רמי, אתה הבורר

רמי, אתה הבורר ../images/Emo8.gif

יש כאן בפורום מדיי פעם דיונים חוזרים ונשנים על שאלת ההפסקות באימונים. אני אומרת שכל עוד לא מדובר במתאמן מקצועני, שמתפרנס מספורט, הגוף זקוק למנוחה של 48 שעות בין האימונים. אפשר לעקוף את זה עם אימון רצוף של יומיים ומנוחה, אבל העיקרון הוא עיקרון הוא עיקרון. בנוסף, כדי לשפר סיבולת אירובית חשוב לעשות הפסקה של 48 שעות בין האימונים, אחרים טוענים שלהפך. רצוי וצריך לרוץ כל יום. בעיניי וממה שהבנתי עד היום, זה לנכון כי שריר הלב זקוק לזמן התאוששות והתסגלות ממש כמו שריר "רגיל". מה אתה אומר? נשמח לקבל הבהרות על פרקי מנוחה מומלצים בשיטות האימון והמטרות השונות.
 
הבורר ../images/Emo157.gif

זה הולך להיות מעט ארוך: הקדמה: לכל גירוי יש סף עליון ותחתון: 1. סף תחתון – העומס שמוציא את גוף האדם משיווי משקל. בדרך כלל מדובר על עומס בינוני עד עומס קשה מאוד. 2. סף עליון – קרוב מאוד לעומס בלתי סביר. העומס שעדין מוציא את הגוף משיווי משקל אבל לא גורם לנזקים (קשה אבל אפשרי). העומס מעל לסף העליון הוא עומס בלתי אפשרי. לדוגמא - על מנת לשמר יכולת עלינו לעבוד עם גירוי של מעט יותר מסף הגירוי התחתון ויחסית מעט אימונים בשבוע. עומס יתר – תופעה שלילית, גירוי קשה מדי עם מעט זמן מנוחה שמביא למצב של אימון יתר (Over Training) וגורם לפציעות יתר (Over Use). פיצוי יתר (יסף) – אותו שלב בו הגוף מתאים את עצמו לעומס הנדרש ואפילו משפר את עצמו. ככל שהיכולת הושגה מהר יותר כך היא תאבד מהר יותר, שיפורים שהושגו בהתמדה יחזיקו מעמד יותר זמן. עיקרון העמסה הדרגתית: גירוי --> תגובה --> עייפות --> התאוששות --> פיצוי יתר --> התאמה והסתגלות --> הגברת העומס --> גירוי .... גירוי כלשהוא כגון תרגיל שהוא מעל הסף גירוי התחתון, הגוף מגיב ע"י ביצוע התרגיל ובתוך הגוף מתרחשות פעילויות פיזיולוגיות. כתוצאה מכך ישנה תופעה של עייפות ואחריה התאוששות שמבצעת פיצוי יתר, הגוף רוצה להיות מוכן לגירוי הבא (זהו למעשה שלב השיפור ביכולת). במידה ולא יהיה לנו זמן התאוששות מספיק לא נוכל להשתפר ביכולת. לאחר זה ישנו מצב של התאמה והסתגלות לגירוי (לתרגיל הבא) גם בהגברת העומס וחוזר חלילה עד למצב של הגבול הפזיולוגי. פיצוי יתר תלוי בשני דברים: 1. התאוששות 2. גירוי מעל הסף התחתון סוגי הסתגלות הגוף לעומס: 1. הסתגלות תפקודית – הסתגלות שעובדת על תיאום בין שרירי (קורדינציה) גיוס של קבוצות שרירים ושיתוף פעולה בינהם (טכניקה). 