ריפוי בעיסוק מאוד עזר לילד שלי
ומאוד עזר לי להבין אותו ולהבין איך להתנהל איתו.
הנסיון הלא כלכך ארוך שלי אומר שמסמכי על האינסטינקטים שלך עם מטפלים, מכונים ובתי ספר. מקום שלא נראה לך, שמטייח, שלא מתיישב לך טוב עם דרך החינוך שלך או שמזלזל בך כאמא, חבל לבזבז את הזמן והכוחות שלך על מקום כזה.
אבל אל תוותרי על ריפוי בעיסוק ועזרה בוויסות סנסורי, ותנסי ללמוד מהמרפאה בעיסוק מה את יכולה לעשות ואיך להתנהל בבית, כי בסופו של דבר את זו שמשפיעה על הילד שלך יותר מכל מטפל. הוא בוטח בך ומכיר אותך. לי מאוד עזרו טיפים של המרפאה בעיסוק לאיך להתמודד כשהילד מוצף, איך לזהות כשהוא מתחיל להיות מוצף, לפני שהוא מתפרץ, איך לסדר את הבית, צורת תקשורת שברורה לו ועוד.
לוויסות עזרו לנו עוד דברים כמו שחיה - חוג רגיל בקבוצות קטנות, רכיבה על אופניים, פלדנקרייז ובכלל פעילות פיסית והרבה שעות בגן שעשועים.