ריטלין והחוק :

mayarel

New member
תודה על ההסבר רותי.

נשמע באמת לא פשוט. אני תמיד מחפשת דרך לנווט את התכונות לעשייה שבה כן מתאים וכן נכון להתנהג כך. אני בטוחה שזה עניין של אמא לילד צעיר
אבל אני אמשיך לשאול- אם אני מציקה לך תגידי לי.. אין משהו שבאופן טבעי גורם לו להתרכז טוב יותר כי הוא מעניין אותו? ואז פשוט לתת לו כמה שיותר מזה? מוסיקה, אסטרונומיה, אומנות, פיסיקה.. אין לי מושג... ולעזרה בריכוז האם חפץ תחושתי ביד יכול לעזור? כמו כדור לחיץ או משהו בסגנון?
 

rutimay

New member
מאיה, הרגת אותי

עם הפיזיקה והאסטרונומיה. לצערי, מגוון התחומים שמעניינים את הבן שלי מאוד מצומצם, ונע פחות או יותר ממחזות זמר (ספר הג'ונגל) לסרטים של דיסני (ספר הג'ונגל) ולשידורים חוזרים של התכניות ב"הופ" (לא יודעת, אולי הוא עדיין מקווה שיקרינו מתישהו את ספר הג'ונגל) לא ממש תורת הקוונטים, מה? אז בדרך כלל אני באמת מנסה למנף את תחומי העניין שלו לצרכים "חינוכיים" יותר, אבל יותר בקטע של הבטחות - אם תעשה כך וכך, תוכל אחר כך לצפות בקלטת/ לשחק במחשב/ להרביץ לענבל. זה מהווה עבורו תמריץ ומאפשר לו טווח ריכוז קצת יותר משמעותי. לגבי חפצים ביד, אז כאן דווקא קלעת למטרה. ירדן מסתובב שנים עם מקבץ חיות פלסטיק שמייצגות... נכון... את החיות של ספר הג'ונגל. לקח לנו המון זמן למצוא את כולן, ועד היום הוא טוען שהזאבים הם בעצם שועלים, אבל אנחנו מנסים לשכנע אותו שלא. אז אני לא בטוחה שזה עוזר לו לריכוז, אבל בטח עוזר בקטע הרגשי ומרגיע אותו, אז אני מאפשרת לו להסתובב עם כל החיות בתוך תיק קטן שכבר התחבר לו ליד...
 

mayarel

New member
רותי ../images/Emo13.gif ספר הג'ונגל דווקא ../images/Emo13.gif

ממש מעניין מה מחבר אותו לסיפור
אולי אפשר להרחיב את הידע על החיות השונות? יש ספרים כל כך משגעים לילדים וקלטות נשיונאל ג'אוגרפיק.. כמה רחוקים אתם מהספארי ?
יש שם חוגים לילדים...אולי זאוטרפיה או רכיבה? מה אם לבנות סביבת חיים קטנה לבובות שלו? פשוט לתת לו אפשרויות לחקור כל דבר שמעניין אותו.. אני סתם אופטימית חסרת תקנה?
 

yonitbrk

New member
חבל על הזמן

לטל יש כבר שני ארגזים עבור הבובות שלו, רק שאנחנו תקועים ב "סבתא בשלה דיסה" (שירי משחק לילדים), ו - "אליעזר והגזר", כך שכל בובות החיות משתתפות , כמובן שבכל פעם בתפקיד אחר, תלוי מה עולה באותו יום. לישון - הולך עם כולם, ואז רואים : ערימה של שמיכה, מתחתיה ערימת בובות, שחלילה לנו לגעת בהן לפני שנרדם, ו... מתחת לכל הערימה, או מכווץ ליד, ככה בקצה המיטה, את טל. או בכינוי החיבה "פיטר פן" . אם ככה , אז ורד - שילחי את ר' אלינו לשינה משותפת ורותי את ירדן, שיתחלק עם טל בבובות ... עושים לנו בית ספר אלה... מי ידע שכך יהיה... (איפה גאמי כשצריך אותה, מילות השיר של בועז שרעבי...)
 

rutimay

New member
בשביל מילות שירים לא צריך את גאמי

מספיק קישור לשירונט. את גאמי צריך גם צריך, אבל לדברים אחרים.
 

