הקסם שבפשטות
New member
ריבים
אני ובת הזוג שלי דיברנו על ריבים... הפליא אותה קצת, שאנחנו כבר 4 חודשים יחד ועוד לא רבנו... היא אומרת שלפעמים צריך לריב.. לפעמים צריך לשחרר... אני אומרת שבעיניי ריב הוא כשל בתקשורת... היא אומרת שזה לא חייב להיות כשל.. לפעמים לא מסכימים, נפגעים, נעלבים, אז רבים... לא תמיד אפשר להגיע למצב שלא תיווצר מריבה.... וזה בסדר לריב.... אני אומרת שזה כשל בתקשורת... אולי לא שמעתי טוב.. אולי היא לא הצליחה להבהיר את עצמה....איפשהו, בין המילים שלי לשלה, משהו התפקשש... לא מאמינה שהיא תרצה לפגוע או שאני ארצה להעליב... מאמינה שכל אחת רוצה הכי טוב בשביל השנייה.. והיא אומרת שזה לא תמיד הולך יחד... אני אומרת שתמיד אבין... חברה אחרת אמרה שזה ביטול עצמי... לפעמים צריך לצעוק ולא להסכים רק כדי להגיע למקום טוב יותר... אני אומרת שאפשר להגיע למקום כזה בלי לריב.. בלי דמעות... בלי כעס... אפשר לדבר, להבין... יכול להיות שאפגע, אך לא אריב עם בת הזוג... כי אני אבין את מקומה ואת כוונתה... מצפה ממנה להבין אותי, למרות המקום הפגוע והכועס... ביקשתי ממנה שתאתגר אותי עם סיטואציות... בכל מצב הראתי לה איך אני פותרת הכל ללא מריבה... ריבים.... תקשורת.... כולם מסכימים שאפשר להגיד הכל השאלה היא איך... לא הרבה מיישמים זאת על חייהם האישיים.. ריב עפ"י מילון "ספיר"= מחלוקת המלווה בכעס ובתרעומת האם אי אפשר להתווכח בלי הכעס והתרעומת? האם יתכן מצב בו לא אסכים אבל אבין ואקבל? מה דעתכן? איך אתן בכל עניין ה"ריבים" בזוגיות? צועקות או שותקות? מבינות או כועסות? כמה ריבים יש לכן במערכת היחסים שלכן? זה דבר שבשגרה או קורה לעיתים רחוקות? סתם מתוך עניין... סופ"ש שלו ומלא קסם
אני ובת הזוג שלי דיברנו על ריבים... הפליא אותה קצת, שאנחנו כבר 4 חודשים יחד ועוד לא רבנו... היא אומרת שלפעמים צריך לריב.. לפעמים צריך לשחרר... אני אומרת שבעיניי ריב הוא כשל בתקשורת... היא אומרת שזה לא חייב להיות כשל.. לפעמים לא מסכימים, נפגעים, נעלבים, אז רבים... לא תמיד אפשר להגיע למצב שלא תיווצר מריבה.... וזה בסדר לריב.... אני אומרת שזה כשל בתקשורת... אולי לא שמעתי טוב.. אולי היא לא הצליחה להבהיר את עצמה....איפשהו, בין המילים שלי לשלה, משהו התפקשש... לא מאמינה שהיא תרצה לפגוע או שאני ארצה להעליב... מאמינה שכל אחת רוצה הכי טוב בשביל השנייה.. והיא אומרת שזה לא תמיד הולך יחד... אני אומרת שתמיד אבין... חברה אחרת אמרה שזה ביטול עצמי... לפעמים צריך לצעוק ולא להסכים רק כדי להגיע למקום טוב יותר... אני אומרת שאפשר להגיע למקום כזה בלי לריב.. בלי דמעות... בלי כעס... אפשר לדבר, להבין... יכול להיות שאפגע, אך לא אריב עם בת הזוג... כי אני אבין את מקומה ואת כוונתה... מצפה ממנה להבין אותי, למרות המקום הפגוע והכועס... ביקשתי ממנה שתאתגר אותי עם סיטואציות... בכל מצב הראתי לה איך אני פותרת הכל ללא מריבה... ריבים.... תקשורת.... כולם מסכימים שאפשר להגיד הכל השאלה היא איך... לא הרבה מיישמים זאת על חייהם האישיים.. ריב עפ"י מילון "ספיר"= מחלוקת המלווה בכעס ובתרעומת האם אי אפשר להתווכח בלי הכעס והתרעומת? האם יתכן מצב בו לא אסכים אבל אבין ואקבל? מה דעתכן? איך אתן בכל עניין ה"ריבים" בזוגיות? צועקות או שותקות? מבינות או כועסות? כמה ריבים יש לכן במערכת היחסים שלכן? זה דבר שבשגרה או קורה לעיתים רחוקות? סתם מתוך עניין... סופ"ש שלו ומלא קסם