ריבוי פנים....

ד ו ל ה

New member
ריבוי פנים....

בשנים האחרונות גיליתי על עצמי משהו די מבהיל, גיליתי כי אני "סובלת" מריבוי פנים , ממש פיצול אישיות. הבנתי שיש בי יותר מצד אחד ושתקופות שלמות בחיי נהגתי להרדים את הצדדים ש"לא התאימו" ולהחצין ולהבליט צד אחד מונוכרומטי שהתאים לסיטואציה שבה חייתי. היו תקופות בהן הייתי אמא ותקופה שבה הייתי מאהבת. היו תקופות בהן הייתי הורה ואחרות בהן הייתי ילדה, חיים שלמים בתוך בועה. עם הזמן למדתי שיש יותר מדולה אחת. יש את דולה הימיומית, אם חד הורית עסוקה וטרודה, מתרוצצת, מסיעה, מנהלת את הבית והמשפחה, ארצית ועניינית. יש את דולה העובדת, מנהלת אנשים אחרים, מניעה תהליכים, מגדילה ראש, מתקתקת, אחת שניתן לסמוך עליה, שניתן להטיל עליה כל משימה ולדעת שהיא תתבצע כמו שצריך, מאלתרת, יעילה, יוזמת... יש את דולה של הלילה, דולה הפנימית, שצצה רק כשאני לבד מול המחשב או בדקות הספורות האלה שבין העירות לשינה. זו דולה שהרגש שולט בה, שכותבת קצת שירים, שמניחה לרגשות להציף, שקוראת בשקיקה רגשות של אחרים. דולה ששואלת את עצמה שאלות, שמנסה להבין למה ואיך הדברים קורים, שמנסה לזהות מה היא מרגישה, שעוצרת רגע , שמכורה למילים... ויש עוד אחת חמקמקה שצצה רק בשנים האחרונות שהיא מעין שילוב של כל האחרות, אבל עוד לא ממש גמורה, עדיין לא לגמרי מעורבבת, לא לחלוטין מעוצבת, שיש בה גם הורות וגם עבודה וגם רגש וגם משהו אישי שהוא רק שלה שהיה כבוי הרבה שנים ועכשיו מתעורר לאט לאט מחדש. דולה שאוהבת לבלות עד השעות הקטנות של הלילה כל שבת שנייה, אבל גם אוהבת לרבוץ עם הילדים מול הטלוויזיה בשבתות האחרות,שאוהבת לכתוב את נשמתה בלילות אבל גם אוהבת לטבוע בעבודה בימים, שהיא רומנטית ומחפשת אהבה גדולה מהחיים אבל גם חרמנית וסקרנית ואוהבת סטוצים מזדמנים, שאוהבת לנסוע ולהתרחק אבל גם אוהבת להיות כאן קרוב קרוב, שצריכה שלווה ובטחון אבל זקוקה גם לפרפרים וריגושים ... הדולה הזו מתהווה ממש עכשיו, לקראת גיל 40. ואני אוהבת אותה יותר מכל האחרות. ואני נהנית לראות ולחוות את התהליך למרות שלא תמיד הוא קל לי. אחד הקשיים הגדולים בשינוי הזה הוא שכל אחד מהאנשים שהיו איתי עד היום הכיר בדרך כלל רק צד אחד בי ולחלקם קשה מאוד לקבל את העובדה שיש בי עוד צדדים, לא מוכרים, מאיימים, לא מובנים... ואני יודעת היום שהאיש הבא שלי יהיה אותו אחד שיצליח לפתור את הפלונטר הזה, שיכיר את כל הצבעים והצדדים, שיידע לחיות איתם מבלי להבהל מאף אחד מהם ויבין שזו אני אבל גם זו אני ושאין בכך סתירה... תובנות שבאות עם הגיל... דולה (אישה בהתהוות)
 
את ענקית!!!

לפני כמה דקות ניסיתי להסביר בטלפון בערך מה שכתבת אני מעתיק לה שתקרא...באישורך כמובן..
 

פברואר68

New member
אני רק בת 37 אך מרגישה בדיוק כמו

כולכם משהו בשנים החרונות מבשיל בי היטב ואני מרשה לעצמי להתפתח ולהראות את החלקים הנוספים להרגע ולא להבהל ולקבל את עצמי ולהמשיך עם המודעות להשתפר......לשנות בחיי באומץ דברים שכבר לא מתאימים (הנישואים)ולהמשיך וללכת עם הרצונות הפנימיים שלי ולא של האחרים(תמיד הייתי מרצה את כולם)ולהתחבר לאני האמיתי שלי מקום שהרבה יותר טוב להיות בו כל כך כיף לקרוא את כל מה שכולם שירשרו פה
 

יערית

New member
רוצה ללחוש לך יקירה

אני חיה עם הריבויים שלי בשלום לשם שינוי
סופר מורכבת,אבל כל רכיב בונבוניירה
{דבריי נכתבו על סמך המשפט "אם אין אני לי, מי לי?"}
 

