לובה פילקו
Member
ריבמן המשך
שלום חברי הפורום היקרים.
רציתי לשתף אתכם על הסיפור שהסתיים חלקי . למה חלקי? כי עוד לא כל הקרובים מצאתי.
לפני זמן קצר פנתה אלי אישה מבוגרת מקנדה בשם אילונה. היא חיפשה שריות של משפחה של סבתא שלה מהצד של אימא בשם משפחה ריבמן. סבתא שלה ריבמן מניה ברחה לפולין. לאחר מהפכה ב 1917 ברוסיה התחילו פוגרומים נוראים של פטלורה. היה כזה "מנהיג אוקראני" ...הם ברחו בלילה דרך החלון של הבית שלהם. כל זה קרה באזור אודסה, עיר בלתה Balta. מניה ריבמן בת משה , ליב יוניטר וילדים שלהם . בין הילדים שלהם בת בשם אנה (אימא של אילונה). הם הגיעו עד פולין.. התיישבו בעיר לודז'. בשנת 1939 גרמנים נכנסו לפולין. אנה עם בעלה ברחו לברית המועצות... וכמו רוב הפליטים עברו סיוט של שלטון הסוביטי.. נשלחו ל קומי, סיביר. מרכז אסיה. שם נולדה Ilona אישה שאני עוזרת לה. אבא שלה סיפר לה שהם ניצלו בעזרת הקרובים שלהם מרוסיה עזרו להם. התחלקו עם קופונים לאוכל...משפחה של אנה שרדה .
לאחר סיום המלחמה סטלין אישר לפולנים לחזור לפולין. משפחה החליטה לא להישאר ברוסיה ולחזור...הם חזרו לפולין. בפולין לא היה להם טוב. והם החליטו לעזוב. הם עברו לגרמניה למחנה במינכן. ומשם הגרו לקנדה.
אילונה הכירה אותי דרך אנשים מארצות הברית שלאחרונה עזרתי להם למצוא קרובים שלהם ברוסיה.
https://www.washingtonpost.com/news...-after-77-years-their-families-just-reunited/
היא כתבה לי מכתב שהיא רוצה לדעת מי הייתה סבתא רבתה שלה .ומי היו האחים של סבתה שלה...ובכלל עם היו. ומה קרה להם. היא בחיים לא שמעה מאימא שום דבר על האחים. ואולי יש צאצאים שלהם.
תגידו בבקשה איך אפשר לחיות כל כך קרוב ולא לדעת כלום?! זה מאוד קשה!
התחלתי לחפש. קודם כל בדקתי ביד ושם דפי עד על שם ריבמן ומצאתי את הדפי עד של הנריך יוניטר.
ואז כתבתי הודעה בפורום
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/325/181376781/משפחה/שורשים_משפחתיים
מי זה הנריך? אילונה לא ידע להגיד לי וישר פסלה שהוא קשור.
ואז החברי הפרום היקרים , תודה רבה עזרו לי.
הנריך זה חיים פימה יניטר אח של אנה (אמא של אילונה).
https://billiongraves.com/grave/חיים-פימה-יוניטר/20541127#/
https://www.geni.com/family-tree/index/6000000007888507733
אחד מדפי עד שהוא כתב היה על שם גרשון ואידה ריבמן ממולדובה מעיר TIRASPOL. הוא כותב שהם נרצחו בשואה.
כמו כן ב רשימות המפונים ממולדובה מופיעים אידה ריבמן ושתי בנותיה פירה ורוזה!
וואו ! אולי הם שרדו?! אולי הנריך לא היה בטוח? התחלתי לחשוב, אולי אצל גרשון ואידה היו עוד ילדים שגויסו לצבה שהתחילה המלחמה? בדקתי באתר משרד הביטחון .
https://pamyat-naroda.ru/
הכן כן היה להם עוד בן שלמרבה הצער נהרג במלחמה. מה עזר לי בתגלית זות זה שבאתר של משרד הביטחון היה מסמך, בקשה משנת 1946 שנכתב על ידי אידה לאתר את בנה,. בשאלון זה היה כתובת מגורים שלה בטירספול, מולדובה.. עכשיו לא היה ספק ש אידה שרדה.
התחלתי לחפש ב כל מיני אתרי אינטרנט ברוסיה ובמולדובה. כתבתי לארכיון שבמולדובה. לא היה שום תשובה חיובית.
החלטתי לפרסם את החיפוש ב פיסבוק בקבוצה
Bessarabian/Moldavian.Jewishroots
https://www.facebook.com/groups/Bessarabian.Moldavian.Jewishroots/
לאחר יומיים קיבלתי הודעה קצרה : "ריבמן הם קרובי משפחה שלך ?"
הסברתי בקצרה מי אני ומה אני עושה בסיפור הזה.
"פירה ורוזה הן קרובי משפחה שלי"- בחורה כתבה לי.
שמחתי מאוד.
לרוזה ו לפירה יש נכדים שגרים בישראל ו ב גרמניה. התקשרתי איתם הם היו בהלם. הם חשבו כל החיים שסבא שלהם בודד ושכל הקרובים נהרגו במלחמה ובפוגרומים.
חברים יקרים! אני כתבתי את זה לא כדי להתפאר. תאמינו לי.
כתבתי את זה, כדי לתת תקווה לאחרים שמחפשים. צריך לחפש ולאמין. ניסים קורים
שלום חברי הפורום היקרים.
