ריצה

[מושMוש]

ריצה

שואל בפורום שאמור להיות "ניטרלי" ולא בפורום היעודי..
ריצה - כפעילות גופנית שעוסקים בה באופן רציף לאורך שנים.
אני שומע מסביבי 2 סוגי טענות:
1. לאורך זמן זה יפגע לך בברכים, סחוסים, עומסים גבוהים על הרגלים, תדרש לטיפולים באופן שוטף עקב פציעות, עיסויים, בעיות ביומכניות שונות, זאת פעילות עצימה ש"מלחיצה" את הגוף..
2. זה עוזר לברכיים ולמפרקים אם עושים את זה נכון, כל המשמיצים במומם פוסלים.

אם יש כאן פיסיותרפיסטים או אנשי מקצוע אשמח לשמוע אודות הריצה.
אני רוצה לבחור ולהוסיף ספורט אירובי שיוכל לעזור לי לפתח כושר אירובי וחשבתי על ריצה.

 

[יובל נחמקין]

ריצה...

כמו כל פעילות גופנית מאומצת: קיים סיכוי שתפגע באופן קבוע / זמני בגוף (סחוסים, חוליות וכיוב')... באותה המידה: קיים סיכוי שתיפתר מחוליים

באופן שרק שיפור משמעותי בהספק

/ ריאה יכל לתת ...

בנה את יכולת הריצה שלך בהדרגה:
1. הצב בצד יעד סופי, גם יעדים זמניים:
בחן מידי תקופה (חודש...) האם כבר "לא מאוד קשה" לך לעבור את המרחק שהצבת לעצמך - ואז הארך מעט את מרחק הריצה.

2. זכור כי הנשימה מתפתחת שלא תמיד בקנה אחד עם חיזוק מערכות השרירים: אי לכך יכולה להיות נשימה קלה אבל תיווצרנה פגיעות בשרירים או בשלד.
לפיכך, היה קשוב לרף הכאב של גופך: קצת כואב זה בסדר, הרבה כואב שווה בדיקה ובחינת תכנית הריצה שלך.

3. ציוד: השקע בנעלי ריצה טובות. לא חייבים לרכוש את המילה האחרונה בעיצוב / בקלות משקל, באווריריות וכיוב' אך מאידך - לא לרוץ ב"קרורס" או משהוא כזה...
לרצים מרחקים (10 קמ' למעלה) מומלץ להתאים מדרסים אישיים. יקר

אבל כדאי

.

אני אינני אצן וגם לא מיסיונר לתחום. אישית: התחלתי לרוץ לפני 4 שנים, לקראת שנתי ה-40 ואחרי כמעט 20 שנות אמנויות לחימה...
גם קודם לכן לא הייתי חסר כושר אבל עבורי לקחה הריצה את אמנות הלחימה (ואיכות החיים) לרמה אחרת לגמרי...

 

[מיתר נדיר]

בגדול הקונפליקט הוא מובנה:

מצד אחד, גוף האדם בנוי לתנועה, ובלי תנועה הוא מתנוון, וזה לא רק השרירים והלב. מאידך, תנועה גורמת לשחיקה במערכות הגוף.
בגדול, לטעמי המקצועי כפיזיותרפיסטית, הריצה היא אכן פעילות שיותר נוטה לפגיעות Overuse, כי המאמץ הוא גדול ומאד חוזרני. יחד עם זאת, אם משקיעים בנעליים טובות, מוצאים מסלול עם משטח ידידותי (=לא כביש), ומקפידים להחליף את המסלול מפעם לפעם, התועלת בהחלט עולה על הנזק.
אגב, משהו שחשוב להקפיד עליו בריצה זה שהמסלול לא יהיה בשיפוע לצד אחד (למשל אם רצים בחוף הים רק לכיוון אחד). זה יוצר עומס לא סימטרי על הברכיים, וגורם לשחיקה מהירה מאד של אחת מהן (זאת של הצד שלמעלה, אני חושבת, אבל לא לתפוס אותי במילה בעניין זה).
בעיקרון, היתרון הגדול של הריצה זה שהיא ספורט זול וזמין, אבל אם נוקטים את כל אמצעי הזהירות, זה נהיה קצת פחות זול וקצת פחות זמין. השאלה היא גם מה האלטרנטיבות. לא לעשות כלום זה הרבה יותר גרוע מכל נזק שהריצה יכולה לעשות.

 

[גמדים קטנים]

אתה חושב שבפורום ריצה לא יענו לך ברצינות?

לדעתי אתה טועה. לא כולנו מכורים לריצה שלא רואים בעיניים.
בכל מקרה, הנושא עניין אותי וחקרתי אותו, לצערי אין תשובות מוסמכות או מוסכמות לשאלה שלך. בגדול, לרוץ יותר בריא מלא לעשות כלום. יש מחקרים שמראים שריצה פוגעת בברכיים ויש כאלה שמראים שלא.
אני לא מכירה רצים שלא נפצעים. יש כאלה שפצועים חצי מהזמן, ויש כאלה שהיתה להם דלקת אחת ב-11 שנים של ריצה (נגיד אני). לשם השוואה, ב-7 שנים של קונג פו נפצעתי יותר.
מניסיוני, כל עוד אתה עובד בהדרגה ומקשיב לגוף, תרוויח מהריצה יותר משתפסיד ממנה.

