רכה כמו משי
"העור שלך שורף לי את קצות האצבעות" אומר לי ומלטף. שעות יכול ללטף אותי. לא פוסח על שום מקום. לא מלטף מקום אחד יותר מדי, לא רוצה לגרום לעור שלי להתרגל למגע שלך. מתהפכת על הבטן. אתה מלטף לי את הגב לאורכו ולרוחבו, מצייר עליו, כותב לי שאתה אוהב אותי, אוהב לגעת בי ואני מנחשת הכל. מצייר לי שמש ולבבות וחילזון (אתה אוהב לצייר חלזונות) ומנסה איזה צב כושל שמתפרש אצלי כקערה הפוכה עם כף לסלט. אתה מתמרמר ומתחיל לנדוד למטה עם היד שלך. יורד לקצה הישבן, מלטף בין שני הפלחים, אבל לא מפריד ביניהם. ממשיך למטה, לעבר הירכיים שלי ומגרגר. "את רכה כמו משי", אתה שר לי וממשיך. מגיע לכפות הרגליים. זה מדגדג אותי ואני מתהפכת על הגב, צוחקת מאושר. זה מה שרצית. מתחיל ללטף במעלה השוקיים. לא מדלג על שום חלקה. "איך זה שאין לך שערות?" אתה תמה, "את משהו נדיר". אני מצחקקת ופוקחת עיניים. מסתכלת עליך גולש במעלה ירכיי, שתי ידיך פרושות עלי כמו סוכה. אתה מתקרב למשולש הקדוש ומסתכל עליו. אתה לא יכול יותר ומתחיל ללטף עם הלשון. "אמרנו רק עם הידיים, לא?" אתה מסתכל עליי במבט אשם. אני מבינה אותך, גם אני הייתי נשברת באותה הנקודה. אתה ממשיך לנוע למעלה, מאוכזב לוותר על הדובדבן שלך. מגיע לטבור שלי. מסתובב סביבו. אתה אוהב אותו. לרוב מלקק אותו. עולה לחזה שלי. שם אני יודעת שתשאר הרבה זמן. בהתחלה מלטף את הפס הזה, בדיוק איפה שהשד נגמר ומתחילה הבטן. אני נאנחת בשקט. אתה יודע איזה זרמים עוברים בי עכשיו. מעביר את האצבעות שלך במעגלים, מתקרב יותר ויותר לפטמה שלי. אני מתחילה לגנוח בשקט. מרגישה את הרטיבות הזו בין הרגליים. אתה מתחיל להריח את זה, אבל ממשיך בשלך. עולה לצואר שלי, מלטף לי את הכתפיים. עולה לשפתיים ונשבר סופית. לוחש לי על השפתיים "וזה רך כמו משי" ומנשק.
"העור שלך שורף לי את קצות האצבעות" אומר לי ומלטף. שעות יכול ללטף אותי. לא פוסח על שום מקום. לא מלטף מקום אחד יותר מדי, לא רוצה לגרום לעור שלי להתרגל למגע שלך. מתהפכת על הבטן. אתה מלטף לי את הגב לאורכו ולרוחבו, מצייר עליו, כותב לי שאתה אוהב אותי, אוהב לגעת בי ואני מנחשת הכל. מצייר לי שמש ולבבות וחילזון (אתה אוהב לצייר חלזונות) ומנסה איזה צב כושל שמתפרש אצלי כקערה הפוכה עם כף לסלט. אתה מתמרמר ומתחיל לנדוד למטה עם היד שלך. יורד לקצה הישבן, מלטף בין שני הפלחים, אבל לא מפריד ביניהם. ממשיך למטה, לעבר הירכיים שלי ומגרגר. "את רכה כמו משי", אתה שר לי וממשיך. מגיע לכפות הרגליים. זה מדגדג אותי ואני מתהפכת על הגב, צוחקת מאושר. זה מה שרצית. מתחיל ללטף במעלה השוקיים. לא מדלג על שום חלקה. "איך זה שאין לך שערות?" אתה תמה, "את משהו נדיר". אני מצחקקת ופוקחת עיניים. מסתכלת עליך גולש במעלה ירכיי, שתי ידיך פרושות עלי כמו סוכה. אתה מתקרב למשולש הקדוש ומסתכל עליו. אתה לא יכול יותר ומתחיל ללטף עם הלשון. "אמרנו רק עם הידיים, לא?" אתה מסתכל עליי במבט אשם. אני מבינה אותך, גם אני הייתי נשברת באותה הנקודה. אתה ממשיך לנוע למעלה, מאוכזב לוותר על הדובדבן שלך. מגיע לטבור שלי. מסתובב סביבו. אתה אוהב אותו. לרוב מלקק אותו. עולה לחזה שלי. שם אני יודעת שתשאר הרבה זמן. בהתחלה מלטף את הפס הזה, בדיוק איפה שהשד נגמר ומתחילה הבטן. אני נאנחת בשקט. אתה יודע איזה זרמים עוברים בי עכשיו. מעביר את האצבעות שלך במעגלים, מתקרב יותר ויותר לפטמה שלי. אני מתחילה לגנוח בשקט. מרגישה את הרטיבות הזו בין הרגליים. אתה מתחיל להריח את זה, אבל ממשיך בשלך. עולה לצואר שלי, מלטף לי את הכתפיים. עולה לשפתיים ונשבר סופית. לוחש לי על השפתיים "וזה רך כמו משי" ומנשק.