planet5000
New member
ריצה-לא מה שחשבתן/ם
אני כבר די הרבה שנים בסיפור הזה של הריצות הארוכות . בהתחלה זה היה סתם רצון לאבד קלוריות ולהזיז את הגוף ובהמשך הבנתי שאני גם נהנה מזה וגם די טוב יחסית לחובבן . איך להתאמן ידעתי והרגשתי טוב לרוץ לבד מתי ואיפה שבא לי עד שמשהו השתנה והרגשתי שבא לי לפעמים לראות עוד אנשים מסביבי. שיטוט קצר בפייס ומסתבר שממש לא רחוק יש קבוצה שמהתמונות נראתה כייפית וידידותית. הגעתי לאימון הכרות וזכיתי לקבלת פנים ממש חמה. בחימום כולם רצו יחד ובדיחות ועקיצות פנימיות(שאת רובן לא הבנתי ) נזרקו לחלל . כבר שם היא בלטה מכולם, רקפת(כך למדתי אח"כ ) מבט שמשלב רצינות מהורהרת עם חיוך קורן,קימורים מעניינים ועיניים ירוקות/חומות ממיסות. ניכר שהיא לא מאתמול בתחום וסגנון הריצה+הלבוש התואם הקרינו מקצועיות וסטייל . תדרוך והתחלנו את האימון העיקרי שכלל אינטרוולים כואבים ושם כבר התחלקנו לקבוצות והאווירה הייתה פחות מחויכת ומטבע הדברים נוצרה תחרות והשוואה למי יש "יותר" (יותר מהר,יותר גדול... you name it ) .שובצתי לפי בקשתי לקבוצת המתקדמים ושמחתי לגלות שגם רקפת הייתה שם.
מודה שדי הייתי מקדימה וחשתי סיפוק מהאימון . והיה מעניין לראות גם אותה נותנת בראש ומשאירה אבק ללא מעט חבר'ה. בחנייה תוך כדי שהתארגנתי היא הגיע לרכב לידי והתארגנה בשתיקה לקראת תזוזה. "היה טוב" זרקתי משפט בנאלי לשבירת השתיקה. היא הרימה מבט וחייכה "היי,רקפת.אז נהנית מהחוויה?". :תראי, אני יותר זאב בודד אבל היה גיוון נחמד"."גיוון..."היא אמרה בקול מהורהר." תראה אני פה פעם בשבוע אבל את הריצות הרציניות אני עושה לבד,למרות שמאז שהגדלתי מרחקים לרוץ לבד ביער ובשדות פחות נעים". הרגשתי שאולי הייתה פה הרמה להנחתה ."אני רץ לפעמים ביער פה ליד אם את מחפשת פרטנר ". ..בקיצור-מספרים הוחלפו ו ..
