"רישא" ו"סיפא"

FOR THE LD

New member
"רישא" ו"סיפא"

אני רוצה להשתמש בעבודתי בשני ביטויים אלה, בשתי הזדמנויות שונות, כך שהביטויים יופיעו בכל משפט בהטייה הנכונה, ולא יודעת כיצד לכתוב זאת: מתחילתו אל סופו - מסופו אל תחילתו - איך אשתמש בביטויים אלה (רישא, סיפא - על הטיותיהם), כדי לכתוב את שני המשפטים הללו? מקווה ששאלתי הובנה. תודה לכל המשיבים!
 

FOR THE LD

New member
ומוסיפה ומבקשת

התוכלו להמליץ על מילון איכותי, המכיל ביטויים בארמית ומבהיר משמעותם? תודה לכל המשיבים!
 

גנגי

New member
בדיוק כפי שכתבת:

מראשיתו אל סופו, ומסופו אל תחילתו (או אל ראשיתו). רישא זו ראשית וסיפא זה סוף. בהטייה זה בדיוק מה שכתבת. אנחנו מדברים עברית, לא ארמית. ביטוי הוא ביטוי, וככזה אפשר להשתמש בו בצורת המקור שלו (דהיינו - ארמית), אבל בהטייה לא משתמשים בביטוי הארמי אלא בעברי. אתן לך דוגמה מביטוי אחר - נדל"ן - ראשי תיבות של "נכסי דלא ניידי". נניח שמדובר בנכס הפרטי שלך ושל משפחתך. האם תאמרי "נכסינו דלא ניידי"? סביר יותר שתאמרי הנדל"ן שלנו, או הנכסים שלנו, או הקרקע שלנו. משהו שמביע את אותו רעיון אבל בלי לעוות ביטוי שגור.
 

FOR THE LD

New member
כנראה שלא הבהרתי עצמי כנדרש

התכוונתי איך אפשר לומר זאת בשפה הארמית. נניח כך: מסיפו אל רישו מרישו אל סיפו זה למעשה מה ששאלתי: איך עוברים מעברית לארמית. איך להפוך משפטים בעברית למשפטים בארמית. ומה קורה לאות א' במילה רישו? תודה.
 

IDAN30

New member
רישא / סיפא

כדי "לעבור" מעברית לארמית צריך להכיר את הדקדוק של השפה הארמית. התחלה - רֵישָא ההתחלה שלו - רֵישֵיהּ סוף - סֵיפָא הסוף שלו - סֵיפֵיהּ כך למשל בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות, ס ע"ב: "אמר רבא: כל היכי דדרשת להאי קרא, מרישיה לסיפיה מדריש - מסיפיה לרישיה - מדריש" כלומר - אמר רבא: בכל דרך שאתה דורש את הפסוק הזה (מדובר שם על תהלים קיב, ז) - מתחילתו לסופו ניתן לדרוש אותו, מסופו לתחילתו ניתן לדרוש אותו. לגבי מילון - הטוב ביותר עבורך הוא המילון החדש "מילון ארמי-עברי אריאל" שכתבו פרופ' דניאל סיון וד"ר חיים דיהי. ניתן לרכוש אותו בחנויות הספרים (ואם אין על המדף אפשר לבקש שיזמינו לך). הוא לא יקר והוא טוב לציבור הרחב.
 
הערותיים: לפי כללי האקדמיה יש לכתוב

רישה וסיפה. 2. נראה לי מוזר לאללה ה'מרישיה לסיפיה' הזה, לפחות לעיני דובר עברית וקורא עברית טיפוסי (מוזר אף יותר מהרישה והסיפה
) לכן לענ"ד עדיף לומר מן הרישה של המסמך לסיפה שלו ולהפך, או מתחילת המסמך וגו'.
 

sailor

New member
כפי שכתב גנגי, לצטט בטוי זה בסדר

שימוש במלים במשפט עברי מצלצל רע, ונראה רע שבעתים באיות המסרס שהקקדמיה בחרה.
 

sailor

New member
אופס, גנגי כתבה

גנגי כתבה, גנגי כתבה נו נו נו לי.
 

יאקים

New member
הערותיים?!

זה הכלל או שמא דינו של הזוגי להיגזר מן היחיד? קומה-קומתיים; שורה-שורתיים וכד'?
 
