זו לא פעם ראשונה שזה קורה
בזמנו גם ריאן לקסר היה במצב דומה.
אמנם איני רופאה אבל אספר שאני סובלת מהפרעת קשב ולקחתי תרופה מקבילה לריטלין למשך תקופת מה (מה שאגב, שינה לי את החיים לתקופה הזו ושיפר את איכות החיים שלי - ובעיקר איכות השינה שלי, באופן משמעותי).
בעקרון הפרעת קשב זו תוצאה של איך שגלי המוח עובדים אצל אנשים שיש להם את ההפרעה, שזה שונה מאנשים שאין להם את ההפרעה. יש שלוש תרופות עיקריות משלוש משפחות שונות של חומרים כימיים - ריטלין, אדרל ודקסדרין. לא כל מי שיש לו הפרעת קשב יכול לתקן אותה באמצעות התרופות האלו - הן עובדות בערך על 50 אחוז ממי שיש לו הפרעת קשב, מה שכן, אם יש חשד שיש לכם הפרעת קשב ולקיחת התרופה מתקן את זה (ויש קריטריונים רבים להפרעת קשב, החל מתסמינים אפשרים שזו רשימה ארוכה וצריך שיהיו די הרבה מהם כדי שייחשד שיש הפרעת קשב, ומעבר לזה שיש הוכחות שהפרעת הקשב מפריעה לפחות בשני מישורים בחיים מתוך השלושה הרגילים - משפחה, מישור חברתי, מישור לימודי/מקצועי) אז זו באמת הפרעת קשב.
לגבי התרופה עצמה - היא סם לכל דבר. זה סם מרץ, שמקביל ל"ספיד". זה פשוט עובד אחרת על מי שיש לו הפרעת קשב. זה מתקן את הגלים במוח וזה מרגיע את האנשים. אחרי שכל חיי חשבתי שאני מטומטמת איומה, כי לאורך כל שנות בית הספר שלי ראיתי שאני יושבת בשיעורים ואין לי מושג מה נאמר בכיתה, ואם כולם ישבו בשיעור והם יודעים בדיוק מה למדנו ורק לי אין מושג אז אני בטוח ממש ממש טפשה, כשאובחנתי בגיל מבוגר יחסית וניסיתי את השימוש בתרופה פתאום יכולתי לשבת למשך שיעור שלם והיה לי מושג מה נאמר בו, כתיבת עבודות לא היתה סיוט מבחינת מאמץ העל שזה דרש כדי להתרכז בעבודה ולסיים בזמן (תמיד סיימתי בזמן, כי למזלי לחץ משפיע עליי טוב והיה עוזר לי להתמודד), וסוף סוף יכולתי לישון.
אני אציין כהערת אגב שהרבה מההתנגדות שיש לאנשים לריטלין באה מאבחון יתר אצל ילדים, שם הרבה יותר קל לבלבל את התסמינים עם תסמינים של תופעות אחרות. אצל מבוגרים קל יותר לאבחן כי צריך להראות היסטוריה ארוכה של תסמינים והשפעה ברורה שלהם על לפחות שניים משלושה מישורי החיים - משפחה, מישור חברתי, מישור לימודי/מקצועי. עוד בעיה ספציפית שקיימת נובעת מחוסר חינוך של אנשי המקצוע את המטופלים שלהם - אתם תשמעו לפעמים אנשים שיש להם הפרעות קשב מדברים נגד ריטלין כי התרופה השפיעה עליהם רע. זה נובע באיזשהו מקום מהטעייה של אנשים - תרופות להפרעת קשב באמת עובדות רק על כחמישים אחוז מהסובלים מההפרעה, וגם אז יש תרופות שונות ממשפחות שונות כאמור, וגם אם אתם בחמישים אחוז, יש מצב שבו תרופה אחת תשפיע עליכם רע אבל התרופה השניה תעבוד. זה מידע שהרופאים צריכים לתת לכם לפני תחילת השימוש בתרופה, ובזהירות בזהירות לעבור איתכם על התרופות, ממינונים נמוכים ועד מינונים גבוהים קצת יותר, עד שרואים אם מצאתם תרופה שעוזרת לכם, אבל צריך לדעת מראש שיש סיכוי שתהיו בקבוצה של אלו שהתרופות לא משפיעות עליהם. זה לא עושה את התרופות רעות בהכרח, אבל מכיוון שבהרבה מקומות פשוט לא מספרים לאנשים את זה, אז כל הרושם שיש מהתרופה אלו תופעות הלוואי שלה (שאם יש אז כמובן צריך להפסיק לקחת. כמו כל תרופה אחרת, כמעט לכל תרופה יש סיכוי לתופעות לוואי).
כמו שציינו פה מעליי, יש בהחלט תופעה נפוצה של אנשים שלוקחים את זה בזמן לימוד לבחינות גם אם אין להם הפרעת קשב. אצל אנשים שיש להם גלי מוח מתפקדים בצורה נורמלית זה כאמור פשוט לקחת סם ספיד.
ספורט יכול מאד לעזור עם הפרעת קשב, ובוודאי ספורט אינטנסיבי. מעולם לא שמעתי ספציפית על בעיה בריאותית למשל כתוצאה מלקחת ריטלין ולעסוק בספורט באותו זמן (מעבר לעובדה שלא ממש צריך את הריטלין בזמן שעוסקים בספורט כי לספורט יש השפעה דומה על המערכת. אבל זה לא מזיק). מעבר לזה, אם באמת יש לך הפרעת קשב, אז ההשפעה של זה עליך היא לא השפעה של סם מרץ כמו אצל אנשים אחרים.
הבעיה הברורה בעניין היא שמכיוון שמדובר בסם מרץ אז בוודאי שהוא נמצא ברשימת החומרים האסורים בספורט תחרותי.
לצערי, קל מדי לקבל אבחון שקרי או שגוי להפרעת קשב, עדין, כך שבהחלט יכול להיות מצב שמישהו שאין לו הפרעת קשב יוכל בקלות לסדר אבחון ומרשם ולנופף בו ולהגיד שמותר לו לקחת את התרופה, כך שאני מבינה את הצורך בלאסור אותה ללא יוצאי דופן.
מה שכן, ריטלין זו לא תרופה שנבנית בדם, זו תרופה שנכנסת ויוצאת אחרי כמה שעות, כך שאני מניחה שעם לו"ז נכון של לקיחת התרופה וגם שימוש בכדורים באורכים שונים (יש כדורים שמשפיעים ל3-4 שעות וכדורים שמשפיעים לשמונה שעות), הוא יכול לקחת את זה עדיין כשהוא צריך. עד כמה שאני יודעת אם הוא לא ייקח את זה ביום משחק למשל, זה לא יהיה לו בדם. זה היה קצת מטופש לא לחשוב על זה מלכתחילה, אבל נראה לי שאצל אנשים שיש להם הפרעות קשב, בגלל שזה כן יכול לשפר בצורה כל כך משמעותית את החיים, קל לשכוח מה זו התרופה לפעמים.