micmaoz

New member
תרופות מול מרחבים ירוקים

אף פעם לא שללתי טיפולים אלטרנטיביים על הסף, ואני לא מאלה שדוחפים לנטילת תרופות בכל מצב ובכל מחיר. אבל אני ראיתי המון מקרים של ילדים שכן הזדקקו לתרופות וחלקם קיבלו את התרופות וחלקם לא קיבלו, אלא הושמו על דיאטות מיוחדות וטיפולים אלטרנטיביים- וכן ראיתי את ההבדל ביניהם, ואני רוצה לומר לך שההבדל הוא עצום והוא לטובת נטילת התרופות. הילדים שראיתי שלקחו תרופות בסופו של דבר, השתפרו בצורה בלתי תאמן מבחינת ריכוז, קשב, היפראקטיביות ויכולת ארגונית ואילו הילדים שלא לקחו לא- מספר ילדים שהיו על דיאטות מיוחדות במקום תרופות הם כל כך היפראקטיביים ועם בעיות בביה"ס ומחוצה לו שגורשו ממספר בתי"ס, חוגים וכדומה, ואף ילד אחד שאני מכירה אותו ואת הוריו אישית (חבר מהכיתה של תם) מסתבך שוב ושוב עם המשטרה. (מקרה קיצוני? אולי אבל שמעתי על מספר ילדים נוספים כאלה- וכולם לא על תרופות. האם זהו צירוף מקרים? אולי...לא בטוחה). גם עז לא היה על תרופות עד השנה, אבל הוא לא הראה צורך- לא היו לו בעיות ריכוז, היפראקטיביות וקשב בכיתה, אלא רק בבית, אז למדנו להתמודד איתן בבית וחיכינו להתפרצות (ידענו שזה יבוא מתישהו)- והיא באה השנה. אז, השנה כשזה התפרץ בביה"ס, כן שמנו אותו על תרופה (סטרטרה) וזה עזר פלאים- לא עוד בעיות ריכוז, קשב או ארגון והרבה פחות היפראקטיביות וכל הדכאון שנגרם כתוצאה מכל זה (כן הוא היה בדכאון קליני מכל זה- אז שימו לב לילדיכם) עבר. אז אל תבואי ותהללי את התזונה הבריאה וה"מרחבים הירוקים" כתרופה טובה יותר שצריכה לבוא במקום תרופות כמו ריטלין, משום שזה לא תמיד נכון. אולי חלק מצומצם של ילדים מגיב טוב לטיפולים אלטרנטיביים, דיאטות מיוחדות ומרחבים ירוקים בלבד, אבל הרבה מאד ילדים לא מגיבים טוב! אם אני הייתי לדוגמא מחכה עם תם כשהיה בן 6 ולא שמה אותו על האדרול (משהו כמו ריטלין), היום הוא לא היה חי. אז הוא היה כל כך בדכאון שניסה להזיק לעצמו ורק כששמנו אותו על התרופה זה הפסיק. הוא גם לא היה מסוגל לעמוד או לשבת ליותר מחצי דקה- לא לאכול, לנגן בפסנתר, לעשות שיעורים...שום דבר- כל אלה הם דברים שהחל לעשות כששמנו אותו על התרופה. ואנו כהורים לא תמיד סתם מקשיבים לפרסומות שהרופאים "מאכילים אותנו", אלא לפחות חלקנו עושים יותר מחקר ומגלים מה הן מסוגלות לתת לילדים (תרופות כמו ריטלין נותנות חיים הרבה יותר "נורמליים" לילדים היפראקטיביים) , ורק אז מסכימים לתת אותן. אני חושבת שתרופות בשילוב עם שינויים בבתי הספר, כמו כיתות יותר קטנות ומרווחות, תזונה יותר בריאה וכדומה- השילוב שלהם זה מה שיעזור ולא משהו אחד על פני השני. מיכל
 

rutimay

New member
מיכל, בעניין הסטרטרה

היום אני מלקטת אינפורמציה מכל כיוון. לפעמים משתלם שיש כמה דעות מנוגדות ואפשר לעשות "סקר שוק". קיבלנו טופס 29 שהוא טופס ליבוא אישי של הסטרטרה ועוד לא רכשנו את התרופה. את רואה את היתרונות שלה על פני הריטלין? יצא לך לתת אותה בשילוב עם ריספרדל? את יודעת אם זה עובד? ובכלל, תוכלי לתאר לי בכמה מלים איך היא פועלת ולמה לצפות? תודה
 

