ריחות

ריחות

יש מני מנהגים מודרניים שהשתמרו ומצחיקים אותי. לפני 100 ו200 שנה לאנשים לא היו מים זורמים ולא התקלחו הרבה, שלא נדבר על החלפת בגדים. אז החליפו צווארון כשהתלכלך במקום להחליף את כל החולצה, והסתירו את הלכלוך במטפחות צוואר ועניבות וכך נולדו מני ספיחי לבוש. כך נולדו גם הבשמים לפני אלפי שנים, להסוואת ריחות פחות נעימים. אבל בימינו אין מי שלא מתקלח לפחות פעם ביום, ובקיץ אפילו פעמיים שלוש. אני מאד אוהב את הריח הטבעי של הגוף, מחפש תמיד אבקות כביסה ללא ריח וסבונים "רגועים", ושם אפטרשייב בקושי 3-4 פעמים בשנה. מהמשובים מאנשים נראה לי שאני מאד שונה מהכלל. אנשים מחפשים את ריחות האלפים מהחולצה, פרחי בר מהגרביים וריגושי אובססיה מאחורי האוזן. אני יודע שאני לא לבד, גבי ניצן טרח ב"באדולינה" לתאר יפה מה עושה פצצת אפטרשייב ליכולת ההנאה שלו מארוחה במסעדה :) אני יודע שיש עוד כמוני... מה הגישה שלכם ושלכן? אשמח לשמוע את מגוון הדיעות ואיך מגשרים למשל אחת שאוהבת מאד לשים בשמים עם בן זוג שרגיש לנושא. והאם בושם עושה אתכם יותר סקסיים בעיני עצמכם או גם בעיני בן/בת הזוג?
 

דרדקן

New member
במקרה זה אני די דומה לך

גם לא נוהג לשים אפטרשייב, אבל כן מעדיף להריח ריחות סבון, זה לא בדיוק ריח טבעי של הגוף שכן גם אם מתקלחים 3-4 פעמים ביום בימות הקיץ עלול להיות ריח גוף לא נעים כמו היום של אותו גבר דתי שמן שישב בכסא לפני באוטובוס והיה פשוט מצחין מזיעה חמוצה. אבל מאז ומעולם העדפתי את בנות זוגי (וגם את עצמי) מדיפים ריחות של סבון ושמפו (וזה כולל ריחות של כביסה) ולא של בשמים.
 

דרדקן

New member
ולגבי גישור של אוהבת בושם ובין

מעדיף שלא יהיה, ניתן למצוא בשמים/שמנים עם ריחות עדינים מאוד שמשתלבים מצוין עם ריחות הגוף ומעצימים אותם. משהו בסגנון ה-white musk.
 
אוי... נגעת בנקודה רגישה אצלי...

סיפרתי לפני כמה ימים על ה"פטיש" של לשערות?! טוב הריחות זאת עוד בעיה אצלי. כנראה שחוש הריח אצלי יותר מדי מפותח, יצא לי גם באיזה מסיבת רווקות של חברה שמישהי העלתה את העובדה שאני עושה מידי פעם תנועות של ארנב עם האף.. ושאר הבנות צחקו והזדהו. סף הריח שלי גבוה מאוד. אני מאוד אוהבת ריח טוב, אבל לא חזק מדי כי אני רגישה וזה גורם לי לבחילות. יש נשים וגברים ששמים חצי בקבוק עליהם ואפשר להחנק. אבל ריח עדין תמיד עושה לי את זה. אני לא אצא מהבית ללא דאודורנט (שתמיד יש לי גם בתיק) ובושם. אני משתמשת בבושם עדין וגם לא שופכת כמויות וגם בחורף וגם בקיץ מתקלחת בוקר/ערב. יש לי בעיה רצינית עם אנשים שלא אוהבים להתקלח (למשל הבן הגדול שלי מגיע לגיל ההתבגרות ואני עושה לו טרור). בעלי משתמש בדאודורנט רק בגלל ה"שטיפות" שאני עושה לו. ושם מעט אפטר שייב שאני מבקשת יפה שאנחנו יוצאים, תמיד ריח עדין של אפטרשייב טוב עושה לי את זה, אפילו אם זה מישהו בעבודה. לאח שלי היה ריח לא טוב מהפה מכיוון הכיבה ולא עזבתי אותו עד שטיפל בזה, כל פעם היה בא אלי לבדיקה. אין אצלי כביסה ללא ריח עדין של מרכך ואני תמיד בחיפושים אחרי ריחות של תכשירי ניקוי, שמפו וסבונים. לפעמים אני גם מריחה ריחות שאנשים סביבי לא מבינים מה אני רוצה מהם. אבל בסקס אני לא מחפשת ריחות של בושם. מקלחת לפני סקס תמיד רצויה (מוותרת לו אם זה כמה שעות לפני..), ואני מתה על ריח הזיון של אחרי. אני אפילו מריחה לו לפעמים את בית השחי אחרי הזיון ונהנית. ומתה על הריח הטבעי של האשכים שלו.. אוף מה גרמתי לעצמי עכשיו........
 
אני חולת ריחות!

