ריח רע

ריח רע

לפעמים נתקלים בבן זוג/או בת זוג שרוקדים מצויין ונחמדים והכל אבל מה עליה וקוץ בה, יש להם ריח רע מהפה או לחילופין מזיעים בצורה מוגזמת ולא מחליפים חולצה כמובן שהכי קל והכי פשוט זה לא לריקוד אם אותו בן זוג , אבל הבעיה שכן רוצים להמשיך לרקוד עם אותו בן אדם בגלל הסיבות שהזכרתי למעלה, מה הייתם עושים מעירים או ממשיכים לסבול בשקט (להפסיק לרקוד עם אותו בן אדם זה לא אופציה במקרה הזה) נא תגובתכם
 

danielia1

New member
מחזיקים חבילת מסטיקים בכיס

לוקחים אחד ומציעים לבן הזוג בלי רמזים. אם יש לו ריקמה פעילה בין האזניים הוא יבין לבד. שלב הבא דאו ומגבת....
 
מה דעתך שתגידי לו

או תלחשי לו באוזן: "מה דעתך חמודי שתשים דיאודורנט כי הריח שלך מזכיר דיר כבשים". או לחילופין: "אולי כדאי שתכבס את החולצה שלך שעוד מעט תישבר על הגוף שלך". או בגירסה אחרת: "מה דעתך מתוק שלי שאת המקלחת השבועית שלך תעשה לפני שאתה רוקד איתי ולא אחרי..." אפשרות אחרת תבקשי מחבר/ה כזה ישיר שלא עושה חשבון, שירקוד לידכם ופתאום יקרא בכל רם: "פוי מסריח פה כמו בלול תרנגולות". ובמידה וכל זה לא יעבוד, תנפנפי אותו לכל הרוחות. אבל תזהירי גם אותנו שנדע להתרחק לפני שחלילה נסניף אותו. אני חסיד הגישה הישירה,השיטות האחרות לא עובדות. המסריחים, תתרנים, או אדישים ולא אכפתיים לתעוקה שהם מעיקים על סביבתם הקרובה. תמיד שמח להשיא עצות - סש"י.
 

לו לו

New member
ואם זה מתבטא

במה שכתב החבר שלך rak dan הפלצן שהודה כאן בפורום במה שקורה לו. כיצד אמורה בת הזוג או לחילופין הסביבה להגיב ?
 
סבא של יאיר

מה דעתך על הזעות גיל המעבר? כאשר יש פתאום התקף הזעה שאפילו לא קשורה להוצאת אנרגיה!!!
 
../images/Emo3.gifדוגריות ישראלית - אין כמוה במקרה

זה. וכמובן שניתן לתבל זאת בחוש הומור (שחור, כחול..)
 
קודם כל לפעמים חוש לא תקין הוא דוקא

יכול להיות לטובה. כי יש כאלה שסובלים מאד מכל מיני ריחות. אלה נקראים תרתנים. הריח מהפה יכול להיות מכל מיני סיבות שצריך לטפל בהם בצורה רפואית . לפעמים זה מדלקות בחניכיים או מזה שלא מצחצחים שיניים או מבעיות במערכת העיכול. בנוגע לזיעה . אלה שמזיעים לא מריחים את הזיעה שלהם ולא מודעים לריח , כמו שפועל הזבל לא מריח את ריח הזבל ולא סובל ממנו פשוט מתרגלים לריח. יש אנשים שבלוטות הזיעה שלהם פועלות פעילות יתר ומזיעים מהר. אנשים שנמצאים בלחצים נפשיים הדופק שלהם עולה כמו למשל אנשים שסובלים מחרדות הכרתיות ותת הכרתיות,זרימת הדם נהיית מהירה כמו בהתרגשות והם מזיעים מהר וחזק. יש סוג מסויים של אנשים היפר אקטיבים שהדופק שלהם הרבה מעל הנורמה הרגילה גם במצב שכיבה מגיע לדופק באופן קבוע ל-110 בדקה,אלה מתעייפים מהר מזיעם מהר וזקוקים ל-12 שעות שינה ביממה. אנשים שהדופק שלהם מהיר מהרגיל לא יכולים להתאמץ כמו אלה שהדופק שלהם נורמלי, דופק נורמלי ממוצע הוא 70 לדקה.ספורטאים מצטיינים יכולים להגיע לדופק של 40 בדקה אלה שאין להם כושר גופני טוב, ליבם מתאמץ בשביל להזרים כמויות דם מספקות ,זרימת הדם המהירה מחממת וגורמת להזעת היתר. אנשים מבוגרים יותר ,הם לרוב אנשים חלשים יותר ,כי יש להם פחות רקמות שרירים ויותר שומן מאשר לצעירים, לכן הם יכולים להתאמץ פחות וככל שהם מתאמצים יותר ,הם מזיעים יותר. רוקדים רבים בעלי משקל יתר מזיעים יותר כי השומן בגופם לוחץ יותר על החזה והלב וגם בזמן הריקוד הם נושאים על גופם משא כבד של משקל גופם.זה כמו בן אדם שרץ עם מזודה כבדה ביד ומתעייף מהר. לכן האנשים האלה צריכים להכיר את המגבלות שלהם ןלהתאמץ בהתאם ליכולת שלהם. ההזעה היא דבר חשוב מאד לגוף ,כי תפקידה הוא לקרר את הגוף שהחום הפנימי שלו עלה. בקיצור אנשים רגועים,אנשים בעלי כושר גופני טוב עם דופק לב תקין ואנשים רזים הם פחות מזיעים
 