micmaoz

New member
סטרטרה

לא יצא לי לתת סטרטרה בשילוב עם ריספרדל ( לעז לא נתנו ריספרדל ,ולתם נתנו ריספרדל עם אדרול בתחילה ואח"כ עם קונצרטה). לגבי יתרונותיה- קשה לי להשוות לריטלין משום שעז לא היה על ריטלין לפני כן, אבל בהשוואה למה שזה עשה לתם, לפי מה שראיתי עד כה, היא גרמה לעז להרבה פחות טיקים ואין לו את תופעת הלוואי של העצבנות והקופצנות במצב הרוח. תם היה עצבני כשהיה על אדרול וקונצרטה למשל ואילו עז רוב הזמן אינו עצבני בכלל ומאד רגוע (אלא אם מרגיזים אותו בכוונה). ממה שאני הבנתי זוהי תרופה שפועלת קצת אחרת מריטלין ואינה ממכרת, היא עזרה לעז תוך זמן מאד קצר (כבר בשבוע הראשון התנהגותו השתנתה מקצה לקצה). למדנו איך להשתמש בה מאד מהר- ראינו שעדיף לתת אותה עם האוכל כי אחרת זה עשה לעז כאבי בטן ואילו כך לא. ראינו גם שעדיף לתת לו אותה בבוקר כי כשנתנו לו בערב לפני השינה הוא לא יכל להירדם. אז כיום הוא מקבל כדור אחד פעם ביום, בבוקר עם ארוחת הבוקר. עוד שמנו לב שלפנות ערב ההשפעה כן פוחתת (לא נעלמת אבל יורדת), למרות שנאמר לנו שזו תרופה שנבנית בדם ואמורה להשפיע לכל היום. אז כן, היא משפיעה, אך לפנות ערב עז הרבה יותר עצבני והיפראקטיבי משאר היום ונוטה "להתפוצץ" מאד בקלות (כפי שהיה לפני התרופה). היא עזרה לעז עם הריכוז, הקשב, יכולת הארגון, היפראקטיביות, עצבנות ואלימות תוך התקפי זעם,חרדה ופוביות, הכאה עצמית, דכאון ומחשבות אובדניות- כל אלה השתפרו וחלקם נעלמו עם הצגת התרופה למערכת. שתביני, שיומיים לפני שהתחלנו את התרופה הרופאה ואנחנו כבר שקלנו אישפוז- המצב היה כה חמור! כך שבשבילנו זו היתה בהחלט תרופת פלא (אפילו שלא עברו כל הבעיות לגמרי). מקווה שזה עוזר במשהו. מיכל
 

rutimay

New member
תודה, מיכל

אין לך מושג כמה זה עוזר. אבל במחשבה שניה, אחרי שאני קוראת את מה שאת מספרת, אז את בטח מבינה אותי......
 

yonitbrk

New member
מיכל מה בנוגע לתאבון?

האם היא משפיעה על זה? כמו כן, האם יש אותה בנוזל? בדומה לרספרידל, או האם ניתן לפורר אותה ? את הקפסולה של הריטאלין ,באישור הרופא, אנחנו מפרקים ואז עומר, שמתקשה בבליעת תרופות, מקבל את הגרגרים מעורבבים במעדן. רז שותה אותם עם מים.
 

yonitbrk

New member
דבר נוסף

מה המחיר שלה כיום? מה גובה ההשתתפות של הקופה במחיר ?
 

rutimay

New member
יוניתוש, מיכל בארה"ב...

אז ככה שהיא לא ממש תעזור לך בנושא המחירים וסל התרופות בארץ. הסטרטרה לא בסל הבריאות ולא תהיה. מחירה בארץ בין 600 ל-700 ש"ח לחפיסה (כלומר - לחודש), תלוי בבית המרקחת, והיא מצריכה אישור חד פעמי ממשרד הבריאות (טופס 29). היא באה בכדור שלא מתפורר בעליל. אם תרצי פטנטים למתן כדורים - אני הכתובת. הצלחנו לשכלל אחד ממש מוצלח. היא לא משפיעה על השינה ולא על התיאבון.
 

micmaoz

New member
תיאבון ושינה על סטרטרה

לא לגמרי נכון, רותי. היא כן משפיעה קצת על התיאבון- לפחות אצל עז (והרופא כן הזהיר אותנו מירידה במשקל). עז ירד קצת במשקל, אבל ממש קצת והתיאבון שלו כן ירד מעט- ניתן לראות שינויים בין רמת התיאבון שלו במשך היום לבין הציאבון בערב כשרמת התרופה יורדת בגוף (אז הוא נעשה ממש רעב). לגבי השינה- כשנתנו לו את הכדור לקראת ערב, הוא פשוט לא יכול היה להירדם (עד אחרי חצות) והיה מאד היפראקטיבי, לכן עברנו לתת לו את הכדור בבוקר, כמובן בהסכמת הרופא. לגבי שיטה למתן כדורים- אנחנו לימדנו את עז לבלוע כדורים בגיל 4 וחשבנו שיהיה מאד קשה משום שהיה לו רפלקס של הקאה בכל פעם שנכנס לו משהו לגרון שהיה קצת יותר גושי או גדול, לכן שמנו את הכדור בתוך פודינג (אתם יכולים לנסות בתוך דני) כדי שיחליק בגרון, ואמרנו לו פשוט לבלוע את הפודינג עם השתיה, וזה עשה את שלו. (בתחילה לימדנו אותו עם M&M, אתם יכולים לנסות עם עדשים, אח"כ עם הכדורים האמיתיים).
 