נפגשנו בכניסה לאחד היערות באזור השפלה. רקפת לא אכזבה עם לבוש יפה וצמוד והדופק שלי טיפס לפני שרצנו מטר אחד. חימום תכליתי ודינמי ויצאנו לדרך, סיכמנו על אורך בינוני + של 16 קמ וקצב נוח. היה אויר טוב(כמה ימים אחרי הגשם ) וצלול. יצאנו. רצנו זה לצד זה ,אין לי מושג איזה בושם היא שמה אבל היה לה ריח מדהים וכבר היה קשה להתרכז.הרגשתי איך חלק מהדם זורם במקום ללב לאזורים אחרים ורק עם הרבה ריכוז הקטנתי(תרתי משמע )את הנזק לפני שיהיה בולט. קישקשנו כבר בחימום והתחלנו ממש לאט בקצב שאיפשר דיבור. לא מעט פעמים, מי שנכנס בגיל מבוגר יחסית לריצות הארוכות בורח ממשהו.בגיל 42 לרקפת היו בבית ילדים שכבר לא צרכו חיתולים ובעל עייף ש5 דקות אחרי שהגיע התחבר לתוך הלילה לנטפליקס או לאיזו סידרה עם 9 עונות או יותר. בשלב מסוים לא היה להם על מה לדבר וחייהם המשותפים התנהלו ב קווים מקבילים(שבערך לא נפגשים ). אחרי 15 דקות נכנסנו ל "זון" -סוג של מצב מדיטציה אקטיבית בו המחשבות רצות לכול הכיוונים ורצים בשתיקה נעימה. "היי" שמעתי קריאה וגיליתי שנפתח פער של כמה מטרים."אתה ממהר לאנשהו ?", "סליחה,איבדתי פוקוס" חייכתי."אולי את תובילי "?,הינהון מחויך והמשכנו לרוץ.מה שכן הלכה המדיטציה ,עיניי בעל כורחן נדבקו לישבנה המדהים והריח שלה בשילוב הזיעה רקחו קוקטייל קטלני שמשך אותי אחריה על אוטומט(וכן..ככה אנחנו הגברים, ישבן סקסי וכבר לא חושבים מהראש ). 5 קמ נוספים עפו ,מימין יער ירוק ופורח ומשמאל שדה חיטה ללא נפש חיה מלבדינו. ופתאום "שיט" רקפת עצרה בפתאומיות וכרעה על העשב בצד השביל .מה קורה שאלתי, "נראה לי שנתפס לי שריר בירך "נאנקה רקפת. עמדתי קצת חסר אונים חושב איך לעזור. "אני עושה מסאג'ים אחרי ריצות ארוכות אבל פיספסתי השבוע "."אני יכול לעזור?" מלמלתי, היסוס...."אולי קצת לחיצות שם בירך מאחורה יעזרו" אמרה רקפת בקול קטן. נכנסנו קצת פנימה לקרחת יער קטנה מכוסת עשב(די סחבתי אותה כי אפילו לצלוע לא הצליחה ).רקפת עדיין על 4 "את רוצה לשכב על הגב או לשבת "שאלתי,"זה ממש מביך אבל אני לא יכולה לזוז,השריר נתפס מכול תזוזה ".אוקי..."טוב,אז אני אנסה משהו, רק שלא אראה בפייס שלך מחר me too" אמרתי חצי צוחק."אל תדאג, אתה די מציל אותי פה, תתחיל ללחוץ וחזק, רק ככה זה עובר ". יש לי קצת נסיון במסאג'ים מכול הסוגים ודי הבנתי מה נדרש,למרות שנדרשתי לכול יכולת הריכוז כשאני מאחורי רקפת ,היא על 4 וטוסיק הבולט שלה מול הפנים שלי. מצאתי די מהר את הנקודה הכואבת ממש מתחת לישבן השמאלי ומהאנקות שלה הבנתי שזה המקום. אחרי כמה דקות הרגשתי את השריר מתרכך והמשכתי יותר בעדינות, בלי משים הבנתי פתאום שאחת האצבעות לחצה קצת גבוהה מידי, "אופס, סליחה" אמרתי,שתיקה ... "היית מאמין שלא נגעו שם כמה חודשים"? שמעתי אותה אומרת , "ובכלל, אתה במקצוע הלא נכון,יש לך חשמל באצבעות ".עכשיו אני קצת הובכתי אבל התעשתתי מהר, "להמשיך "? ,"כן,אם בא לך, גם לאזור מסביב לא יזיק מס'ג" אמרה בטון שובב.