הבהב לי בזיכרון משהו שאינו מתיישב עם הכלל

זוגי בונים מן היחיד. ונזכרתי: .................... כְּשֶׁשּׁוֹתִים אֲנַחְנוּ כּוֹס אַחַת קוֹרֵא לִי מוֹטְל חֶבְרֶמַן מִיָּד, וּכְשֶׁשּׁוֹתִים אֲנַחְנוּ כּוֹסוֹתַיִם, נוֹשֵׁק אֲנִי אֶת מוֹטְל בַּלְּחָיַיִם, וּכְשֶׁשּׁוֹתִים אָנוּ כּוֹסוֹת שָׁלוֹשׁ נוֹתְנִים אֲנַחְנוּ זֶה לָזֶה בָּרֹאשׁ וּכְשֶׁשּׁוֹתִים אָנוּ כּוֹסוֹת אַרְבַּע – לָרֹב מָגֵן דָּוִד אָדֹם כְּבָר בָּא! חָמֵשׁ וָשֵׁשׁ זֶה עֶשֶׂר וְיֶקֶה זֶה פְּרוֹפֶסוֹר, בַּקְבּוּק אַנְגְּלִי זֶה בּוֹטְל וּמוֹטְל זֶהוּ מוֹטְל... קְצָת מַשְׁקֶה, רַבּוֹתַי, זֶה לֹא מַזִּיק, אֲבָל כַּמָּה שֶׁשּׁוֹתִים זֶה לֹא מַסְפִּיק. ....................................................... איך ייושב הדבר? האם נחלץ עצמנו בַּליצנציה?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
חירות המשורר, אני מניחה (מי המשורר?)

גם ביאליק כתב: בָּנוֹת שְׁתַּיִם בֻּבּוֹתַיִם, צִלִּי וְגִילִי עִמִּי פֹּה – מִי מִשְּׁתֵּיהֶן יָפָה יוֹתֵר, אִמְרוּ, דּוֹדִים: זוֹ אוֹ זוֹ?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
../images/Emo45.gif לגבי מילון אריאל – הוא קומפקטי, זול ונוח

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=695919 אגב, זול זה עניין יחסי – המחיר המומלץ שלו הוא 98 ש"ח (צריך לזכור שמילונים לרוב עולים מאות שקלים). אני קניתיו בשבוע הספר. בשאר השנה לרוב אין מבצעים על מילונים; מומלץ לבדוק מול ההוצאה ("קוראים") וגם בחנויות ספרים מקוונות שלרוב מוכרות במחירים זולים מאלה שניתן למצוא בחנויות. חשוב לדעת (וזה גם מופיע במידע בקישור) שלא מדובר במילון ארמי-עברי של ממש, אלא במילון שמתמקד אך ורק במילים ובצירופים שחדרו לעברית מהארמית. יש לציין שמילים וצירופים כאלה, מכיוון שהם חלק מהלקסיקון העברי, יופיע (רובם ככולם) גם במילון עברי רגיל (אבן שושן, ספיר ועוד). יתרונו של המילון הנ"ל הוא שהוא מביא אותם במרוכז, בספר קטן וקל. אגב, אם יש לך ספר לימוד לפסיכומטרי, הם כוללים מילונים לפי סוגים (מילים גבוהות, ביטויים, מילים לועזיות, מילים מארמית) וייתכן שרשימת המילים בארמית שהם מביאים תספק אותך (אין הגדרות, מקור, או הסבר אטימולוגי, אבל יש משמעות מקבילה בעברית).
 
