ריאיון עם ד"ר פאגאנו...
- פותח הנושא KaZaA
- פורסם בתאריך
ציטוטים שאהבתי...
אם תאכל פיצה - תראה כמו פיצה! במקום להוציא הון על תרופות ביולוגיות - עלות הדיאטה של ד"ר פאגנו היא כעלות סל המוצרים מהמכולת. הפתרון לפסוריאזיס נמצא במטבח... ציטוט ממקום אחר באתר שכתב עורך האתר: אנחנו החולים התרגלנו לפתרונות מהירים - הרופא שלי כשנתן לי טיפול היה אומר - תראה תוצאות תוך שבוע. אבל היום עם התרופות החדשות התוצאות מגיעות לאחר מספר חודשים - אז מה ההבדל? ד"ר פאגאנו טוען גם הוא שהתוצאות מתחילות להגיע לאחר שלושה חודשים. צריך בקיצור המון סבלנות...
אם תאכל פיצה - תראה כמו פיצה! במקום להוציא הון על תרופות ביולוגיות - עלות הדיאטה של ד"ר פאגנו היא כעלות סל המוצרים מהמכולת. הפתרון לפסוריאזיס נמצא במטבח... ציטוט ממקום אחר באתר שכתב עורך האתר: אנחנו החולים התרגלנו לפתרונות מהירים - הרופא שלי כשנתן לי טיפול היה אומר - תראה תוצאות תוך שבוע. אבל היום עם התרופות החדשות התוצאות מגיעות לאחר מספר חודשים - אז מה ההבדל? ד"ר פאגאנו טוען גם הוא שהתוצאות מתחילות להגיע לאחר שלושה חודשים. צריך בקיצור המון סבלנות...
כן בהסתייגות מסויימת
כל המידע אשר מפורסם באינטרנט נועד לשימוש , לקריאה וליישום. המגבלות והאיסורים להורדת המידע , במקרים הבאים: 1) כאשר מצויין בפירוש , לא להוריד . אין להוריד ואין ליישם. נועד לקריאה ולידיעה בלבד. 2) כאשר מצויין כל הזכויות שמורות , ניתן להוריד בתוספת ההערה "למי שייך המאמר או הכתבה או ווט אבר . חובה לציין מפורשות , מי כתב והיכן פורסם. (דרך אגב , הכוונה גם לסיפורים , ואפילו היה תקדים משפטי לפני חצי שנה , תבעה אחת הכותבות משתמש שהוריד סיפור מה"בלוג" שלה . ופרסמו תחת שמו. היא גם זכתה .). ההסבר לכך , הוא שלמעשה הפירסום באינטרנט הוא למעשה נחלת הכלל . והכוונה היא להעביר מידע ישומי לטובת ולתועלת ציבור הגולשים. בקשר לשאלתך הספיציפית , סעיף 2 נותן לך מענה. מקווה שעזרתי לך .
כל המידע אשר מפורסם באינטרנט נועד לשימוש , לקריאה וליישום. המגבלות והאיסורים להורדת המידע , במקרים הבאים: 1) כאשר מצויין בפירוש , לא להוריד . אין להוריד ואין ליישם. נועד לקריאה ולידיעה בלבד. 2) כאשר מצויין כל הזכויות שמורות , ניתן להוריד בתוספת ההערה "למי שייך המאמר או הכתבה או ווט אבר . חובה לציין מפורשות , מי כתב והיכן פורסם. (דרך אגב , הכוונה גם לסיפורים , ואפילו היה תקדים משפטי לפני חצי שנה , תבעה אחת הכותבות משתמש שהוריד סיפור מה"בלוג" שלה . ופרסמו תחת שמו. היא גם זכתה .). ההסבר לכך , הוא שלמעשה הפירסום באינטרנט הוא למעשה נחלת הכלל . והכוונה היא להעביר מידע ישומי לטובת ולתועלת ציבור הגולשים. בקשר לשאלתך הספיציפית , סעיף 2 נותן לך מענה. מקווה שעזרתי לך .