וידאתי במבט שאנחנו באמת לבד וידי התחילו לשוטט בעדינות בין ירכיה ולכיוון ישבנה. "הטייץ מרוצה מהעיסוי? "שאלתי ברמיזה, "הוא באמת קצת מפריע ,מה אתה מציע "? ובלי לענות קילפתי אותו מטה רק כדי להחסיר פעימה למראה ישבנה המושלם.קצת מנומש ,ריח מטריף והרגשתי זיקפת פלדה מתפתחת כשרק חוטיני דק מסתיר את שפתי הכוס המטפטף שלה. נאמן להצדיק את המחמאות שלה על אצבעות הקסם שלי התחלתי בליטופים מרפרפים לאורך כול הירכיים מאחורי הברכיים והישבן ,מגניב מידי פעם לטיפות על בד החוטיני שכיסה שפתי הכוס ושמעתי את נשימתה נעשית כבדה משמיע אנחות לא רצוניות של הנאה. בעדינות קילפתי את התחתונים מטה ומחזה מרטיט נגלה. ישבן אגסי פתוח שמגלה ומאפשר גישה לכול המקומות החשובים וכוס עם שפתיים בולטות ומתפרצות החוצה ורק זועק: תיגע בי,פנק אותי, לקק אותי. עד כמה שרק רציתי באותו רגע זה לחדור אליה ולשחרר את נציב השיש שתפח בין רגלי זיהיתי שרקפת סובלת כבר תקופה מחסך במגע מענג שייקח אותה לעננים. מיקמתי אצבע רטובה בין השפתיים ובלחץ העדין ביותר הם נפתחו כמו פרח.המשכתי במגע מרפרף נוגע לא נוגע ובעדינות עובר לייד הדגדגן המנופח והורוד שממש צעק הצילו-תנו לי תשומת לב.
התמקמתי על ברכי בין רגליה הפסוקות וצללתי מטה כשבמקביל נסיתי משהו שלא ידעתי איך יתקבל. הנחתי אצבע רטובה על פי הטבעת ההתחלתי בעיסוי מעגלי משנה מידי פעם את עצמת לחץ המגע,אנחת העונג ששמעתי אישרה שאני עושה משהו נכון.במקביל לשוני התמקדה בדגדגן הרוטט. "יותר מהר "לחשה בקול צרוד, ואני כמובן התעלמתי והמשכתי באותו קצב איטי וקבוע. כמו הר געש,ככה היא פתאום גמרה בעוצמה אלימה שהשפריצה סילון נוזלים על פניי וגופה רעד בצורה לא נשלטת. היא נשכבה על הצד דמעות זולגות מפניה. "את בסדר " שאלתי? "מה אתה חושב ?" היא ענתה וחיוך מבויש מקצה לקצה הפציע בפניה ,"עכשיו בלי דיבורים אני צריכה אותך עמוק וחזק אם אתה מוכן". מעולם לא הייתי מוכן יותר, המכנסיים שלי כבר כמעט נקרעו מהלחץ שהופעל עליהם. התמקמתי מאחוריה ראש איברי הפתוח השתהה לרגע ממש בפתח שפתיה והיא פתאום דחפה אחורה והייתי בפנים. אני לא יודע אם זה קשור לזה שרצנו או שהיא בדיוק גמרה אבל הכוס שלה רתח כמו לבה והתחושה הייתה מטריפה. מכיוון שהיא כבר גמרה ואני הייתי על סף פיצוץ נמנעתי(כמו שאני עושה לפעמים ) לחשוב על המרק רגל המגעיל שדודה אסתר מכינה לפסח(מעכב אורגזמות מטורף ) ופשוט קדחתי בתוכה כאילו אין מחר. רכנתי קדימה וחפנתי את שדיה המלאים דרך חזיית הריצה הרגשתי את פטמותיה קשות ובולטות.הרגשתי צמרמורות מטורפת עולה מאצבעות הרגליים ולמעלה, יצאתי כמעט לגמרי ובדחיפה אחת חזקה התפרצתי בתוכה בפראות. אני לא בטוח אבל הרגיש לי שגם היא גמרה מעט אח"כ כשנשארתי עוד קצת בפנים חצי מעולף .לרוץ כבר לא המשכנו משם(חזרנו בדרך קיצור ) אבל המושג "מישהו לרוץ איתו " קיבל משמעות מיוחדת אחרי אותו יום.