חן חן40

New member
איזה מזל

שהחלטתי דקה לפני הפרישה למיטה (הילדים איתי השבת ואני כבר עייפה) להעיף עוד מבט בפורום. כי ראיתי שיש מישהי אי שם בארץ שיכולה לבטא במילים, את מה שאני חושבת ומרגישה. לי עדיין חסר חלק, עדיין לא מצליחה להגיע אליו. צד באישיות שלי שהיה בו ונזכרתי בו לאחרונה, גם אני מתקרבת לגיל 40. לא מצליחה להגיע למילים שמבטאות את המחשבות והרגשות. אני, כנערה כתבתי יומן, ברכות ושירים זרמו ממני............... חסרה לי החוליה הזו הצד הזה באשיות, כנראה מנעול המגירה שלו כבר חלוד, ועד שלא אמצא את השמן המתאים עם המפתח הנכון............ וכן, מסכימה איתך ש"לבא" אכיר את כל צדדי לא חשש אלא בהשלמה ובאהבה, כמו שארצה להכיר את כל צדדיו. כי השלם מורכב מהרבה חלקים שונים. לילה טוב
 

חן חן40

New member
ועוד משהו שנזכרתי

מהמקום הזה מאוד אהבתי את השיר של רמי קליינשטיין "הרבה פנים לי יש לפעמים אני חושש..............."
 

maof

New member
וואלה דולה../images/Emo141.gif

לרגע נזכרתי בשיר...בשינוי קל
מי מכיר אותי יותר ממני
כמה שאת צודקת בדבריך...וכמה שאחרים לא מוכנים לקבל שבכל רגע, ובכל סיטואציה אנחנו ומול כל אדם, אנחנו מתנהגים בצורה שונה ואחרת. מעוף
 
../images/Emo20.gif היופי שבריבוי הגוונים

מוכר, מוכר, כל כך מוכר... (נו, גם אני חגגתי 40 לפני פחות מחודש, כנראה זה הגיל
) זה תהליך יפיפה ומספק של אריגה, חיבור, צמיחה, קבלה ואהבה.
אריגה של כל הגוונים האהובים עלינו לכדי יצירה אחת, אישית שלנו
חיבור כל החלקים לכלל שלם אחד, ששלם עם עצמו. כבר לא או או אלא גם וגם.
צמיחה פנימית שמתבטאת הרבה פעמים בהתפרסות לעוד תחומי עניין, חזרה לתחביבים שהוזנחו, חידוש קשרים מהעבר ויצירת קשרים חדשים, שונים לעיתים באופים והתנהלותם. כמו עץ ששורשיו התחזקו ויכול כעת לשאת יותר ענפים, שמתפרשים עוד עוד לרוחב, עוד ועוד לגובה. שיכול להצמיח גם פרות, בלי שיקרוס תחת משקלם.
קבלה של כל הצדדים האלו, שלנו, על ידי עצמנו. לא עוד הרדמה של אף אחד מהם. לא עוד דיכוי. אלא ביטוי מלא של מי שאנחנו על על כל גוונינו ומורכבותנו. והבונוס... ככל שהתהליך הפנימי מתעצם, את מתחברת באופן טבעי לאנשים שמכילים אותך ככה, שלמה. וקשרים שלא יכולים להכיל את הרב גוניות היפיפיה הזו (מבלי לראות בזה פלונטר מפחיד ומאיים) פשוט נושרים ממך בטבעיות, ללא שום קושי, כמו עלה בשלכת. מאחלת לך המשך צמיחה, אריגה, בניה, התעצמות, התחברות, וים של אהבה
רינה
 
../images/Emo13.gif ברח הקישור...

אז מצרפת רק את הציור, שפעם הקדשתי כאן למישהו אחר... לחבר את כל החלקים, זה כל ה
 

Den3

New member
אלטר איגו...

יש ביטוי כזה בעולם הפסיכולוגיה, כאילו שיש לנו אגו (אני) שונה, ואם מסתכלים על זה פשוט, יש לך כנראה יכולת היסתגלות מאד טובה לכל סביבה, ולדעתי זו תכונה מצוינת, עם השנים את לומדת יותר ויותר איפה את רוצה להסתגל ואיפה לא... מה את רוצה להיות ומה לא, על מה להתפשר ועל מה לא לוותר, כל הכבוד על ההתפתחות.
 
ואני הייתי מתמקד במילה "פלונטר"

כי לפעמים מרב פנים.........לא רואים את היער למילה פלונטר יש קונוטציה לא טובה! אריק המתוק
 

שלגיה 13

New member
אתה באמת נוגע בנקודה...

שהאישה היא יצור מאד מורכב. גיל 40 הוא נקודת מיפנה בחיים להרבה נשים, שמתחילות להביו את כל המורכבות של עצמן
 
למעלה