חלק ב
תאי ה-T הנם קו ההגנה הקדמי של הגוף מול גורמים חיצוניים. לדעתי הצטברות של תאי ה-T הינם הסימפטום לבעיה ולא הגורם שיוצר אותה. הנגעים נוצרים עקב הניסיון של הגוף להפטר מהרעלים שנוצרו בתוכו. לפי קייץ נסיון הפריקה הזה נעשה דרך בלוטות העור – לדעתי תאי ה-T מנסים להגן על העור מפני ההתקפה החיצונית. שאלה: מדוע אתה חושב שתרופות ביולוגיות (כמו אנברל ורפטיבה) מצליחות להעלים את נגעי הפסוריאזיס תוך השבתת פעולתם של תאי ה-T? תשובה: מבחינתי טרם נאמרה המילה האחרונה - ככל שזה נוגע לי ההשפעה הכוללת של תרופות אלה על גוף האדם טרם הובררה. היצרנים של תרופות אלה טוענים שהתרופה משמידה תאי T שספק שאלה האשמים במחלה. אינני מוסמך לפסוק בנושא – אך ההיסטוריה חוזרת. תרופות חדשות מחליפות תרופות ישנות וחוזר חלילה... אם לאנשים יש את היכולת להשתמש בתרופות הביולוגיות הם צריכים לעשות כדברי הרופאים שלהם. לחלק מהחולים – במיוחד לאלה חסרי המשמעת העצמית, זהו כנראה הפיתרון. השאלה היא לכמה זמן ובאיזה מחיר. לצערי, כפי שאני רואה זאת, חולים אלה אינם מודעים שהפתרון למחלתם מצויה במטבח שלהם. שאלה: אם קראתי נכון את הספר שלך – הדיאטה, החלק החשוב בטיפול שלך, מיועדת להשאיר את הרעלים מחוץ לגוף. שאר הטיפול מיועד לרפא את הנזק שכבר נעשה על ידי הרעלים האלה. מה לפי דעתך יקרה לאנשים שמנסים רק את הדיאטה – האם הטיפול יצליח? תשובה : הדיאטה היא תנאי הכרחי לטיפול – הדיאטה בשילוב עם תנועות מעיים נכונות מרפאת את הבעיה ברוב המקרים. כל שאר המרכיבים של הטיפול מותאמים לשיטת הטיפול שכוללת : דיאטה עתירת אלקליין ומיעוט חומצות וטיפול מניעתי יומי. ללא שני המרכיבים הללו המאמצים חסרי תוכלת. בנוסף לכך החולה צריך להצטייד בעוד שני מרכיבים חשובים – זמן וסבלנות. אתה יכול לבדוק את 52 התגובות באתר אמזון לספר ולראות שמרבית החולים מאמצים רק את מרכיב הדיאטה בטיפול ורואים שיפור במצבם עד כדי רמיסיה מוחלטת. שאלה: האם מכאן ניתן להסיק ששאר המרכיבים בטיפול: שתיית תה, ניקוי מעיים ותכשירים אחרים ומדיטציה הינם רק לצורך זירוז ההבראה? תשובה: בהחלט! שאלה: במחקר של 5 חולים במהלך שישה חודשים שנעשה במכון מרידיאן בוירג'יניה מציג מסקנות משכנעות אודות היעילות של הטיפול שלך. להלן מסקנות החוקרים: "בכל חמשת המקרים חדירות המעיים השתפרה במהלך הטיפול לפי בדיקות לקטוז ומניטול... אבל לפרש את תפקיד חדירות המעיים הינו מורכב שכן רק בשני מקרים חדירות המעיים בתחילת הטיפול היית מחוץ לגבולות הנורמה אצל החולים. יתכן שהדיאטה במחקר הורידה את חדירות המעיים למרות העובדה שהחדירות הייתה בגבולות הנורמל בחלק מהמקרים" כיצד אתה מבין את המסקנה הזו? כיצד אתה מסביר את הצלחת הדיאטה שלך במקרים שבהם מלכתחילה לא הייתה בעיה בחדירות המעיים? (האם קיימת בעיה בעצם הבדיקה של חדירות המעיים?) תשובה: אני רואה בתפיסה של "נזילת מעיים" כגורם הראשי לפסוריאזיס. זוהי תיאוריה ראויה שתוביל לפתרון המחלה. להערכתי קיים דבר בטוח : המקור לאקזמה ופסוריאזיס ומחלות אחרות קשורות למצב המעיים.
