אז ככה:
זה התחיל בלימודי עתודה באונ' ת"א, שם למדתי מתימטיקה ומדעי המחשב. פרשתי לאחר שנה, כשלא מצאתי את עצמי שם, והתגייסתי לממר"ם. לאחר כמה שנים, כשהייתי בקבע, התחלתי למוד באונ' בר אילן, במסגרת הסדר ממר"ם. למדתי מוסיקולוגיה ומדעי המחשב בלימודים חלקיים (בערך יום וחצי בשבוע). הלימודים נמשכו כמו מסטיק (חסר טעם), הספקתי להשתחרר, להתחיל לעבוד, ולהמשיך ללמוד באותה מתכונת. כשעברתי לגור בצפון המשכתי ללמוד שם, ולאחר שנה של סיוט (בעיקר בגלל הנסיעות) אמרתי לעצמי שאעשה שנה הפסקה, וכשאחזור לגור באזור המרכז - אמשיך. מה כרבר יכולהיות? זה היה בשנת 92. כמובן שמאז אני עדיין בשנה הפסקה, ולא מתגעגעת לרגע. הסאגה הזו יצרה לי אנטי חזק מאד ללימודים באשר הם.