2. הסתגלות עצבית – הסתגלות שעובדת על התיאום תוך שרירי, גיוס מקסימום של יח´ מוטוריות בשרירים. 3. הסתגלות מבנית – שינוי צורת הגוף – הגדלת שטח החתך של השרירים. (שינוי מורפולוגי). 4. הסתגלות אנרגטית – מרכיב הסיבולת האירובית האינארובית והמעורבת, יעילות נשימה, אספקת חמצן, לב והדם. עד כאן ההקדמה (שהיא מאמר בפני עצמו בתורת האימון) שאלתך תלויה בסוג יח´ האימון כלומר אימונים בעצימות גבוהה מאוד (קיצונית) מצריכה זמן התאוששות של 72 שעות ויותר ואילו אימוני התאוששות בעצימות קלה מאוד מצריכה זמני התאוששות של 12 שעות ומטה. פירוט: אימון פיתוח ברמה קיצונית - מנוחה של 72 שעות ויותר אימון פיתוח ברמה גבוהה - מנוחה של 48-72 שעות אימון פיתוח ברמה משמעותית - מנוחה של 24-48 שעות אימון שמירת מצב ברמה בינונית - מנוחה של 12-24 שעות אימון התאוששות ברמה נמוכה - מנוחה של פחות מ-12 שעות כאשר אין לנו זמן התאוששות מספקת השריר לא מצליח להתאים את עצמו לעומס הנדרש ולכן הוא לא ישתפר (אין פיצוי יסף). התיחסות למנוחות בתוך יח´ האימון באימוני סבולת: סבולת אירובית בסיסית - יחס של 1:0.3 (סכום העבודה נטו ביחידת האימון 40-120 דקות) סבולת אירובית אינארובית (משולבת) - יחס של 1:1 (סכום העבודה נטו ביחידת האימון 30-60 דקות) סבולת מהירות (אינארובית גליקוליטית) - יחס של 1:3 (סכום העבודה נטו ביחידת האימון 10-20 דקות) סבולת אלקטית - יחס של 1:10 (סכום העבודה נטו ביחידת האימון 3-5 דקות) הערכים הגבוהים מתאימים לספורטאי צמרת וכן העצימות שונה בין סוגי האימונים. ולכן התשובה לשאלתך היא שהגוף חייב מנוחה !!! והיא תלויה בעצימות האימון וקשורה לכל סוגי האימונים ובנוסף ציינתי את היחס של המנוחה התוך יחידת האימון עצמו (כדי שהחברה יבינו למה ומדוע אנחנו נחים בין הסטים). זהו, כרגיל נסחפתי, חזרי אלי אם משהו לא היה ברור רמי
 