כזאת שממש מסניפה! בהרבה מזכרונותי לריח יש מקום מאוד מאוד חשוב. אני יכולה לעצום את העיניים, להזכר במישהו ולהרגיש את ריחו. דווקא בשמים מדברים אלי פחות - סבונים, תחליבי לחות ושאר הירקות זה הקטע שלי! :) הבושם לא עושה אותנו יותר סקסיים, אלא נותן תחושה יותר סקסית. כמה חבל שאני מצוננת עכשיו!!
 

דרדקן

New member
זה מה שקורה כשהולכים לראות משחקי

כדורגל באישון לילה בחוף הים. אחלמה מהירה ואת תמיד יכולה להריח תמצית של אקליפטוס.
 
../images/Emo51.gif ודווקא הייתי לבושה ../images/Emo4.gif

זה לא שפיזזתי בכל החוף בביקיני ירוק-לבן-אדום... ואיך שכחתי מאקליפטוס בכלל??? תודה!
 
ריחות../images/Emo99.gif

כשבחורה צועדת ברחוב ושובל בישום הולך אחריה זה פשוט מעורר. לעיתים זה השמפו בשיער, ברכבת או באוטובוס, שממש גורם לך לעצום עיניים ולחלום. אין כמו בישום או ריחות של שמפו ו/או קרם גוף ו/או שמני גוף לטעמי. כמובן שריח הואגינה המגורית והנוטפת ובכלל ריחות הסקס, שווים לא פחות
אני תמיד דואג להקפיד בקרמים, דיאורדורנטים ואפטרשייבים משום שבעיני ריחות זיעה זה לא סקסי (אולי בסיטואציה אינטימית לעיתים כן) ואני לא נהנה להסריח לבריות.
 

offנועה

New member
ריחות זה נושא מעניין

כבעלת חוש ריח של כלב גישוש, שירשתי מאבא, אני מגלה העדפות ברורות לגבי ריחות. אין לי בעיה עם ריחות מלאכותיים של בשמים, אבל אני מגיבה רע מאוד לריחות לא מעודנים, לא מאוזנים ולא מתואמים. אני יכולה להסתדר גם עם ריח בעל נוכחות ובלבד שיהיה מתואם עם בעליו. אני חושבת שלא מעט אנשים לובשים בשמים שלא מתאימים להם, ולא משתלבים היטב עם הריח הטבעי של גופם. זו סוגיה מאד מאד חשובה - התאמת ריח לכימיה של הגוף והרבה מאד אנשים לא מבינים את זה. אדם יכול להריח נפלא עם בושם אחד וכמו שירותים עם בושם אחר, וחייבים לשים לכך לב בקפדנות. על עצמי מעדיפה ריחות מובלעים, עדינים, מרומזים ולעולם לא שמה בושם שאני אמשיך להרגיש אותו הולך בכבדות איתי לכל מקום. אחד מסודות ההתאמה של בושם, הוא שהלובש מפסיק להרגיש אותו לאחר מס' דקות, אם אתה ממשיך להרגיש אותו על עצמך - הבושם לא מתאים. ועוד משהו בענייני ההעדפה שלי בריחות הוא ריח זעה, אני מוצאת שריחות של גברים מסויימים שהזיעו ולא התקלחו, מעוררים מינית. אני אוהבת ריח של זיעה, אבל מאד מאד מסויימת, ואני מגיבה לכך פיזית... מוזר, אבל אין מה לעשות, ככה זה.
 
אני אוהבת ריחות על עצמי ועל בנזוגי.

הוא לעומת זאת לא אוהב לשים על עצמו כמעט שום ריח (מקסימום שחולצתו תריח טוב מהכביסה..) ועלי הוא אוהב דברים מאד חלשים הבושם לאחר יום שלם...או מה שנשא ממנו...הריח קרם השיער (חלש).. הכי הוא אוהב אצלי את הריח הטיבעי שיש לי, לטענתו בעורף. (לא יודעת על מה מדובר...) אני גם מאד מאד אוהבת ריחות זיעה גבריים מסויימים ככה של כמה שעות אחרי מקלחת, באקלים יבש (מלוחים, לא חמצמצים שהחיידיקם טיפלו בהם באקלים מהביל) טוב, מצטערת אם הגעלתי אתכם...אבל זה ממש עושה לי את זה.
 
לא הגעלת, אבל הזכרת לי משהו --->

אני שונאת ריח של בירה על גבר בדרך כלל, אבל פעם אחת התנשקתי עם מישהו עם ריח חלש של בירה מעורב בריחו הטבעי והשילוב שנוצר אצלי היה פשוט סקסי בטירוף. ולגבי העורף
- הריח הכי יאמי בעולם נמצא בין שכמותיו של האוה"י!!! אל תשאלי למה, אין לי הסבר הגיוני לזה - אבל שם זה ניחוח גן עדן!! והוא בכלל לא מבין יש לי מהמקום הזה, אבל מה אכפות לו?? הוא נהנה!!
 
אני לא בעורף, אני בשכמות ../images/Emo3.gif

ואת צודקת לגמרי ולגבי הבירה, אבל במקרה הזה היה משהו סקסי בריח הזה.....
 
למעלה