תאי ה-T הנם קו ההגנה הקדמי של הגוף מול גורמים חיצוניים. לדעתי הצטברות של תאי ה-T הינם הסימפטום לבעיה ולא הגורם שיוצר אותה. הנגעים נוצרים עקב הניסיון של הגוף להפטר מהרעלים שנוצרו בתוכו. לפי קייץ נסיון הפריקה הזה נעשה דרך בלוטות העור – לדעתי תאי ה-T מנסים להגן על העור מפני ההתקפה החיצונית. שאלה: מדוע אתה חושב שתרופות ביולוגיות (כמו אנברל ורפטיבה) מצליחות להעלים את נגעי הפסוריאזיס תוך השבתת פעולתם של תאי ה-T? תשובה: מבחינתי טרם נאמרה המילה האחרונה - ככל שזה נוגע לי ההשפעה הכוללת של תרופות אלה על גוף האדם טרם הובררה. היצרנים של תרופות אלה טוענים שהתרופה משמידה תאי T שספק שאלה האשמים במחלה. אינני מוסמך לפסוק בנושא – אך ההיסטוריה חוזרת. תרופות חדשות מחליפות תרופות ישנות וחוזר חלילה... אם לאנשים יש את היכולת להשתמש בתרופות הביולוגיות הם צריכים לעשות כדברי הרופאים שלהם. לחלק מהחולים – במיוחד לאלה חסרי המשמעת העצמית, זהו כנראה הפיתרון. השאלה היא לכמה זמן ובאיזה מחיר. לצערי, כפי שאני רואה זאת, חולים אלה אינם מודעים שהפתרון למחלתם מצויה במטבח שלהם. שאלה: אם קראתי נכון את הספר שלך – הדיאטה, החלק החשוב בטיפול שלך, מיועדת להשאיר את הרעלים מחוץ לגוף. שאר הטיפול מיועד לרפא את הנזק שכבר נעשה על ידי הרעלים האלה. מה לפי דעתך יקרה לאנשים שמנסים רק את הדיאטה – האם הטיפול יצליח? תשובה : הדיאטה היא תנאי הכרחי לטיפול – הדיאטה בשילוב עם תנועות מעיים נכונות מרפאת את הבעיה ברוב המקרים. כל שאר המרכיבים של הטיפול מותאמים לשיטת הטיפול שכוללת : דיאטה עתירת אלקליין ומיעוט חומצות וטיפול מניעתי יומי. ללא שני המרכיבים הללו המאמצים חסרי תוכלת. בנוסף לכך החולה צריך להצטייד בעוד שני מרכיבים חשובים – זמן וסבלנות. אתה יכול לבדוק את 52 התגובות באתר אמזון לספר ולראות שמרבית החולים מאמצים רק את מרכיב הדיאטה בטיפול ורואים שיפור במצבם עד כדי רמיסיה מוחלטת. שאלה: האם מכאן ניתן להסיק ששאר המרכיבים בטיפול: שתיית תה, ניקוי מעיים ותכשירים אחרים ומדיטציה הינם רק לצורך זירוז ההבראה? תשובה: בהחלט! שאלה: במחקר של 5 חולים במהלך שישה חודשים שנעשה במכון מרידיאן בוירג'יניה מציג מסקנות משכנעות אודות היעילות של הטיפול שלך. להלן מסקנות החוקרים: "בכל חמשת המקרים חדירות המעיים השתפרה במהלך הטיפול לפי בדיקות לקטוז ומניטול... אבל לפרש את תפקיד חדירות המעיים הינו מורכב שכן רק בשני מקרים חדירות המעיים בתחילת הטיפול היית מחוץ לגבולות הנורמה אצל החולים. יתכן שהדיאטה במחקר הורידה את חדירות המעיים למרות העובדה שהחדירות הייתה בגבולות הנורמל בחלק מהמקרים" כיצד אתה מבין את המסקנה הזו? כיצד אתה מסביר את הצלחת הדיאטה שלך במקרים שבהם מלכתחילה לא הייתה בעיה בחדירות המעיים? (האם קיימת בעיה בעצם הבדיקה של חדירות המעיים?) תשובה: אני רואה בתפיסה של "נזילת מעיים" כגורם הראשי לפסוריאזיס. זוהי תיאוריה ראויה שתוביל לפתרון המחלה. להערכתי קיים דבר בטוח : המקור לאקזמה ופסוריאזיס ומחלות אחרות קשורות למצב המעיים.
