רכישה חדשה

matanbu

New member
תתנחם בעובדה שאצלי בבית בפול וליום

יש "המורדים" ו"קטנטנות" ובריטני ספירס (אלילתה של אחותי, אחרי איךקוראיםלו הבולנדיני-עיניים כחולות-כפרה עליו מהמורדים).
 
מתן???, מי זו הבחורה בתמונה?

מילא שמדברים פה על כמו להקות וסגנונות שאני לא מכיר כמו מאטל דאת´ אלקטרוני מגרמניה (מה השלב הבא?, טכנורוק מאטל מבורמה?), או מה שזה לא יהיה, אבל מה זה המורדים?, האם איבדתי קשר עם הנוער עד כדי כך? אופס...האם הבחורה זו בריטני?
 

קיר קמט

New member
זו בריטני.

ואם לא זיהית, חוששני שאכן איבדת קשר עם הנוער. לא נורא, בשביל לשמור על עדכניות הפורום יש לנו את גנוווווווב.
 

matanbu

New member
בריטני מהתקופה המוקדמת שלה

אם אפשר לומר תקופה מוקדמת על מישהי שבמשך מה, 4...5... שנות פעילותה ההבדלים היחידים באלבומים שלה היה המשקל... לפחות פה היא עוד נראית קצת יותר משלד....
 
מתן לא יודע למה../images/Emo58.gif

אבל יש לי הרגשה שאת תדעי מאיפה הציטוט הזה (איך אני בשמירה על קשר עם הנוער?
) I´m very into Britney Spears´ early work, before she sold out, so mostly her, um, finger painting and macaroni art. Very underrated.
 

matanbu

New member
זה קטע מ"באפי"... ש ...

באפי אפשר לומר שהיא אגדת הרוק של הטלוויזיה... ה-אגדת הרוק. באפי לטלוויזיה זה כמו באך למוזיקה :) (די לנעוץ בי מבטים מוזרים.)
 

matanbu

New member
אגב, באגדת הטלויזיה שלי

יש אחד, קוראים אותו ג´יילס, והוא בן איזה 50 אם אני לא טועה :) בכל מקרה - הוא היה רוקר אנגלי בצעירותו, עם האולסטאר והג´ינס והפלנל הקשור (MY TYPE OF GUY). ומדי פעם, שיש פרקים שמרשים, אז יש ברקע של התוכנית האהובה עליי גם כלמיני להקות "מהתקופה של ג´יילס"... ממש סופגניה. או את העובדה שכדי להראות תמונה של ג´ילס בצעירותו לקחו את הראש שלו והדביקו על תמונה של סיד וישס (ככה הסתבר לי, בהתחלה סתם הייתי בטוחה שהם נורא דומים). יאמ. בכל אופן. מומלץ... ניבלוגים - U GOT ME STARTED!!! תתמודד עם התוצאות.
 
וכמו שאמר ג´ילס:

"טוב זה לא נכון שהיתי אחד מהחברים הראשונים של פינק פלויד אבל כל השאר..." ואין לי בעיה עם התוצאות, בתנאי שלא נהפוך לפורום באפי...
 

matanbu

New member
כתבתי גם "באגדת הטלויזיה *שלי*"

הייתי בטוחה שזה מובן. ואז תזלזל בבקשה בבאפי, פגעת בי אישית
 

ganooov

New member
איזו מהן? ../images/Emo8.gif. ../images/Emo13.gif

הנשואות שומעות את המוזיקה שאני אוהב (ועוד סיגנונות - אבל לא זבל). ההיא שדיברתי עליה שומעת יותר רוק ישראלי רך ומוזיקה עברית.
 