No name for now

New member
עזרא אתה צודק אבל זה לא תירוץ

כתבתי את זה פה לפני כמה שנים ואני אחזור על זה אני לא מבחינה בריחות עד שהם ממש חזקים, האף שלי חסום כמעט לגמרי אני גם בקושי נושמת דרך האף, אני שורפת הרבה טוסטים בגלל זה אי לכך ובהתאם לזאת, אני סופר עירנית לעניין הזה כיוון שאני יודעת שאני לא ארגיש בזה בעצמי אני הרי מסוגלת להרגיש שאני מזיעה ושהבגדים רטובים, וגם אם לא: מקלחת (או לפחות התרעננות), דיאודורנט, בגדים נקיים ומתאימים לפעילות גופנית ואפילו להביא חולצה להחלפה שלא יספרו סיפורים, זו עצלות וחוסר התחשבות.
 
נו נם מתוקה.אני מסכים איתך בכל מילה

וזה ברור לכל אחד מה שכתבת. אני רק כתבתי והסברתי, מה ולמה קורה לאנשים שמזיעים.לא שמתי דגש כמוך , מה צריך לעשות.ולא עניתי על השאלה שנשאלה,רק הסברתי את התופעה כמו שהיא מוכרת לי.
 
../images/Emo45.gif לכל מילה

אני ההיפך ממך סיגלוש יקירה... אני מסוגלת להקיא בגלל ריח של אקונומיקה,אז זיעה חריפה חבל"ז... מזלי שבני זוגי לא סובלים מהבעיה הזו, וגם נערכים בהתאם.
 
דרך אגב הסיבה העיקרית לאלה שלא

מריחים טוב היא, שמיא שהשתמש הרבה במשך חייו בטיפות אף, חוש הריח נפגע מטיפות האף לנזלת.
 
נו נם.לפעמים אדם נולד ללא חוש

ריח. בדרך כלל חוש הריח קשור קשר הדוק לחוש הטעם. חוש הריח מושפע גם משינויים באף בעצבים שמוליכים מהאף למח. או משנוי במח עצמו. חסימה באף מונעת מהריח להגיע לקולטני הריח. תאי הריח יכולים להיהרס במשך השנים מזיהומים רציניים של הסינוסים. הם גם יכולים להיהרס מהקרנות שמקבלים בעיקר הקרנות נגד סרטן. לפעמים חבלה בראש כתוצאה של תאונה יכולה לפגוע בחוש הריח.
 

No name for now

New member
עזרא אני לא תתרנית

וכבר ציינתי שאני לא נושמת דרך האף מאותה סיבה קשה לי להבחין בריחות אני פשוט לא אוהבת את הספקולציות האלה, יכול להיות שמי שקורא את ההודעה שלך תוהה עם היתה לי תאונה שבעקבותיה איבדתי את חוש הריח או שמא אני חולת סרטן חס וחלילה. גם רופאים לא כותבים אבחונים רפואיים בפורומים בנושאי רפואה.
 
נו נם. חס וחלילה. אבל כתבתי שחסימה

באף יכולה להקטין את את המעבר לקולטני הריח. גם לי יש חסימה באף. אצלי בגלל עצם עגומה ופוליפים. הדבר הזה גורם לעייפות אצלי . כי אני קולט חמצן בצורה גרועה בעיקר דרך הפה. נשימה טובה ,היא כאשר נושמים מהאף ומוציאים מהפה. יש רופאים שאומרים טוב לפתוח את המעבר בניתוח ויש רופאים שטוענים שלא טוב לעשות ניתוח כי זה יפגע בשסתומים באף. בנוגע לפוליפים גם לא רצוי להוריד אותם, כי הפוליפים הם חלק חשוב ממערכת החיסון שלנו. יש לי גם חסימה משקדים ענקיים בגרון, שחוסמים את מעבר החמצן לגוף. גם אותם לא מומלץ לנתח , כי גם הם חלק ממערכת החיסון של הגוף. וירוס שחודר דרך הפה נתפס ונדבק לגרון לפני שהוא מגיע לראות , לכן צריך מהר לסלק אותו מהגרון והשקדים לפני שיכנס פנימה לגוף, סילוק הוירוס נעשה באמצעות מכיח כמו כדור סולבקס(או מובקס )ללא מרשם רופא כל 8 שעות.לרוב מספיק כדור אחד. לוקחים את הכדור מיד שמרגישים כאב בגרון ולא ממתינים עד שתהיה דלקת ואז אחר כך צריך לקחת אנטיביוטיקה, אני לא מאפשר לוירוס להישאר אצלי בגרון יותר משעתיים. פשוט מסלק אותו גם בעזרת שתיה מרובה דרך הפיפי. כך זה גם עם שני הילדים שלי. מיד שהגרון כואב להם לוקחים סולבקס.
 
שושנל'ה יקירה

את הסבב עצמו הייתי סובלת בשקט. אם היה לי מסטיק או סוכריה הייתי מציעה לו .. ואח"כ הייתי בורחת על נפשי. אגב היתה לי בעיה עם בחור שרוקד מצויין, לצערי הוא עישן בהפסקות ולא יכולתי לסבול את ריח הסיגריות, ובשל כך וויתרתי ואיני רוקדת איתו יותר.< לא אמרתי לו מדוע, אני פשוט מתחמקת בתואנה שיש לי כבר בנזוג>.
 
למעלה