רצ"ב ביטויים בארמית

ביטויים בארמית אַגַּב אוֹרְחָא דרך אגב אדרבא להיפך אוּמְדָנָא הערכה אוֹרְחָא דרך אִטְלוּלָא ליצנות אִידֵךְ גִיסָא הצד השני, הדעה השנייה אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אין פנימיותו כחיצוניותו אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא ההיפך הוא הנכון אִיתְּרַע מַזָּלוֹ לרוע מזלו אַלִיבַּא דֶ... לדעתו של... אַלִיבַּא דִידִי לדעתי אַלִיבַּא דֵכּוֹלֵי עַלְמַא לדעת כולם אֲמִירָה בֵּעַלְמַא דיבורים באוויר, דיבורים סתיימיים אֳמַתְלָא הסבר, נימוק, תירוץ אִסְתְרָא בִלְגינָא קִיש קִיש קָרְיָא חביות ריקות מתגלגלות ברעש (מילולית: מטבע אחת בתוך כד ריק משמיעה רעש רב) אֶשְׁתָּקַד שנה שעברה בְּגוֹ בתוך בֵּדְחִילוּ וּרְחִימוּ ביראה ובאהבה , בזהירות וביראת כבוד בֵּדִיעַבַד לאחר מעשה בּוּקֵי סְרִיקֵי דברים ריקים ובטלים בְּזָעִיר אֵנְפִין במימדים זעירים בין השיטין בין השורות ביני לביני בין לבין בִּיש גַדַא מזל רע בִּכְדִי לחינם בְּלֵית בְּרֵרָה בחוסר ברירה בּמטוּטַא בבקשה בנידון דידן בעניין זה בּסְיָעתַא דֵשְׁמַיָא בעזרת השם בעְדנא דריתחא בשעת הכעס והרוגז בְּעַלְמַא (בעולם) סתם, לשווא בר מצר אחד שנוגע לעניין בַּר סַמְכָא מומחה, מוסמך בַּר פְּלוּגְתָּא מי שחולק על חברו בָּרִי ברור בְּרִישׁ גלֵי (בריש מתגלגלת ) באופן ברור, בפרהסיה , בגלוי. בְּרַם אולם בִּרְמִיזָא ברמז גבה טורא ביניהו עלה ביניהם סכסוך גַּבְרָא גבר / (גם זקפה) גַדַא מזל גּוּזְמָא בֵּעַלְמַא קָאמַר הפרזה סתמית גּוּזְמָא הגזמה, הפרזה גוּפַא לגופו גּוּשְׁפַּנְקָא חותמת גִיסַא צד גִירְסָּא דֵיָנְקוּתַא מה שנלמד בגיל צעיר דָּא עָקָא זאת הבעיה . הבעיה היא ש- דברים בעָלְמָא שקרים, דברי סתם (מארמית- דברים בעולם ) דְחִילוּ יראה, פחד, חיל דַי לְחַכִּימָּא בִּרְמִיזָא (ולשטיא בכורמיזא) לחכם די ברמז (ולשוטה די באגרוף) דִיבּוֹרִים בּעַלְמַא דיבורים באוויר דִּינָא דְמַלְכוּתָא, דִינָא דין המדינה, תקף (גם כשהוא בסתירה לדין הדתי- בעניינים אזרחיים בלבד) דִּכְתִיב ככתוב דִלְעֵיל ככתוב למעלה הַּא בֵּהַּא תְּלַיַא זה תלוי בזה. זה כרוך בזה. הַּא רֵאַיַה זו הראייה. זו ההוכחה הַיְינוּ הַּך אותו הדבר הֵיכִי דָמֵי כיצד ? מה כוונתך ? ודוּק ועיין בדבר. שים לב ל- וכִי תָאמַר ואם תאמר ותוּ לא ולא עוד זוּטָא קטן חוּכָא וְאִיטְלוּלָא צחוק ולעג טוֹבִיָא חָטָא וְזִיגוֹד מִינְגַד האחד חטא והשני נענש טובִין וּתְקִילִין מזומן. כסף ששולם במלואו (מילולית: טובים ושקולים) טַּעַמַא טעם , נימוק ייקוב הדין את ההר (מילולית: יעשה הצדק וייחרב העולם ) יֶש דְּבָרִים בּגוֹ יש דברים נעלמים מעבר לגלוי, יש לחקור בדבר כֵגוֹן דָא כגון זה כֵּדִבְעִי כנדרש כְּדִלְהַלָן כמו בסמוך כדלקמן כמו שלפנינו כִּדְמֵעִיקָרָא מִסְתַּבְּרָא נראים הדברים כפי שהיינו סבורים קודם לכן כהאי לישנא בזו הלשון כּוּלֵי עָלְמָא כל העולם כּל דאַלִים גָּבַר החזק, גובר על החלש כְתִיב כתוב לָא בִּכְדִי לא לחינם לא מיני ולא מקצתי כלל וכלל לא לָא מִינֵיה וְלָא מִקְצָתֵיהּ
 