אתה ../images/Emo47.gif אבל אני זקוקה לעוד הבהרה

בעברית שגם אני אבין
מה הם פרקי הזמן המומלצים למנוחה בין אימוני אירובי המיועדים 1. לשפר סיבולת. 2. שריפת שומן. מעבר למשמעות של ההבדל בעצימויות האימון, האם אימון אירובי של 5 פעמים שבוע ברציפות יכול להביא לשיפור בהשגים? (בנוגע לשריפת שומן ברור לי שכן). בהתייחס לספורטאים לא מקצוענים, אלא כאלה שמתאמנים בחדר הכושר כשעתיים 3-4 פעמים בשבוע, מהם פרקי המנוחה המומלצים הן אחרי פעילות אירובית והן אחרי פעילות אנ-אירובית? ותשמע יקירי, אתה משחק אותה עם התשובות שלך, שחבל על הזמן!!!
 
עוד הבהרות

הפעם זה יהיה קצר יותר
ישנם סוגים שונים של פעילויות ספורטיביות: 1. ספורט פנאי 2. ספורט תחרותי 3. ספורט תחרותי השגי 4. ספורט צמרת 5. ספורט שיקומי צריך להבדיל בין ספורטאים תחרותיים לבין חובבים (ספורט פנאי). ספורטאי תחרותי מתאמן בין 8-15 יח´ אימון בשבוע (תלוי בתקופה וסוג הפעילות), חלק מהאימונים הם אימוני התאוששות בעצימות נמוכה והם טובים יותר עבורם ממנוחה מלאה. הדבר המשמעותי היותר שאנו רוצים להשיג אצל ספורטאי תחרותי הוא את היכולת הטובה ביותר מבחינה גופנית, נפשית ומנטלית במועד הרצוי - התחרות. כמו כן צריך לזכור שישנם עומסים על הספורטאי כגון עומסים מנטלים, נפשיים וכמובן גופניים. אימון של ספורטי תחרותי מתוכננים בד"כ בהכשרה רב שנתית שמחולקת למחזורים גדולים (שנה עד חצי שנה) שמחולקים למחזורי ביניים, מחזורי זוטא ויח´ אימון. כאשר יש לנו בכל תהליך כזה הכנה כללית והכנה ייחודית ספציפית לסוג הפעילות של הספורטאי. ולכן כפי שאמרתי עלינו להביא את הספורטאי ליכולות הטובות ביותר לתחרות ועיקרון פיצוי הייסף הוא עיקרון האימון הבסיסי. אבל הבעיה כאן שלא ניתן לקבל את זמני המנוחה הרצויים ובכל זאת צריך להגיע לתוצאות ולכן ספורטאי תחרותי בתכנון שנתי נכון מגיע לשיא שלו 3-4 פעמים בשנה בלבד ע"י עקרון פיצוי הייסף, כלומר אנו לא נותנים לגוף את המנוחה המלאה לה הוא זקוק אלא מנוחה קטנה יותר והתכנון השנתי מתבצע כך שפיצוי היסף המלא שיביא אותנו ליכולות הגבוהות ביותר יהיה לפני התחרות. איך זה נעשה זה כבר שאלה ארוכה אחרת. לעומת זאת בספורט פנאי אין לנו צורך להגיע לשיא (אין תחרות) ומטרתנו בד"כ היא לשרוף קלוריות ולשפר את הכושר הגופני לאורך זמן ולא נקודתית (ספורטי תחרותי בענפי הסבולת בד"כ אין להם בעיות שומן) ולכן אימונים של מספר יח´ אימון רבות בשבוע 6-7 ומעלה ללא מטרה או תכנון לא ישיג את מטרותינו ובמקרים רבים אפילו יזיק (לדוגמא אימון יתר). הכל תלוי בתכנון ובמטרות. לדוגמא 5 אימונים בשבוע כאשר הם משלבים אימון בעצימות גבוהה, 2 אימונים סבולת בעצימות בינונית ושני אימוני התאוששות יכולים להתאים אבל הכל צריך להתבצע תחת מעקב עצמי וידע על מנת לא לגרום נזק. עד כאן.
 

liorsion

New member
תודה אבל לא הבנתי

השאלה של עינת היתה, אם אני לא טועה, בקשר לוויכוח חוזר בייני לבינה. בשבוע אימונים - האם מותר להתאמן כל יום בצורה אירובית (לדוגמה, לרוץ כל יום)? אם לפי מה שכתבת, באימון אירובי בסיסי ההתאוששות היא 1:0.3, ואני רץ שעה, צריך לנוח 3 שעות?!?! לא הגיוני כי לפני כן רשמת התאוששות בין 12-72 שעות.. אז מה הפתרון? בכל מקרה, זמני ההתאוששות של 24-48 שעות נראים לי קצת ארוכים, הרי אצנים (לא מקצועיים אך אצני מרתון לדוגמה) די חייבים לרוץ לפחות 5 ימים בשבוע, ובין לבין ריצת אורך אחת וMOST LIKELY איצת אינטרוולים אחת..?
 
שוב - יש הבדל בין מתאמן מקצועי

ובין מתאמן חובב שעושה כושר בשביל הלוק או ההרגשה.
 

ronen222

New member
התשובה היא שאפשר כאמור בבררות

אם המטרה היא שרפה כאמור בעצימות שלא מגבירה את העומס הרגיל (כמובן שכל אחד מאיתנו העומס שונה)אך עדיין זו יכולה להיות עצימות בינונית ומעלה המנוחה היא בין 12-24 שעות ואם המטרה להגביר את העומס ובאימני פיתוח מתקדמים ולא משנה אם מקצוען או חובבן בין 24-48 שעות ולהזכירכם רק באותו השריר כך שיום למחרת אפשר לעבוד על שריר אחר כאמור מהבוררות של רמי kapish my dear
 

shimi1234

New member
הכל טוב ויפה אבל...

עד כמה שאני זוכר בטירונות (ושלי היתה יחסית קלה לעומת מה שאנשים אחרים עוברים) לא ישנים אוכלים זבל(מבחינה בריאותית) ומשפרים הישגים (לפחות חלק מאיתנו).
 

