רייסטלין
רשע, ציניות, אופל כולנו אוהבים אותו גם בגלל זה אבל בואו נודה, הקסם הוא מרכיב מגה-מרכזי (או כמו שאופל הגדירה את זה "הוא יכול לעשות כדור אש- איזה מגניב"). אז למה בעצם אני אוהב אותו? שלוש סיבות מרכזיות. 1)בראש ובראשונה- הקסם. כמו שכתבתי בבקורת הראשונה דמות כמוהו היא בדיוק מה שהיה חסר לי בשרה"ט. מצד שני, גם פאלין מז'אר וגם דאלאמר משתמשים בקסם, אז למה כולם מתאהבים ברייסטלין אבל לא בהם? כי היחס שלהם לאותו קסם הוא אחר. רייסטלין מקרין שני דברים, אחד: שליטה בקסם, הוא מפגין ידע אופטימלי בכל המדע הקסום. שתיים: הקרבה. הוא הקריב את עצמו, את האהבה שלו, הוא הפך את הגוף שלו (שגם ככה לא היה חזק במיוחד) למקלון. אנשים מזדהים עם ההקרבה הזאת. 2)ציניות- איזה כיף לקרוא על קצת ציניות, כתובה בשלמות. 3)הכוח האין סופי- שימו לב- מדובר פה ביצור שהגוף שלו לא חזק בהרבה משל תולעת, ובכל זאת אף אחד בכל אנסאלון לא מסוגל לפגוע בו. זה לא רק יוצר הזדהות, זה יוצר הערצה.
