רכבת לילה
התעוררתי ואני ברכבת. לקח לי כמה שניות להיזכר מה ולמה אני בקרון, העייפות הכניעה אותי, פיספסתי את התחנה שלי.
שעת לילה מאוחרת, הקרון ריק לגמרי, רק אני ובחור צעיר שיושב מולי. דווקא מולי.
צעיר ממני בעשור או יותר, פנים נאים בעלי גון עור לבן, כמעט חיוור, זקן קטן ומטופח בצבע שחור, שיער קצר שחור ובקדמת הראש כתם שיער לבן.
בחוץ חושך, ממש עלטה. הרכבת מחליקה על הפסים, בדומה.
פספסת את התחנה, אומר לפתע הבחור.
מניין לו לדעת אני תוהה, אין לך ברירה, אלא להמשיך לתחנה הסופית וממנה לחזור, אם עוד יש רכבות הלילה.
אני מבולבלת לגמרי אבל מנסה להעמיד פנים של שליטה במצב.
מביטה שוב בבחור. הוא מישיר מבטו לתוך עיני מבלי למצמץ.
ישנת וקראת בשם של גבר מתוך שינה, מרק שמו?
אני? מתוך שינה? ומי זה לעזאזל מרק? לא מכירה. בטח התבלבלת השבתי לו, והתחלתי לפשפש בתיק כדי למצא את הנייד, הוא נמצא בתחתית התיק אך ללא סוללה.
כמה טיפוסי, תמיד כשצריך את הטלפון הארור הזה הוא מת.
הבחור המשיך להביט בי ישר לעיניים.
ואני, משועשעת המשכתי גם כן להישיר מבט.
משחק מבטים.
הרמתי ידי והסרתי קבוצת שיער סוררת ממצחי. הוא לא הניד עפעף.
ידי משתהה על צווארי, מבטו ממשיך להעמיק בתוך עיני.
הורדתי את ידי באיטיות לאורך צווארי, לעבר החזה, לראשונה ניכרה דילמה בעיניו: להמשיך להישיר מבטו לעיני, או ללוות את תנועת היד שלי במורד החזה?
מבטו גלש לעבר שדי.
חייכתי.
הוא נע בכיסאו.
הפנתי מבטי לעבר חלציו.
תזוזה קלה של האגן שלו הסגירה את המתח בו היה שרוי.
ידי המשיכה לרפרף על שדי, נוגעת לא נוגעת, מטיילת על תוואי גופי כבדרך אגב, ומתקרבת לשקע הגלוי בין השדיים, משחקת בשרשרת שתלויה לה ברפיון על חזי.
הוא פישק את רגליו, פיו נפתח מעט, ומבטו עדיין מונח על שדי. הוא נטוע בכיסאו, מהופנט.
רכנתי מעט קדימה, השמלה הדקה לגופי נשמטה מעט הצידה, חושפת כתף שזופה.
המשכתי לגלגל את החרוזים בין אצבעותי, והוא רכן מעט קדימה, ובשקט לחש:
רוצה להתבונן בך.
אצבעותי ממשיכות לרפרף, פרמתי כפתור.
עזבתי את הכפתור, והוספתי סיבוב עם האצבעות בהיקף השד.
מבטו לא זע.
לאחריו פרמתי כפתור שני, וידי שבה להקיף את השד, והוסיפה והעפילה לעבר קצה הפיטמה שהרימה ראשה והיתחדדה למגע אצבעי המעקצצת מתחת לשכבות הבדים שלגופי.
לאחר מכן הוספתי ופרמתי כפתור שלישי.
הבד הרך גלש הצידה, חושף שד אחד. נתון בחזיה אדומה ומראה הזדקרות הפיטמה היה ברור דרך הבד הצמוד.
ידו נשלחה קדימה בהיסוס.
אפשר? שאל בשקט וברוך.
מבלי אומר, הפשלתי מעט את הכתפייה, חושפת עור לבן, חלק, הוא הושיט ידו ובקצה אצבעו נגע בעדינות במעלה השד, אצבעו הוסיפה וגלשה בעדינות ובאיטיות במורד החריץ.
ואז אחז בפתאומיות בשד כולו, לפת אותו בחוזקה, ואצבעו מגששת אחרי הבליטה המחודדת.