חלק א
ראיון עם ד"ר גון פאגאנו. כירופרקטור אוגוסט 2005. הקדמה. ד"ר ג. פאגאנו מטפל בפסוריאזיס בשיטה "טבעית לחלוטין" במשך 40 השנה האחרונות. ספרו "ריפוי פסוריאזיס – השיטה הטבעית" יצא לאור בשנת 1991 ונחשב כרב מכר החל משנת 1998. שיטת הטיפול שלו ידועה בכל העולם ולכל מבקר יש תומך נלהב. ד"ר ג. פאגאנו נוהג לדבר בפומבי על השיטה שלו בפני כל קהל ובמשך השנים הוא הופיע ברשתות טלויזיה ורדיו ובכנסים בנושא פסוריאזיס. מה שמייחד את הטיפול של ד"ר פאגאנו הוא הפתיחות שבשיטה. ד"ר פאגאנו למד את הבסיס לטיפול מכתבים של אדגר קייץ מתחילת המאה העשרים. אדגר קייץ נחשב למיסתיקן אשר הגיע לשיטה מתוך התבוננות פנימית. ד"ר פאגאנו לקח את החומר (שממנו התעלמה הרפואה הקונבנציונאלית) ושיפר ועידן את השיטה. בספרו הוא כותב אודות הלוגיקה העומדת מאחורי כתביו של אדגר קייץ אך אינו מהסס להצביע על טעויות שאותם גילה במהלך הטיפול שלו בחולים במשך השנים. ישנם טיפולים רבים הנכללים תחת הכותרת "טיפולים אלטרנטיביים" לפסוריאזיס. מעטים מהם זכו לקבלה כמו הטיפול של ד"ר פאגאנו. הריאיון התבצע במהלך החודשים יולי ואוגוסט. גוף הריאיון: שאלה: אתה כתבת שמצאת בכתביו של אדגר קייץ הסבר לוגי למחלת הפסוריאזיס. בכתביו קייץ מציע טיפול שאתה בדקת במהלך 15 שנה והמסקנה שלך הייתה שקייץ צדק ברוב המקרים. מה הוביל אותך לבחון את כתביו של קייץ מלכתחילה? תשובה: התעניינותי בכתביו של קייץ החלו לאחר קריאה מאמר בעיתון "אינדאנפוליס סטאר" בתקופת לימודי לפני כ-50 שנה. בהיותי מתעניין באומנות הריפוי מצאתי את הכתבים של קייץ מרתקים במיוחד לאור העובדה שהיו לו תשובות לשאלות שלמדע הרפואה לא היה להן תשובות באותו הזמן. בעקבות כך הצטרפתי למועדון ARE (האגודה לחקר ההארה) שקייץ ייסד בשנת 1931 בווירג'יניה. המועדון סיפק לי ירחון שהכיל מאמרים של קייץ בנוגע לעקרונות הריפוי. רוב המאמרים דנו בדרכי ריפוי טבעיות. שאלה: בבסיס הטיפול שלך עומדת ההנחה שרעלנים המחלחלים מתוך המעיים הם הסיבה לפסוריאזיס (רעלנים אלה מובלים על ידי כלי הדם והלימפה) – זוהי תיאוריה שונה לחלוטין מהתיאוריה המקובלת לפיה הפסוריאזיס הוא כשל של מערכת החיסון – הייתכן ששתי התופעות קשורות זו לזו? תשובה: הן יכולות להיות קשורות. הבעיה עם הגישה הקיימת היא שהיא אינה חוקרת את התופעה מספיק לעומק – אני מניח שמערכת החיסון אכן סובלת מהפרעה אך הסיבה לכך היא זליגת הרעלנים מתוך המעיים. התיאוריה האחרונה בתחום הרפואה טוענת שהסיבה למחלת הפסוריאזיס הינם תאי הT של מערכת החיסון. ולפיכך התיאוריה מאחורי הטיפול הוא – השמד את תאי ה-T וריפאת את נגעי הפסוריאזיס. אני מתנגד לשיטה זו.