yonitbrk

New member
ואני לרגע התלהבתי

כמעט וקבעתי תור לפסיכיאטר שלנו. לגבינו, לא בא בחשבון בכלל. לגבי פטנטים, מה לא ניסינו. שמחים שמצאנו את שתי התרופות האלה, כך שהן הרע במיעוטו. גם ככה כנראה שאנחנו לקראת העלאת המינון, עקב הפחדים שהתחילו לחזור ,לאחרונה, אפילו בבית, בתנועה מחדר לחדר. לשמחתנו, למדנו מתי כדאי לתת את הרספרידל לפני השינה, כדי שהיא תשפיע, בזמן הנכון, וככה לפחות עם זה אין בעיות.
 
למה כל התוקפנות

זכותי להאמין באמונות שלי זכותך להאמין באמונות שלך זכותי לכתוב אותם זכותך לכתוב את שלך אך אין לך זכות לתקוף.
 
ההודעה היא עבור micmaoz

ועוד דבר כתבתי את דעתי האישית ואת האמונות שלי ולא אין לי שום בעיה עם חושבים אחרית ממני יש לי המון חברות שנותנות ריטלין ולמרות האני המאמין שלי החברות שלנו לא נפגעת, יודעת למה? כי כל אחד מכבד את הדעות של השני .
 

micmaoz

New member
דעות שונות

אני מתנצלת אם נתפסתי כתוקפנית, לא התכוונתי להיות. ואני כן מכבדת דעה שונה משלי, פשוט אני לא רוצה שתציגי את זה מול כל ההורים כאילו לא לתת תרופות זה הדבר הכי נכון לעשות לכולם- אף פעם לא צריך להכליל, במיוחד כשאת לא ראית מה זה עושה לחלק מהילדים שלא מקבלים את זה טוב. יכולת לומר שלדעתך לחלק מהילדים היה עדיף לו לא היו נותנים להם תרופות- את זה הייתי מקבלת הרבה יותר טוב לדוגמא. אבל לבוא ולומר שתזונה טובה ומרחבים ירוקים יכולים לבוא במקום התרופות (בצורה כללית שכזו)- זה ממש יומרני, וגורם לי , אמא של ילד שכמעט שאיבדה אותו כשלא היה על תרופות, לצאת מנגד ולומר את שיש לי לומר בקול רם...מצטערת אך גם לי מותר להביע את דעתי! ואין צורך להיפגע בכל פעם שאני פותחת את פי. מיכל
 
זה בדיוק הההבדל

בחלק הראשון כתבת את דעתך והכל מצוין לא נפגעתי ואני מאמינה לך ולכל הורה שאומר שהתרופות הצילו את חייו או את חיי ילדו בחלק השני קצת תקפת אותי ואת דעותי ואת זה אני לא מקבלת וזה מה שהעליב ופגע בדיוק כמו שלך יש סיפור עצוב גם לי יש סיפור עצוב אני כמעט אבדתי אמא בגלל תרופות ואחי התמכר לסמים בגלל הריטלין כך שאת מבינה כל אחד מגיע למסקנות שלו על פי ניסיון חייו ואין אם זה שום בעיה הבעיות מתחילות כאשר לא מכבדים דעות של אחרים ומנסים להציג אותם באור שלילי או לעליב אותם או לתקוף או לפגוע בהם ואת זה אני לא מקבלת ודי נימאס לי שזה מה שקורה כאן כל הזמן יש כאן המון נושאים שהם רגישים ויהיו אנשים עם דעות לכאן או לכאן והגיע הזמן לכתוב בצורה מכבדת את הכותב גם אם את/ה חושב/ת שהוא כתב את השטות הכי גדולה שאי פעם שמעת/ה בחיים. כי את האמת, בית או לא בית וירטואלי, כבר די נימעס ל,י ללכת כאן על ביצים עם האמונות שלי בגלל שאולי מישהו יחליט לערוף את ראשי כי אני חושבת שונה מימנו/ה. מה לעשות אני מאמינה בכל מה שאני כותבת וזו עוד צורה לעשות דברים על ההורה לבדוק מה מתאים לילדו כי רק הוא יודע מה מתאים לילדו ולו. ועדיין זו זכותי המלאה לכתוב את ה"אני" המאמין שלי בלי שיבוזו לי או יתקפו אותי על כך
 
למעלה