התעוררתי ואני ברכבת. לקח לי כמה שניות להיזכר מה ולמה אני בקרון, העייפות הכניעה אותי, פיספסתי את התחנה שלי.
שעת לילה מאוחרת, הקרון ריק לגמרי, רק אני ובחור צעיר שיושב מולי. דווקא מולי.
צעיר ממני בעשור או יותר, פנים נאים בעלי גון עור לבן, כמעט חיוור, זקן קטן ומטופח בצבע שחור, שיער קצר שחור ובקדמת הראש כתם שיער לבן.
בחוץ חושך, ממש עלטה. הרכבת מחליקה על הפסים, בדומה.
פספסת את התחנה, אומר לפתע הבחור.
מניין לו לדעת אני תוהה, אין לך ברירה, אלא להמשיך לתחנה הסופית וממנה לחזור, אם עוד יש רכבות הלילה.
אני מבולבלת לגמרי אבל מנסה להעמיד פנים של שליטה במצב.
מביטה שוב בבחור. הוא מישיר מבטו לתוך עיני מבלי למצמץ.
ישנת וקראת בשם של גבר מתוך שינה, מרק שמו?
אני? מתוך שינה? ומי זה לעזאזל מרק? לא מכירה. בטח התבלבלת השבתי לו, והתחלתי לפשפש בתיק כדי למצא את הנייד, הוא נמצא בתחתית התיק אך ללא סוללה.
כמה טיפוסי, תמיד כשצריך את הטלפון הארור הזה הוא מת.
הבחור המשיך להביט בי ישר לעיניים.
ואני, משועשעת המשכתי גם כן להישיר מבט.
משחק מבטים.
הרמתי ידי והסרתי קבוצת שיער סוררת ממצחי. הוא לא הניד עפעף.
ידי משתהה על צווארי, מבטו ממשיך להעמיק בתוך עיני.
הורדתי את ידי באיטיות לאורך צווארי, לעבר החזה, לראשונה ניכרה דילמה בעיניו: להמשיך להישיר מבטו לעיני, או ללוות את תנועת היד שלי במורד החזה?
מבטו גלש לעבר שדי.
חייכתי.
הוא נע בכיסאו.
הפנתי מבטי לעבר חלציו.
תזוזה קלה של האגן שלו הסגירה את המתח בו היה שרוי.
ידי המשיכה לרפרף על שדי, נוגעת לא נוגעת, מטיילת על תוואי גופי כבדרך אגב, ומתקרבת לשקע הגלוי בין השדיים, משחקת בשרשרת שתלויה לה ברפיון על חזי.
הוא פישק את רגליו, פיו נפתח מעט, ומבטו עדיין מונח על שדי. הוא נטוע בכיסאו, מהופנט.
רכנתי מעט קדימה, השמלה הדקה לגופי נשמטה מעט הצידה, חושפת כתף שזופה.
המשכתי לגלגל את החרוזים בין אצבעותי, והוא רכן מעט קדימה, ובשקט לחש:
רוצה להתבונן בך.
אצבעותי ממשיכות לרפרף, פרמתי כפתור.
עזבתי את הכפתור, והוספתי סיבוב עם האצבעות בהיקף השד.
מבטו לא זע.
לאחריו פרמתי כפתור שני, וידי שבה להקיף את השד, והוסיפה והעפילה לעבר קצה הפיטמה שהרימה ראשה והיתחדדה למגע אצבעי המעקצצת מתחת לשכבות הבדים שלגופי.
לאחר מכן הוספתי ופרמתי כפתור שלישי.
הבד הרך גלש הצידה, חושף שד אחד. נתון בחזיה אדומה ומראה הזדקרות הפיטמה היה ברור דרך הבד הצמוד.
ידו נשלחה קדימה בהיסוס.
אפשר? שאל בשקט וברוך.
מבלי אומר, הפשלתי מעט את הכתפייה, חושפת עור לבן, חלק, הוא הושיט ידו ובקצה אצבעו נגע בעדינות במעלה השד, אצבעו הוסיפה וגלשה בעדינות ובאיטיות במורד החריץ.
ואז אחז בפתאומיות בשד כולו, לפת אותו בחוזקה, ואצבעו מגששת אחרי הבליטה המחודדת.
