדעת, עלינו להפוך ידע זה לשלנו.
כלומר, ניתן לומר שעלינו להתנסות בעצמנו.
כדי להתנסות אנו צריכים לעשות, והוויה היא בעצם כושר העשייה שלנו.
רק אחרי שנעשה ונתנסה, נוכל להבין את הדברים באמת.
כאשר שני אנשים התנסו באותו הדבר, כלומר רמת ההוויה שלהם שווה, הם יבינו זה את זה מצוין.
כאשר ההתנסויות שלהם שונות, כלומר רמות ההוויה שלהם שונות, ההבנות יהיו שונות אף הן.