אני כבר די הרבה שנים בסיפור הזה של הריצות הארוכות . בהתחלה זה היה סתם רצון לאבד קלוריות ולהזיז את הגוף ובהמשך הבנתי שאני גם נהנה מזה וגם די טוב יחסית לחובבן . איך להתאמן ידעתי והרגשתי טוב לרוץ לבד מתי ואיפה שבא לי עד שמשהו השתנה והרגשתי שבא לי לפעמים לראות עוד אנשים מסביבי. שיטוט קצר בפייס ומסתבר שממש לא רחוק יש קבוצה שמהתמונות נראתה כייפית וידידותית. הגעתי לאימון הכרות וזכיתי לקבלת פנים ממש חמה. בחימום כולם רצו יחד ובדיחות ועקיצות פנימיות(שאת רובן לא הבנתי ) נזרקו לחלל . כבר שם היא בלטה מכולם, רקפת(כך למדתי אח"כ ) מבט שמשלב רצינות מהורהרת עם חיוך קורן,קימורים מעניינים ועיניים ירוקות/חומות ממיסות. ניכר שהיא לא מאתמול בתחום וסגנון הריצה+הלבוש התואם הקרינו מקצועיות וסטייל . תדרוך והתחלנו את האימון העיקרי שכלל אינטרוולים כואבים ושם כבר התחלקנו לקבוצות והאווירה הייתה פחות מחויכת ומטבע הדברים נוצרה תחרות והשוואה למי יש "יותר" (יותר מהר,יותר גדול... you name it ) .שובצתי לפי בקשתי לקבוצת המתקדמים ושמחתי לגלות שגם רקפת הייתה שם.
מודה שדי הייתי מקדימה וחשתי סיפוק מהאימון . והיה מעניין לראות גם אותה נותנת בראש ומשאירה אבק ללא מעט חבר'ה. בחנייה תוך כדי שהתארגנתי היא הגיע לרכב לידי והתארגנה בשתיקה לקראת תזוזה. "היה טוב" זרקתי משפט בנאלי לשבירת השתיקה. היא הרימה מבט וחייכה "היי,רקפת.אז נהנית מהחוויה?". :תראי, אני יותר זאב בודד אבל היה גיוון נחמד"."גיוון..."היא אמרה בקול מהורהר." תראה אני פה פעם בשבוע אבל את הריצות הרציניות אני עושה לבד,למרות שמאז שהגדלתי מרחקים לרוץ לבד ביער ובשדות פחות נעים". הרגשתי שאולי הייתה פה הרמה להנחתה ."אני רץ לפעמים ביער פה ליד אם את מחפשת פרטנר ". ..בקיצור-מספרים הוחלפו ו ..
נפגשנו בכניסה לאחד היערות באזור השפלה. רקפת לא אכזבה עם לבוש יפה וצמוד והדופק שלי טיפס לפני שרצנו מטר אחד. חימום תכליתי ודינמי ויצאנו לדרך, סיכמנו על אורך בינוני + של 16 קמ וקצב נוח. היה אויר טוב(כמה ימים אחרי הגשם ) וצלול. יצאנו. רצנו זה לצד זה ,אין לי מושג איזה בושם היא שמה אבל היה לה ריח מדהים וכבר היה קשה להתרכז.הרגשתי איך חלק מהדם זורם במקום ללב לאזורים אחרים ורק עם הרבה ריכוז הקטנתי(תרתי משמע )את הנזק לפני שיהיה בולט. קישקשנו כבר בחימום והתחלנו ממש לאט בקצב שאיפשר דיבור. לא מעט פעמים, מי שנכנס בגיל מבוגר יחסית לריצות הארוכות בורח ממשהו.