ואגב, זיקתו של הביבי לביביתון גדולה כל כך, עד כדי כך, שהיה
לו חשוב להקדים את הבחירות, אך ורק כדי למנוע את העברת "חוק ישראל היום".
לא רווחת הציבור עמדה לנגד עיני הביבי. ושיעלה לציבור כמה שיעלה (ומערכת
בחירות עולה כמובן). אבל למי זה חשוב? חשוב יותר שהעיתון ימשיך לפרוח
ולשגשג כדבריו. אז העיתון הוא אולי חינמון, אבל זהו אחד החינמונים שעולים
לציבור הון עתק. הון שאין לציבור שום עניין ורצון לשלם, אבל מסתבר שהוא חייב
לשלם, כי כך רוצה המנהיג הבלתי מעורער של עם ישראל. המנהיג היחיד שיכול
לפעול כמנהיג.
אז מה מסתבר? מסתבר שאותו מנהיג פשוט מצפצף על הציבור. ויאיר לפיד נרו
יאיר, שהיה שר אוצר, שתק. הוא לא אמר מילה על כך. אבל הוא כן אמר, שביבי
קינא בו ובהצלחותיו, ולכן היה חשוב לו לפטר את שר האוצר, לפני שיעביר את
תקציב השנה הבאה, ולפני שייזקף לזכותו ההישג. הויי יהיר יהיר. מרוב דאגה
לציבור, כבה לו הלפיד ולכן הוא גם איבד את דרכו. במקום שיחשוף את האמת בפני
הציבור, הוא מכר סיפור, שביבי תקע לו מקלות לגלגלים. במקום שהוא כעיתונאי
יחשוף את האמת, הוא צ'יזבט. וכעת... נראה שהוא המועמד המוביל. אה? איכס.
אז לא. לא הייתי רוצה לראותו מכהן כראש ממשלה. ממש לא.