המשך

לָא מִינֵיה וְלָא מִקְצָתֵיהּ לא מזה ולא חלק מזה, כלל וכלל לא לָא פְלִיגֵי אין מחלוקת לַאוְ הָכִי אין זה כך לאו מילתא זוטרתא היא אל יהא דבר זה קל בעינך לְאַלְתָּר מייד לְדִידוֹ לגישתו , לשיטתו לְדִידִי לגישתי , לשיטתי לְהָכָא וּלְהָכָא לכאן ולכאן לְהַלָּן למטה לְחוּמְרָא לחומרה ( לקיצון הכבד) לֵית דִּין וְלֵית דַּיָין אין דין ואין דיין לֵית מַאן דְּפַלִיג אין חולק לכל דיכפין לכל דורש ( מילולית- לכל רעב) לְכָל מַאן דְּבָעֵי לכל מעוניין , לכול מבקש לֵעֵיְלַא וֵלֵעֵיְלַא מן המעלה הראשונה לַשׁוֹן סַּגִי נָהוֹר לשון היפוך מַאי טַעֳמָא? מהו הטעם? מַאי נַפְקַא מִינַא? מה ההבדל ? מה יוצא מזה? מֵאִיגְרָא רָמָא לְבִירָא עֳמִיקְתָּא מגדולה לשפל המדרגה (מילולי: מהר גבוה לבור עמוק) מֵּאִידַך גִיסַא מצד שני מאימתי? ממתי? מַאן דְּהוּ אדם כלשהו מִדְעִיקָרָא מתחילת הדברים, מהיום הראשון מוֹתַב תְלַתָא הרכב של שלושה שופטים מֵחַד גִיסָא מצד אחד מִילְתָא בְּעָלְמָא מילה שנאמרה סתם מִימְרַא אימרה מִכְּלָלָא מכלל הדברים מְלַחֵך פִּנְכַּה חנפן (מילולית: מלקק קערות ) מִנֵּיהּ וּבֵיהּ מכללא, מתוכו ובו מִקַּדְמַת דְּנָא משחר הבריאה מרעין בישין מחלות חמורות, צרות צרורות מִתְּהוֹם אַרְעָא עַד רוּם הָרָקִיעַ ממעמקי הקרקע עד גובה השמים (משמש לסמן את גבולות הבעלות במקרקעין) נְהִירִין ברורים נִכְסֵי דְלָא נַייְדֵי מקרקעין. דירות, בניינים ומגרשים נמצֵינו למֵדים מכאן נסיק, מזה נבין נַפְקַא מיִנַא יוצא מכך סַדְנַא דֵאַרְעַא חַד הוּא מנהגי כל האנשים זהה (מילולית: בסיס הארץ אחד הוא) סֵיפַא סוף. עוּרְבַא פָּרַח שמועות ללא ביסוס (מילולית: עורב פורח) עִידְנַא דֵרִיתְחַא בעת כעס עָלְמָא עולם פּוּרְתַא מעטה פילפולא חריפתא דברי פלפול פְּלוּגְתָּא מחלוקת פַרְהֶסְיָא בציבור, ברבים פְּשִיטָא פשוט, ברור, מובן מאליו צְרִיכָא יש צורך לציין את הדבר קוּלָא קל , קלות קָטְלַא קַנְיַא קוטל קנים. חוטא קיימא לן מקובל עלינו קַמַא קודם. ראשון. מקורי קרי יש לקרוא כך (מילולית: קרא ! ) קַרְיָין וְלָא כְתִיבָן מילים הנקראות לתוך הטקסט ואפילו שאינן כתובות בו רַחְמַנַא לִיצְלַן אלוהים ישמור רֵיקָא פוחז רֵישָׁא ראש, תחילית שֵׁאִילְתַּא שאלה שָׁבַק חַיִּים מת שׁוּפְרָא דֵשׁוּפְרָא הטוב ביותר שְׁכִיב מֵרָע גוסס שַׁקְלָא וְטַרְיָא עיון ודיון בסוגיה, שיג ושיח, משא ומתן תַא שְׁמַע בוא ושמע תְנַיָא דֵמְסַיְיעַא טיעון מסייע תַרְתֵי וֵסַתְרֵי שני דברים הסותרים זה את זה תַרְתֵי מַשְׁמָע בשתי משמעויות
 
כל הכבוד על מאמץ ההבאה, אבל יש שם מלאן טעויות

סתם כמה דוגמאות: תְנַיָא דֵמְסַיְיעַא צ"ל תַּנָּא דִּמְסַיַּע תַרְתֵי וֵסַתְרֵי צ"ל תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי שֵׁאִילְתַּא צ"ל שְׁאִילְתָה סַדְנַא דֵאַרְעַא חַד הוּא צ"ל ...דְּאַרְעָא.... ועוד כהנה וכהנה פנינות
 
למעלה