עמדתי היא,
שבניגוד למה שמקובל לחשוב, שקבוצה של גדולים "מושכת" קדימה את הקטנים, וקבוצה של קטנים "מעכבת" את ההתפתחות של הגדולים, יש מה להפיק מכל אחת מקבוצות הגיל. הגדולים אמנם יכולים לגרום לכך שהסביבה (בעיקר הקוגניטיבית, אגב, במישור הרגשי אם הגדולים מפותחים יותר זה הרבה פעמים "עובר ליד" הקטנים) תהיה מאתגרת יותר. לא כל ילד בנוי להתמודד עם אתגר כזה ועם תסכולים שמטבע הדברים לעתים נלווים אליו, אבל בהחלט ברמה מסויימת (בהתאם לכל ילד וילד) אין ספק שאפשר לצאת נשכרים במישור הזה. לעומת זאת, יש לקחת בחשבון שלעתים קרובות יש פער ביכולות (המוטוריות, למשל, אבל גם הקוגניטיביות) בין ילדים בטווח של שנה או שנתיים, ולכן הילד הקטן נדרש להתמודד גם עם תסכולים ועם השוואות לביצועים של גדולים ממנו, וכן רמת המוכנות הרגשית אינה זהה, מה שמעמיד את הילד הצעיר ב"עמדת נחיתות" כלשהי. צריך, לטעמי, גננת מאד מוכשרת ופנויה כדי להתמודד עם האתגר הזה. לעומת זאת, להיות גדול בקבוצה של קטנים יותר, אולי מציב פחות אתגרים אינטלקטואליים, אך ללא ספק מחזק באופן משמעותי את הבטחון העצמי של הילד, ותורם רבות לפיתוח כישורים אמפתיים, פיתוח חמלה, יכולת ליצור קשרים אנושיים חמים, עזרה לזולת וכד'. אני אישית לא חושבת שילדים נגררים כלפי מטה על ידי התנהגויות של קטנים מהם, אלא אם יש להם חוסר מסויים שההתנהגות הזו ממלאת (ואז הוא היה מוצא את ביטויו בכל מקרה - אם כי אולי בצורה אחרת). אני חושבת שיש חשיבות רבה למעמד של הילד במסגרות אחרות. למשל, אורי שלי כבר משמש בתפקיד ה"צעיר ביותר" בבית, עם אח ואחות גדולים ממנו (שלא לדבר על ההורים), ולכן אני מרגישה נח מאד שהוא יהיה מהגדולים בגן שלו. מובן, שבכל מקרה, לא הייתי מרגישה נוח לשים ילד בקצה בלי "קבוצת תמיכה" קטנה בקצה שלו, כלומר - ילד בן 3, נניח, בקבוצה של בני 3-5, הייתי מצפה שיהיו עוד מספר ילדים קרובים לגילו, וכך גם לגבי ילד בן 3 בקבוצה של בני 1-3 (שזה יהיה המצב של אורי בשנה הבאה). אני חושבת שהרבה הורים נוטים לשים את ההישגים הקוגניטיביים במיקום גבוה לעומת היכולות הרגשיות, ולדעתי זו טעות. אגב, אם כבר דיברתי על אורי - סיפרתי כאן שהוא בגן רב גילי (הילד הגדול ביותר בן 3.5 והצעיר ביותר בסביבות גיל שנה). אורי הוא מהגדולים בגן (למעשה, השני הכי גדול), ואין מתום (לדעתי האישית, כמובן
) ברמת ההתפתחות הקוגניטיבית שלו. הוא, למשל, מדבר מדהים, במשפטים מורכבים ובאוצר מילים עשיר ביותר, בעוד שרוב הילדים בגן כלל לא מדברים או מדברים במלים בודדות או משפטים פשוטים בלבד.