ריקנות

ריקנות

אני לא יודע אם תבינו את מה שאני מרגיש עכשיו,כי מה שאני מרגיש לא מובן גם לעצמי. אף פעם לא הגעתי למצב כזה בחיים שהכל ריק מתוכן.. שלא תבינו לא נכון, תמיד הייתי בתוך דיכאונות אבל יצאתי מהם כעבור זמן. עכשיו הכל שונה. עכשיו הכל נראה מוזר כאילו אני צופה בהכל מהצד ואף אחד לא באמת איתי, ואף אחד לא באמת.. אני חי בלילות ומת בימים,ואף אחד לא מבין. ואף אחד לא יבין. היה בי אור אמיתי, אך עכשיו הוא כבה..לתמיד (?) אני ממשיך.. תלוי בכוכבים ומחפש את החום. רק מנגינה עצובה ממלאה אותי, מנגינה שלא עוזבת אותי במנוחה. אני אמשיך כמו הרוח ואנשק את הקור אולי יום אחד אני עוד ארגיש את החום. אני מאמין שכל רגע בחיים הוא ניצחי, אז היה לי את הנצח עם אהובתי, אך היכן היא עכשיו? הסבל נראה כמו הנצח- ונמאס. אף פעם לא הייתי אדם חלש, אף פעם לא נשברתי. עד שהיא באה, מלאכית שלקחה את נשמתי - לעד.
 

אתנה

New member
דמעות של מלאכים

נפש הפרושה לרצפה הולכת עם גוף ונשימה וכל צעד עם האור הגדול רק מכאיב יותר... כל פסיעה של יום מטביעה צעדים קשים במשעול, והקור הנורא באמצע חום החמה. ורוח מרעידה בשמים לבנים ודמעה מתגלגלת כמו מבקשת נבט להצמיח ופעימה... ועוד אחת ריקה מסיבה. ומביטים לאחור להקשיב לצליל הנשכח זה שניתן בהשאלה ע``י המלאכית שהלכה וריק ואין והדממה הקשה רק מותירה את השאלה... בשביל מה..
 
חבל שהכוונה איננה ברורה....

...אבל זאת טיבה של הכתיבה האישית... מקווה שאינך מבכה על משהו מן ההווה, מאד לא נוח לי לראות אנשים עצובים...
 

Steroids

New member
אתה לא היחיד יש תקווה

יש רבים שמבינים בדיוק למה אתה מתכוון אזור אומץ העליה קרובה זה עניין של תקופה חולפת מבחן אם תרצה ואתה לא ה י ח י ד הזמן הוא המבחן הכי קשה אבל הכי משתלם וגם מדורה שהפכה לערמת גחלים לוחשות זקוקה ואילו רק למשב רוח הקל ביותר להדליקה מחדש. יישר כוח
 
למעלה