אולה עוד פעם
New member
רמזים או מה?
אני מחשיבה את עצמי כאדם רציונלי, אך הרבה פעמים יש לי תחושה של "הרמוניה"; כאילו שאני מקיימת אינטרקציה עם העולם בצורת דו שיח. קרו לי הרבה מיקרים, אך אני רוצה לספר על המיקרה האחרון, מאחר ואני לא יודעת איך להתייחס אליו כי מדובר בנושא שחשוב לי. אני כרגע נמצאת בצומת דרכים מבחינה תעסוקתית - לא יודעת מה ללמוד, לא יודעת במה כדאי לי להתעסק - מה מתאים לי. שני הלבטים המרכזיים היו להתמקד בתחום המוסיקה או להתמקד בתחום העסקים (להוציא תואר במנהל עסקים ולפלס את דרכי...). (אני לא מתעסקת במוסיקה באופן אינטנסיבי או סדיר בחיי היום יום.) השאלה האם ללכת על מוסיקה עלתה במוחי בלילה של יום רביעי. לא הייתה לי החלטה (ועדיין אין לי), וזה הטריד אותי. הארועים שקרו לי לאחר מכן: 1) ביום חמישי כשהלכתי לעבודה גיליתי שמקיימים אצלנו כנס מתופפים. רעש התיפופים נשמעו היטב בעמדה שלי. לאחר מכן גם נשאלתי ע"י המדריך למה לא נכנסתי (...כי אני עובדת) וקיבלתי ממנו מגנט-כרטיס ביקור. 2) היום, ביום שישי, הלכתי לבקר את אמא שלי וריפרפתי בכרטיסי טריוויה שהיא קיבלה מעבודתה. פתאום אני נתקלת בכרטיס הבא: "המלחין הידוע סשה ארגוב עבד 23 שנים לפרנסתו...בבנק". הופתעתי נורא כי זה קשור ללבט שלי - האם יש בי פוטנציאל אמיתי במוסיקה שכדאי לי לממש או לעבור הלאה? ואם המלחין הדגול חשף את כישרונו רק לאחר כ"כ הרבה שנים...אולי יש לי עוד סיכוי. לקחתי את הכרטיס הזה לעצמי - לתיזכורת שאף פעם לא מאוחר. 3) אחרי המשחק עם כרטיסי הטריוויה התיישבנו לראות טלוויזיה. שודרה הסידרה חבובות, להפתעתי אמא שלי רצתה לראות את זה. ועל מה הייתה הסידרה - על הגשמת חלומות, אפילו כשהכל נראה אבוד. קרמיט הצפרדע ניסה להציל את מופע החבובות שלו למרות תקציבו הדל. להזכירכם, מופע החבובות הוא מופע תיאטרלי מוזיקלי. 4) אחרון חביב. קצת לפני שבאתי לעזוב את הבית של אמא קיבלתי טלפון מידיד קרוב שלי. הוא סיפר לי שחבר שלי מלפני שנים רבות (משהו כמו 7 שנים) שלא נשארתי איתו בקשר רוצה את הטלפון שלי. הייתי נורא מופתעת, כי זה לא נגמר בנינו יפה וכי הוא זה שסירב להישאר בקשר גם אחרי הפרידה. כששאלתי אותו למה הוא הקרא לי את ההודעה שהחבר לשעבר שלי שלח לו. התוכן דיבר על כמה שהוא מעריך אותי מבחינה מוסיקלית והוא רוצה שאני אעזור לו בעיבודים ללהקה שלו! זה מרגיש לי כמו סימן, אך אני מתקשה להאמין. מה דעתכם?
אני מחשיבה את עצמי כאדם רציונלי, אך הרבה פעמים יש לי תחושה של "הרמוניה"; כאילו שאני מקיימת אינטרקציה עם העולם בצורת דו שיח. קרו לי הרבה מיקרים, אך אני רוצה לספר על המיקרה האחרון, מאחר ואני לא יודעת איך להתייחס אליו כי מדובר בנושא שחשוב לי. אני כרגע נמצאת בצומת דרכים מבחינה תעסוקתית - לא יודעת מה ללמוד, לא יודעת במה כדאי לי להתעסק - מה מתאים לי. שני הלבטים המרכזיים היו להתמקד בתחום המוסיקה או להתמקד בתחום העסקים (להוציא תואר במנהל עסקים ולפלס את דרכי...). (אני לא מתעסקת במוסיקה באופן אינטנסיבי או סדיר בחיי היום יום.) השאלה האם ללכת על מוסיקה עלתה במוחי בלילה של יום רביעי. לא הייתה לי החלטה (ועדיין אין לי), וזה הטריד אותי. הארועים שקרו לי לאחר מכן: 1) ביום חמישי כשהלכתי לעבודה גיליתי שמקיימים אצלנו כנס מתופפים. רעש התיפופים נשמעו היטב בעמדה שלי. לאחר מכן גם נשאלתי ע"י המדריך למה לא נכנסתי (...כי אני עובדת) וקיבלתי ממנו מגנט-כרטיס ביקור. 2) היום, ביום שישי, הלכתי לבקר את אמא שלי וריפרפתי בכרטיסי טריוויה שהיא קיבלה מעבודתה. פתאום אני נתקלת בכרטיס הבא: "המלחין הידוע סשה ארגוב עבד 23 שנים לפרנסתו...בבנק". הופתעתי נורא כי זה קשור ללבט שלי - האם יש בי פוטנציאל אמיתי במוסיקה שכדאי לי לממש או לעבור הלאה? ואם המלחין הדגול חשף את כישרונו רק לאחר כ"כ הרבה שנים...אולי יש לי עוד סיכוי. לקחתי את הכרטיס הזה לעצמי - לתיזכורת שאף פעם לא מאוחר. 3) אחרי המשחק עם כרטיסי הטריוויה התיישבנו לראות טלוויזיה. שודרה הסידרה חבובות, להפתעתי אמא שלי רצתה לראות את זה. ועל מה הייתה הסידרה - על הגשמת חלומות, אפילו כשהכל נראה אבוד. קרמיט הצפרדע ניסה להציל את מופע החבובות שלו למרות תקציבו הדל. להזכירכם, מופע החבובות הוא מופע תיאטרלי מוזיקלי. 4) אחרון חביב. קצת לפני שבאתי לעזוב את הבית של אמא קיבלתי טלפון מידיד קרוב שלי. הוא סיפר לי שחבר שלי מלפני שנים רבות (משהו כמו 7 שנים) שלא נשארתי איתו בקשר רוצה את הטלפון שלי. הייתי נורא מופתעת, כי זה לא נגמר בנינו יפה וכי הוא זה שסירב להישאר בקשר גם אחרי הפרידה. כששאלתי אותו למה הוא הקרא לי את ההודעה שהחבר לשעבר שלי שלח לו. התוכן דיבר על כמה שהוא מעריך אותי מבחינה מוסיקלית והוא רוצה שאני אעזור לו בעיבודים ללהקה שלו! זה מרגיש לי כמו סימן, אך אני מתקשה להאמין. מה דעתכם?
היות ואני מכירה את הבעיה לצערי מקרוב אני חייבת להסכים איתך שללכת עם הלב וההתחברות העמוקה היא הכי נכונה ולפעמים זה עיניין של בשלות....אולי היום היא בהחלט מוכנה, כמו שאצלי ניפתרה הבעיה שהייתה.