 

[מיתר נדיר]

נדמה לי שהוא חושב שבפורום ריצה הוא לא

יקבל תשובה אובייקטיבית, וזה כנראה נכון. כמו שבפורום הזה הוא לא יקבל תשובה אובייקטיבית על השאלה "האם כדאי לעסוק באומנויות לחימה?"

 

[ELIELI22]

לגבי ריצה

גילוי נאות, אני רץ מגיל 9 בצורה קבועה.

בעיות עם ריצה:
1. ממכר.
2. כשמכורים קשה להפסיק כשכואב.

היום אני רץ בצורה מתונה בדרך כלל מרחקים של 4-6 ק"מ ביום ריצה, לא עובר 10 ק"מ ריצה כי זה מקשה עליי באימוני אומנות לחימה.
אני לא שואף היום לתוצאות זמן בריצה, אלא יותר לשמירה על בריאות ומשקל תקין.


יתרונות:
1. עוזר לשמור על משקל .
2. משפר את סבולת לב הריאה.
3. גורם להרגשת קלילות ביום יום.

לגבי נושא הפציעות:
1. למי שיש נטייה גנטית לאיזשהו עיוות אורטופדי מכל זן שהוא ריצות ארוכות/ ארוכות מאוד עלול לגרור פציעות רבות. (ולרוב האנשים יש חסרונות אורטופדיים, אפילו לאלופים אולימפיים במרתון לעיתים יש).
2. שימוש יתר בעצם שחיקה של סחוסים/ שברי מאמץ/ דלקות חוזרות הם הפציעה הנפוצה בכל ספורט סבולת ולכן גם בריצה.

הפציעה הכי קשה שקרתה לי כתוצאה מריצה היא קרע בהאם סטרינג וזה היה כתוצאה מספרינט לאחר עייפות. (לא רצתי ריצה ארוכה באותו יום, רק ספרינטים). זו אחת הפציעות הכואבות ביותר שחוויתי כמעט לא יכולתי ללכת לאחר מכן (לצערי הייתי כ 500 מטר ממקום מגורי)...
לאחר כשבועיים יכולתי לחזור להתאמן, הכאב עצמו חלף לאחר כשנה מהפציעה. עד שנה הייתי מרגיש דקירות בכווץ השריר.
מצד שני אי אפשר להתאמן להשתפר מבלי להיות חשופים לפציעות, אפשר לנסות למזער את הסיכון לפציעה, אבל לא ניתן לצערי לצמצם אותו לאפס.
רוב האנשים שמתאמנים בצורה שקולה יחד עם הפציעות האורטופדיות שקרו להם בחייהם עדיין הרבה יותר בריאים מאלו שלא עוסקים בספורט.


חסרונות לאומנויות לחימה:
פגשתי אנשים שרצים כל חייהם ולא מצליחים להבין לעיתים מיקוד של אומנות לחימה, והסיבה לטעמי היא שרץ מעולה הוא רץ זורם. ולוחם מעולה (לפחות בסטרייקינג) הוא לוחם מתמקד יודע לשבור את הזרימה לידי אנרגייה ממוקדת... הרבה רצים לא מבינים את זה וחובטים בצורה זורמת ואבסורדית.


ריצה היא פעילות מדהימה, ההנאה בה היא גדולה מאוד, ניתן להתמקצע מאוד בריצה כך שממעטים את הסיכוי לפציעות.
הכי חשוב ללמוד איך לזרום עם הגוף לרוץ בקצב שנח לשהות בו לאורך זמן... וכל כאב שמרגיש לי לא טוב אני אישית פשוט מפסיק באותו הרגע את הריצה.

גיליתי שאפילו כאב קל בברך אם אני ממשיך לרוץ הכאב יכול לתפוס אותי לכמה ימים ולעיתים עד שבועיים וכשאני מפסיק לרוץ מיד בתום הריצה הכל חוזר לקדמותו.

מי שלא עוסק בספורט תחרותי ויודע לשמור על עצמו ריצה יכול להיות בריאה מאוד...
כל מי שעוסק בספורט תחרותי, עיקר העיסוק שלו אינו בריאות אלא נצחון בתחרות ולכן הבריאות נפגעת לעיתים רבות.

בהצלחה, תבחן בעצמך ואת עצמך וכך תדע באמת.

 

[מיתר נדיר]

ווואה! אמרת פה אמירה חזקה מאד.

אני מתכוונת מה שאמרת על זרימה לעומת שבירה. אני אפתח על זה פתיל נפרד, כי אולי יצא מזה דיון ארוך.