השארת בגופי רמז ענוג ללילות אהבה ארוכים, באפי עולים ניחוחות תשוקתך שפתיים יוקדות , ופרחים. הלב זועק בכאב עד כמה עמוק יכול להפער, כמיהות חנוקות אמיתות מפציעות ותקווה.
עת שפתיי ריפרפו על שפתותיך נשמתי לתוכי ניחוחות תשוקתך, עת גופך נמס לתוכי בסערה ניגרו מעיינות אהבתי. כשהבטתי עמוק אל תוך עיניך, ראיתי אהבתך מבעד לדוק ערפל שכיסה את עיניי.