ronen222

New member
הקטע בטירונות הוא

שטירונות רובאי 5 נמשך 6 חודשים (לפחות בתקופה שלי זה היה ככה) אגב היתי לוחם מ"כ ומד"ס ביחידה מובחרת וזה היה מזמן
ושם פועל עיקרון ההיסף כל הזמןכלומר כבר בשבוע הראשון יוצאים למסע 5 ק"מ ובהתחלה זה נראה כאילו המסלול לא נגמר ומשך הטירונות ובכל יום מוסיפים עוד קצת עד אשר בסוף הטירונות מסימים מסע כמו גדולים 120 ק"מ שאתה מסיים שרות כזה 5 ק"מ רצים בבקר בלי להניד עפעף כמו גבינה לארוחת בקר
 

shimi1234

New member
נכון אבל יש לזה המשך

אני עברתי טירונות 05 ואתה צודק לגבי המסעות. אבל יש גם שיפור אדיר בכוח!!! אחרי שגמרתי את הטירונות (שיריון) ועברתי לפלוגה מבצעית כמובן הפסיקו כל האימונים האירוביים (שיריון) והשמנתי כמו היפופוטם. אבל מאופי העבודה נהפכתי חזק בצורה מסוכנת!! היום אני בקושי עושה סקוואט עם 85 קילו ואני ישן אוכל הרבה יותר טוב ולא עושה שמירות!!!
).
 
קראת את השאלה שלי???

דובר על "מהו פרק זמן המנוחה הנכון לביצוע פעילות אירובית, למטרת שיפור סיבולת?" זו השאלה - קפיש? שריר הלב הוא אחד, אי אפשר לעבוד עליו לסירוגין.
 

tommythecat

New member
פעילות אירובית

מניסוני כרוכב כביש (ורכיבת כביש היא ענף ספורט תובעני מאד מבחינה אירובית) מעולם לא היתה לי מנוחה טוטאלית בעונת האימונים. יום ראשון היה נפתח באימון קצר (כ-60 ק"מ) שנחשב אימון התאוששות מהאימון הארוך של שבת. ימים שני, שלישי ורביעי (100, 150 ו-110 ק"מ בהתאמה) היו ימי אימונים אינטסיביים. יום חמישי היה שוב יום מנוחה במתכונת יום ראשון. ימים שישי ושבת (100 ו-200 ק"מ בהתאמה) היו ימי אימונים לכל דבר. הנקודה היא, שבמתכונת האימונים הזאת לא היה לי יום מנוחה במובן הקלאסי של המילה, כלומר יום שבו כלל לא רכבתי. ימי ההתאוששות היו ימים שבהם רכבתי בקצב (ובדופק) נמוכים יותר. יחד עם זאת, מניסיוני האישי ההתאוששות היתה טובה יותר אם הייתי מבצע את אימוני ההתאוששות, מאשר אם לא הייתי רוכב כלל באותם ימים. לעניות דעתי, ההתיחסות לשריר הלב כאילו הוא שריר כמו כל שריר אחר בגוף איננה לגמרי נכונה. לכן, גם הניסיון להחיל על פעילות אירובית פרדיגמות מתחום אימון משקולות לא תמיד יעלה יפה. יוסי
 

amitdd

New member
כמה שאלות...

1.איך אפשר להגדיר רמה של אימון? 2.אמרת שפיצוי יתר תלוי גם בעבודה מעל הסף הנמוך-ז"א שצריך גם אימונים קלים יותר כדי להישתפר? 3.מה זה סיבולת אלקטית?? תודה עמית
 

behappy

New member
לפי מה שלי המליצו......

<ההמלצה-של מאמן נבחרת ריצה שהשתתפתי בה באוניברסיטה>-אפשר לעשות פעילות אירובית יום אחרי יום אבי יש כמה מוגבלויות:אל תעשי כל יום אותו דבר בעיקרון.אם התאמנת יום אחד בעצימות יותר גבוהה למשל עשית שעה ריצה/אופניים בדופק 170 תעשי הליכה-בדופק יותר נמוך למחרת. וגם-אם עשית יום אחד ריצה תעשי ביום שאח"כ משהו אחר ,אם עשית אימון אינטנסיבי תעשי למחרת אימון יותר "קליל"..... ועדיין צריך יום מנוחה מדיי פעם,לא בהכרח פעם בשבוע,אפשר פעם בחמישה ימים וכו.. <יום שבת הוא המצאה שלא קשורה בהכרח לפעילות גופנית...
>
 

behappy

New member
ויש עוד משהו....

<אני נודניקית...> זה תלוי כמובן בכושר של הבנאדם ובכלל באופי ובמצב הבריאותי. יש אנשים שרצים כל יום בלי שזה יזיז להם,יש כאלה שריצה פעמיים בשבוע גומרת אותם...
 
למעלה