רציתי לשתף אתכם על הסיפור שהסתיים חלקי . למה חלקי? כי עוד לא כל הקרובים מצאתי.
לפני זמן קצר פנתה אלי אישה מבוגרת מקנדה בשם אילונה. היא חיפשה שריות של משפחה של סבתא שלה מהצד של אימא בשם משפחה ריבמן. סבתא שלה ריבמן מניה ברחה לפולין. לאחר מהפכה ב 1917 ברוסיה התחילו פוגרומים נוראים של פטלורה. היה כזה "מנהיג אוקראני" ...הם ברחו בלילה דרך החלון של הבית שלהם. כל זה קרה באזור אודסה, עיר בלתה Balta. מניה ריבמן בת משה , ליב יוניטר וילדים שלהם . בין הילדים שלהם בת בשם אנה (אימא של אילונה). הם הגיעו עד פולין.. התיישבו בעיר לודז'. בשנת 1939 גרמנים נכנסו לפולין. אנה עם בעלה ברחו לברית המועצות... וכמו רוב הפליטים עברו סיוט של שלטון הסוביטי.. נשלחו ל קומי, סיביר. מרכז אסיה. שם נולדה Ilona אישה שאני עוזרת לה. אבא שלה סיפר לה שהם ניצלו בעזרת הקרובים שלהם מרוסיה עזרו להם. התחלקו עם קופונים לאוכל...משפחה של אנה שרדה .
לאחר סיום המלחמה סטלין אישר לפולנים לחזור לפולין. משפחה החליטה לא להישאר ברוסיה ולחזור...הם חזרו לפולין. בפולין לא היה להם טוב. והם החליטו לעזוב. הם עברו לגרמניה למחנה במינכן. ומשם הגרו לקנדה.
אילונה הכירה אותי דרך אנשים מארצות הברית שלאחרונה עזרתי להם למצוא קרובים שלהם ברוסיה.
https://www.washingtonpost.com/news...-after-77-years-their-families-just-reunited/
היא כתבה לי מכתב שהיא רוצה לדעת מי הייתה סבתא רבתה שלה .ומי היו האחים של סבתה שלה...ובכלל עם היו. ומה קרה להם. היא בחיים לא שמעה מאימא שום דבר על האחים. ואולי יש צאצאים שלהם.
תגידו בבקשה איך אפשר לחיות כל כך קרוב ולא לדעת כלום?! זה מאוד קשה!
התחלתי לחפש. קודם כל בדקתי ביד ושם דפי עד על שם ריבמן ומצאתי את הדפי עד של הנריך יוניטר.
ואז כתבתי הודעה בפורום
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/325/181376781/משפחה/שורשים_משפחתיים
מי זה הנריך? אילונה לא ידע להגיד לי וישר פסלה שהוא קשור.
ואז החברי הפרום היקרים , תודה רבה עזרו לי.
הנריך זה חיים פימה יניטר אח של אנה (אמא של אילונה).
https://billiongraves.com/grave/חיים-פימה-יוניטר/20541127#/
https://www.geni.com/family-tree/index/6000000007888507733
אחד מדפי עד שהוא כתב היה על שם גרשון ואידה ריבמן ממולדובה מעיר TIRASPOL. הוא כותב שהם נרצחו בשואה.
כמו כן ב רשימות המפונים ממולדובה מופיעים אידה ריבמן ושתי בנותיה פירה ורוזה!
וואו ! אולי הם שרדו?! אולי הנריך לא היה בטוח? התחלתי לחשוב, אולי אצל גרשון ואידה היו עוד ילדים שגויסו לצבה שהתחילה המלחמה? בדקתי באתר משרד הביטחון .
https://pamyat-naroda.ru/
הכן כן היה להם עוד בן שלמרבה הצער נהרג במלחמה. מה עזר לי בתגלית זות זה שבאתר של משרד הביטחון היה מסמך, בקשה משנת 1946 שנכתב על ידי אידה לאתר את בנה,. בשאלון זה היה כתובת מגורים שלה בטירספול, מולדובה.. עכשיו לא היה ספק ש אידה שרדה.
התחלתי לחפש ב כל מיני אתרי אינטרנט ברוסיה ובמולדובה. כתבתי לארכיון שבמולדובה. לא היה שום תשובה חיובית.
החלטתי לפרסם את החיפוש ב פיסבוק בקבוצה
Bessarabian/Moldavian.Jewishroots
https://www.facebook.com/groups/Bessarabian.Moldavian.Jewishroots/
לאחר יומיים קיבלתי הודעה קצרה : "ריבמן הם קרובי משפחה שלך ?"
הסברתי בקצרה מי אני ומה אני עושה בסיפור הזה.
"פירה ורוזה הן קרובי משפחה שלי"- בחורה כתבה לי.
שמחתי מאוד.
לרוזה ו לפירה יש נכדים שגרים בישראל ו ב גרמניה. התקשרתי איתם הם היו בהלם. הם חשבו כל החיים שסבא שלהם בודד ושכל הקרובים נהרגו במלחמה ובפוגרומים.
חברים יקרים! אני כתבתי את זה לא כדי להתפאר. תאמינו לי.
כתבתי את זה, כדי לתת תקווה לאחרים שמחפשים. צריך לחפש ולאמין. ניסים קורים
