זה עובד בערך ככה:
יש ל"ט אבות מלאכה (משנה, מסכת שבת. תוכלי למצוא באנטרנט http://www.mechon-mamre.org/b/h/h21.htm תיכנסי לפרק ז' ) ומהן יש "תולדות" אב מלאכה: לזרוע. תולדות - כל מה שמסייע לצמיחה, כמו השקיית הצמח. הדברים האלו התפתחו בספרות ההלכה לדורותיה, שסקירות עליה תוכלי למצוא במקומות אחרים. ספרות ההלכה הגיעה לשלב חשוב של רגולציה עם השולחן ערוך, שהתקבל כספר הלכה מחייב (בין השאר בזכות המצאת הדפוס). וכשיש המצאה טכנולוגית חדשה הפוסקים יבחנו אותה לפי הכללים הנ"ל - העלאת טמפרטורה של נוזל לרתיחה (ואפילו פחות) היא תולדת בישול. סגירת מעגל חשמלי היא בנייה. אפילו פתיחת מטרייה היא בנייה. אבל יש פה כמובן משחקים של תועלת - ההיתר להשתמש בכלל בחשמל בשבת לתאורת הבית איננו פשוט , כי בייצור החשמל מעורב חילול שבת של יהודים(בתחנת הכוח. שקע ותקע יהודים?) . אז מוצאים לזה "היתרים" מוזרים כגון שהחשמל נחוץ גם לניתוחים דחופים (כאילו לבית החולים אין גנרטור...). ככה שיש כללים לוגיים לפסיקה, ומרחב התמרון של הפוסקים הוא לא גדול. וחוץ מתרי"ג מצוות אין עוד מצוות, בעקרון. פוסק לא יכול להגיד "טכנולוגיה X פסולה כי ככה נראה לי. כי אלוהים לא הרשה" - אין חיה כזו. אפילו לא ישאלו רב שאלה כמו "האם הטכנולוגיה של הטיסה היא מותרת" כי הרב פשוט יצחק מהשאלה. מקסימום יגידו הפוסקים שטלוויזיה איננה עולה בקנה אחד עם הלכות הצניעות (שהיום הפכו לעיקר התורה, אבל זה סיפור אחר)