בגיל 42 לרקפת היו בבית ילדים שכבר לא צרכו חיתולים ובעל עייף ש5 דקות אחרי שהגיע התחבר לתוך הלילה לנטפליקס או לאיזו סידרה עם 9 עונות או יותר. בשלב מסוים לא היה להם על מה לדבר וחייהם המשותפים התנהלו ב קווים מקבילים(שבערך לא נפגשים ). אחרי 15 דקות נכנסנו ל "זון" -סוג של מצב מדיטציה אקטיבית בו המחשבות רצות לכול הכיוונים ורצים בשתיקה נעימה. "היי" שמעתי קריאה וגיליתי שנפתח פער של כמה מטרים."אתה ממהר לאנשהו ?", "סליחה,איבדתי פוקוס" חייכתי."אולי את תובילי "?,הינהון מחויך והמשכנו לרוץ.מה שכן הלכה המדיטציה ,עיניי בעל כורחן נדבקו לישבנה המדהים והריח שלה בשילוב הזיעה רקחו קוקטייל קטלני שמשך אותי אחריה על אוטומט(וכן..ככה אנחנו הגברים, ישבן סקסי וכבר לא חושבים מהראש ). 5 קמ נוספים עפו ,מימין יער ירוק ופורח ומשמאל שדה חיטה ללא נפש חיה מלבדינו. ופתאום "שיט" רקפת עצרה בפתאומיות וכרעה על העשב בצד השביל .מה קורה שאלתי, "נראה לי שנתפס לי שריר בירך "נאנקה רקפת. עמדתי קצת חסר אונים חושב איך לעזור. "אני עושה מסאג'ים אחרי ריצות ארוכות אבל פיספסתי השבוע "."אני יכול לעזור?" מלמלתי, היסוס...."אולי קצת לחיצות שם בירך מאחורה יעזרו" אמרה רקפת בקול קטן. נכנסנו קצת פנימה לקרחת יער קטנה מכוסת עשב(די סחבתי אותה כי אפילו לצלוע לא הצליחה ).רקפת עדיין על 4 "את רוצה לשכב על הגב או לשבת "שאלתי,"זה ממש מביך אבל אני לא יכולה לזוז,השריר נתפס מכול תזוזה ".אוקי..."טוב,אז אני אנסה משהו, רק שלא אראה בפייס שלך מחר me too" אמרתי חצי צוחק."אל תדאג, אתה די מציל אותי פה, תתחיל ללחוץ וחזק, רק ככה זה עובר ". יש לי קצת נסיון במסאג'ים מכול הסוגים ודי הבנתי מה נדרש,למרות שנדרשתי לכול יכולת הריכוז כשאני מאחורי רקפת ,היא על 4 וטוסיק הבולט שלה מול הפנים שלי. מצאתי די מהר את הנקודה הכואבת ממש מתחת לישבן השמאלי ומהאנקות שלה הבנתי שזה המקום. אחרי כמה דקות הרגשתי את השריר מתרכך והמשכתי יותר בעדינות, בלי משים הבנתי פתאום שאחת האצבעות לחצה קצת גבוהה מידי, "אופס, סליחה" אמרתי,שתיקה ... "היית מאמין שלא נגעו שם כמה חודשים"? שמעתי אותה אומרת , "ובכלל, אתה במקצוע הלא נכון,יש לך חשמל באצבעות ".עכשיו אני קצת הובכתי אבל התעשתתי מהר, "להמשיך "? ,"כן,אם בא לך, גם לאזור מסביב לא יזיק מס'ג" אמרה בטון שובב.וידאתי במבט שאנחנו באמת לבד וידי התחילו לשוטט בעדינות בין ירכיה ולכיוון ישבנה. "הטייץ מרוצה מהעיסוי? "שאלתי ברמיזה, "הוא באמת קצת מפריע ,מה אתה מציע "? ובלי לענות קילפתי אותו מטה רק כדי להחסיר פעימה למראה ישבנה המושלם.