שתי דקות קודם זה לא טוב - כפי שכתבתי צריך
להיות זמן סביר בין שתי הרכבות. המעבר מרכבת אחת לשניה דרך מדרגות נעות או נייחות לא צריך להיות ריצת ספרינט מטורפת.
סינכרון בין רכבות של דקה - שתיים הוא טוב רק אם מדובר באותו רציף אי וזה לא המקרה בדוגמה הזו.
מבחינת הרכבת, זמן המתנה של 15-20 דקות הוא סביר. אפשר להתווכח על כך ולבקש מהרכבת לנסות לקצר את זמן ההמתנה (ל-5-10 דקות, לא לדקה אחת), אבל שוב, צריך להתחשב כאן גם ברכבות הפרבריות בקו החוף.
תכנון לו"ז רכבות זה לא דבר כל כך פשוט.
בהמשך לדבריה של סוואן (cwen)
הרי שהקו מכפ"ס לחולון/בת ים/ראשל"ץ/יבנה הינו מערכת סגורה. 98% מהדרך במסילה כפולה וגם בקטע היחיד שאין מסילה כפולה, בין
סבידור להגנה, ממילא יש לו מסילה יעודית (או בשפתו של מייקל אשבי [לאן נעלמת, קיבינימט ?!?] מסילה פרטית).
כמו כן אין לקו הזה יותר מפגשי כביש מסילה (אולי מפגש אחד מעפאן באזור ראש העין וגם זה בספק) לכן הוא אמור להיות די אמין.
אפשר בקלי קלות לתכננו כך שיצא מהוד"ש/כפ"ס ויגיע לת"א האונ' מרכז הירידים בין 3 ל-5 דקות לפני צאת הרכבת המהירה-ישירה (או ה"חצי" מהירה-ישירה) לחיפה.
כל זאת מבלי להזיז ולו באלפית השניה את שאר הלו"ז של רכבת ישראל. לא לשנות את זמני הקו הפרברי מאשקלון לבנימינה, לא לשנות את זמני הקו הפרברי הקצר יותר מרחובות לנתניה
ולא לשנות את הזמנים של הרכבת מבאר שבע או ממודיעין לחיפה/עכו/נהריה. שום כלום ושום שמיר או שום עם בצל.
רק את זמני הקו בין הוד"ש ליבנה מערב ובין הוד"ש למשה שהיה בנו של ח"כ וגם אביה של ח"כ (כן, כן, שלושה דורות של חברי כנסת ביזגרוּאל מדינת. חסר תקדים בישראל ודי נדיר
בעולם הדמוקרטי הגדול) דיין.