היתה לי בת זוג שזה בדיוק מה שהיא פינטזה תמיד
כששאלתי אותה על הפנטזיות שלה היא אמרה שהסיטואציה לא ממש חשובה, רק שהיא מוצאת תירוץ כלשהוא שבו היא מקבלת איברי מין גבריים בכל החורים שלה מכל הכיוונים ותמיד תמיד זה ללא פנים, ללא זהות.. ללא אישיות של ממש....פשוט העונג המשחרר של להיות נבעלת מכל הכיוונים בו זמנית....מופקרת וזנותית ללא קווים אדומים..
וכשניסיתי להביא אותה במציאות לממש אפילו חלק קטן מיזה, כמו למשל לצרף גבר נוסף למיטה שלנו, שזה אגב היתה ונשארה הפנטזיה שלנו מאז ומתמיד (כן, גם שלי)
תמיד זה היה נתקע באמצע..למה ?
כי במציאות באים חרדות
וחששות
וצורך להכיר
ולבדוק
ולתחקר, ולפשפש
וצריך אישיות, וצריך אופי, וצריך שיהיה כימיה וביולוגיה ופיזיקה.. ואלף ואחת מעצורים בדרך...ותמיד בסוף כולם נפסלו על הסף
ולמה ?
שאלתי את עצמי מה לכל הרוחות ההבדל בין המוח הגברי למוח הנשי...
אצלינו זה מייד - מהפנטזיה למימוש, בלי שום פילטרים בדרך. אנחנו הגברים עושים קופי-פייסט מהדימיון למציאות
אצל הנשים....
מממממממשששששששש לא !
אלף ואחת פילטרים בדרך....
אם בכלל
ולבסוף ברוב המקרים - לא
ואולי טוב שכך...
לא הייתי רוצה לדמיין עולם שבו כולם נוהגים כגברים או כולם נוהגים כנשים...
יחיה השילוב החכם...