קצת מנומש ,ריח מטריף והרגשתי זיקפת פלדה מתפתחת כשרק חוטיני דק מסתיר את שפתי הכוס המטפטף שלה. נאמן להצדיק את המחמאות שלה על אצבעות הקסם שלי התחלתי בליטופים מרפרפים לאורך כול הירכיים מאחורי הברכיים והישבן ,מגניב מידי פעם לטיפות על בד החוטיני שכיסה שפתי הכוס ושמעתי את נשימתה נעשית כבדה משמיע אנחות לא רצוניות של הנאה. בעדינות קילפתי את התחתונים מטה ומחזה מרטיט נגלה. ישבן אגסי פתוח שמגלה ומאפשר גישה לכול המקומות החשובים וכוס עם שפתיים בולטות ומתפרצות החוצה ורק זועק: תיגע בי,פנק אותי, לקק אותי. עד כמה שרק רציתי באותו רגע זה לחדור אליה ולשחרר את נציב השיש שתפח בין רגלי זיהיתי שרקפת סובלת כבר תקופה מחסך במגע מענג שייקח אותה לעננים. מיקמתי אצבע רטובה בין השפתיים ובלחץ העדין ביותר הם נפתחו כמו פרח.המשכתי במגע מרפרף נוגע לא נוגע ובעדינות עובר לייד הדגדגן המנופח והורוד שממש צעק הצילו-תנו לי תשומת לב.
התמקמתי על ברכי בין רגליה הפסוקות וצללתי מטה כשבמקביל נסיתי משהו שלא ידעתי איך יתקבל. הנחתי אצבע רטובה על פי הטבעת ההתחלתי בעיסוי מעגלי משנה מידי פעם את עצמת לחץ המגע,אנחת העונג ששמעתי אישרה שאני עושה משהו נכון.במקביל לשוני התמקדה בדגדגן הרוטט. "יותר מהר "לחשה בקול צרוד, ואני כמובן התעלמתי והמשכתי באותו קצב איטי וקבוע. כמו הר געש,ככה היא פתאום גמרה בעוצמה אלימה שהשפריצה סילון נוזלים על פניי וגופה רעד בצורה לא נשלטת. היא נשכבה על הצד דמעות זולגות מפניה. "את בסדר " שאלתי? "מה אתה חושב ?" היא ענתה וחיוך מבויש מקצה לקצה הפציע בפניה ,"עכשיו בלי דיבורים אני צריכה אותך עמוק וחזק אם אתה מוכן". מעולם לא הייתי מוכן יותר, המכנסיים שלי כבר כמעט נקרעו מהלחץ שהופעל עליהם. התמקמתי מאחוריה ראש איברי הפתוח השתהה לרגע ממש בפתח שפתיה והיא פתאום דחפה אחורה והייתי בפנים. אני לא יודע אם זה קשור לזה שרצנו או שהיא בדיוק גמרה אבל הכוס שלה רתח כמו לבה והתחושה הייתה מטריפה. מכיוון שהיא כבר גמרה ואני הייתי על סף פיצוץ נמנעתי(כמו שאני עושה לפעמים ) לחשוב על המרק רגל המגעיל שדודה אסתר מכינה לפסח(מעכב אורגזמות מטורף ) ופשוט קדחתי בתוכה כאילו אין מחר. רכנתי קדימה וחפנתי את שדיה המלאים דרך חזיית הריצה הרגשתי את פטמותיה קשות ובולטות.הרגשתי צמרמורות מטורפת עולה מאצבעות הרגליים ולמעלה, יצאתי כמעט לגמרי ובדחיפה אחת חזקה התפרצתי בתוכה בפראות. אני לא בטוח אבל הרגיש לי שגם היא גמרה מעט אח"כ כשנשארתי עוד קצת בפנים חצי מעולף .לרוץ כבר לא המשכנו משם(חזרנו בדרך קיצור ) אבל המושג "מישהו לרוץ איתו " קיבל משמעות מיוחדת אחרי אותו יום.