camel- A Live Record ../images/Emo91.gif

מישהוא אמר פעם שמוסיקה היא היא הביטוי האומנתי הכי האבסטרקטי שהאדם אי פעם המציא, בשביל להבין מוסיקה, בעיקר מוסיקה אינסטרומנטלית אנחנו נאלצים להוסיף המון פרטים מהדמיון, מי שאמר את זה צריך להקשיב פעם מהתחלה עד הסוף ל snow goose של להקת קאמל. ה snow goose הוא עיבוד מוסיקאלי לספר בשם זה של הסופר פאול גליקו, העיבוד המוסיקאלי של הספר הוא כל כך מוחשי עד שהוא גורם לסרט דוקמנטרי להראות כמו אומנות אבסטרקטית במירעה. תוך האזנה לאלבום, נפרש לפני המאזין (בין אם קרא את הספר ובין אם לאו) סיפורו של אווזת השלג, ממש לנגד ענייו, אתה עוצם עינייך ורואה בבהירות את מגדל המים מהספר, מרגיש את העצבות של גיבוריו, את הבדידות, את ריגעי האושר המעטים, ואת העצב הגדול שבסוף, כל הרגשות שהספר מעורר, כל התחושות וכל המאטפרות מקבלות חיים ויצאות ממערכת הסטיראו הישיר לתוך המוח, כאילו הם היו שם תמיד, וממלאות את המאזין בתחושה מופלאה של אושר ועצבות. כבר דובר רבות על ההלם שאחז במנהלים הבכירים של חברת Deram כאשר אנדרו לאטימר הציע להם להפיק את האלבום. אלבום שלם (43.05 ד´) כולו אינסטרומנטלי בלי אף מילה מושרת (למען האמת לאטימר תיכנן להוסיף קטעי קריינות מתוך הספר אולם סרובו של הסופר, שלא הבין את כוונת חברי הלהקה, לאפשר להם להשתמש בספר לצורך האלבום, מנע זאת) היה צעד נועז בעולם המוסקאלי של 1975, ולמעשה עד היום מעטים הם תקליטי הרוק האינסטרומנטליים, מה עוד, שמדובר במוסיקה מורכבת ולאו דווקא מוסיקה רגועה (למרות שהיום יש מי שמתיחס כך לאלבום, שהוא אכן מאוד נעים לאוזן), עד כמה אותם מנהלים טעו ניתן להבין מהעובדה שרק בשבועה שעבר ראיתי את ה snow goose מוצג למכירה בבסטה בתחנה המרכזית בת"א... אלבום האולפן נשמע כיצירה מושלמת שאי אפשר להוסיף או לגרוע ממנה כהוא זה, שלמות התזמון, האפקטים, איכויות ההקלטה, והשילוב בין הדיוק בהקלטה והצליל החם של הנגינה כולם אומרים חד פעמיות, אלא, שלא כך היא. אומנם למרות ניסיונותיו החוזרים והנשנים של לאטימר לשחזר את הצלחת האלבום, קאמל מעולם חזרה על אותה ההצלחה, אבל הם כן הצליחו ליצור גיסרה אחת טובה יותר בהופעה של האלבום. האלבום עליו אני רוצה בעצם לדבר הוא A Live Record משנת 1978, אלבום המתעד סיבוב הופעות של הלהקה, מ 1977 ומכיל בתוכו גירסה מלאה של ה snow goose לצד יצירות גדולות אחרות של הלהקה, מחמשת אלבומיה הראשונים. האלבום מחולק לשני חלקים (הוא יצא כתקליט כפול), הראשון מכיל קטעים בולטים מהאלבומים האחרים של הלהקה כמו Song Within a Song, Lunar Sea, ו Lady Fantasy המצויין מתוך mirage (1974) העיבודים לשירים נשמעים כמו הסאונד שאימצה לעצמה הלהקה לאחר ה snow goose המסתמך יותר על צלילי הגיטרה החמים של לאטימר מאשר על הקלידים והפסנתר, כפי שהיה באלבומים המקוריים, ומצליחים לחבר את אותם קטעים גם לקהל שלא היה מתחבר לייצרות פרוגרסיביות שכאלה בדרך כלל. החלק השני של האלבום מוקדש כולו ל snow goose, בשמיעה ראשונה, הצלילים של האלבום המקורי שצרובים לך בראש ממש כמו שירי הילדות ששמעת בגיל שש, מעט חסרים: פה היתה צריכה להיות תזמורת קאמרית, כאן חסר הלווי הווקאלי (שהוא אחד הקטעים היותר מרגשים באלבום המקורי) וכן הלאה, אבל בשמיעה שניה, אתה מגלה כמה מדהים הביצוע הזה, עד כמה הצליחו חברי הלהקה בסשן אחד, תוך מעט אילתור, לא רק לשחזר את הצליל המקורי, אלה אף לעלות עליו. אחד הקטעים המפורסמים באלבום המקורי הוא הקטע הפתוח את האלבום: The Great Marsh, שנשמע כמו מארש קלאסי ישן במיוחד, כאשר שומעים את ההופעה מתווספת לתחושה הקלאסית של האלבום המקורי עוד המון שמחת חיים וחיות, שניתן לקבל רק מאלבומים הופעה, גם קטעים קלאסיים אחרים כמו The Snow Goose , Flight of the Snow Goose, Dunkirk. La princesse perude, fritha alone והיצרת המסיימת the great marsh (מעין סגיר של היצירה) זוכים כאן לביצוע אוהב ומופלא של חברי הלהקה. לאורך כל האלבום, את הגיטרה והחליל, של לאטימר מלווים בגאונות פיטר ברנדס הקלידן, שמצליח לבצע את הקטעים בוירטואוזיות ממש, המזכירה לעיתים את ג´ון פול ג´ונס, ופעמים אחרות את ג´והן לורד הגדול, ריצ´רד סינקלר ודאג פרגסון (שגם מוסיף תוספת ווקאלית מבורכת) על הבאס עושים עבודה מאוד טובה ואיכותית, מל קולינס נותן כמה רגעי חסד אלוהיים על הסקסופון ואנדי וורד המתופף ודיוויד ברדפורד המנצח (כן מנצח-קונדקטור) עושים גם הם עבודה איכותית במתן קצב וסיוע לתיאום המופלא. שמעתי בחיי אי אלו אלבומי הופעה, כמעט תמיד בהופעה, כאשר אחד הנגנים מתעלה עצמו בסולו מרגש, או כאשר מתחיל (או מסתיים) קטע אהוב במיוחד, מתפרץ הקהל במחיאות כפיים, אחד הדברים המוזרים בהופעה הזו, הוא שלרוב הקהל לא מתערב, נותן ללהקה לגמור את המהלך המוסיקאלי, יכול להיות שהיה מדובר בקהל מאוד איכותי שהצליח להכיר בקונספט של היצירה, אבל לדעתי הם פשוט היו מהופנטים, אני יודע שזה מה שקרה לי כשהאזנתי לאלבום. קצת קשה להשיג את האלבום בחנויות היום, אבל, תעשו לעצמכם טובה, לכו לחנות אינטרנטית טובה ותזמינו אותו עוד היום, בין אם אתם מכירים את קאמל ובין אם לאו, לא תתחרטו.
 
למעלה