ראיון עם ד"ר גון פאגאנו. כירופרקטור אוגוסט 2005. הקדמה. ד"ר ג. פאגאנו מטפל בפסוריאזיס בשיטה "טבעית לחלוטין" במשך 40 השנה האחרונות. ספרו "ריפוי פסוריאזיס – השיטה הטבעית" יצא לאור בשנת 1991 ונחשב כרב מכר החל משנת 1998. שיטת הטיפול שלו ידועה בכל העולם ולכל מבקר יש תומך נלהב. ד"ר ג. פאגאנו נוהג לדבר בפומבי על השיטה שלו בפני כל קהל ובמשך השנים הוא הופיע ברשתות טלויזיה ורדיו ובכנסים בנושא פסוריאזיס. מה שמייחד את הטיפול של ד"ר פאגאנו הוא הפתיחות שבשיטה. ד"ר פאגאנו למד את הבסיס לטיפול מכתבים של אדגר קייץ מתחילת המאה העשרים. אדגר קייץ נחשב למיסתיקן אשר הגיע לשיטה מתוך התבוננות פנימית. ד"ר פאגאנו לקח את החומר (שממנו התעלמה הרפואה הקונבנציונאלית) ושיפר ועידן את השיטה. בספרו הוא כותב אודות הלוגיקה העומדת מאחורי כתביו של אדגר קייץ אך אינו מהסס להצביע על טעויות שאותם גילה במהלך הטיפול שלו בחולים במשך השנים. ישנם טיפולים רבים הנכללים תחת הכותרת "טיפולים אלטרנטיביים" לפסוריאזיס. מעטים מהם זכו לקבלה כמו הטיפול של ד"ר פאגאנו. הריאיון התבצע במהלך החודשים יולי ואוגוסט. גוף הריאיון: שאלה: אתה כתבת שמצאת בכתביו של אדגר קייץ הסבר לוגי למחלת הפסוריאזיס. בכתביו קייץ מציע טיפול שאתה בדקת במהלך 15 שנה והמסקנה שלך הייתה שקייץ צדק ברוב המקרים. מה הוביל אותך לבחון את כתביו של קייץ מלכתחילה? תשובה: התעניינותי בכתביו של קייץ החלו לאחר קריאה מאמר בעיתון "אינדאנפוליס סטאר" בתקופת לימודי לפני כ-50 שנה. בהיותי מתעניין באומנות הריפוי מצאתי את הכתבים של קייץ מרתקים במיוחד לאור העובדה שהיו לו תשובות לשאלות שלמדע הרפואה לא היה להן תשובות באותו הזמן. בעקבות כך הצטרפתי למועדון ARE (האגודה לחקר ההארה) שקייץ ייסד בשנת 1931 בווירג'יניה. המועדון סיפק לי ירחון שהכיל מאמרים של קייץ בנוגע לעקרונות הריפוי. רוב המאמרים דנו בדרכי ריפוי טבעיות. שאלה: בבסיס הטיפול שלך עומדת ההנחה שרעלנים המחלחלים מתוך המעיים הם הסיבה לפסוריאזיס (רעלנים אלה מובלים על ידי כלי הדם והלימפה) – זוהי תיאוריה שונה לחלוטין מהתיאוריה המקובלת לפיה הפסוריאזיס הוא כשל של מערכת החיסון – הייתכן ששתי התופעות קשורות זו לזו? תשובה: הן יכולות להיות קשורות. הבעיה עם הגישה הקיימת היא שהיא אינה חוקרת את התופעה מספיק לעומק – אני מניח שמערכת החיסון אכן סובלת מהפרעה אך הסיבה לכך היא זליגת הרעלנים מתוך המעיים. התיאוריה האחרונה בתחום הרפואה טוענת שהסיבה למחלת הפסוריאזיס הינם תאי הT של מערכת החיסון. ולפיכך התיאוריה מאחורי הטיפול הוא – השמד את תאי ה-T וריפאת את נגעי הפסוריאזיס. אני מתנגד לשיטה זו.
חלק ג
זוהי תופעה שכיחה שתופעת "נזילת מעיים" מהווה מקור לבעיות מעיים. הסיבה לכך שהמקרים היו בגדר הנורמה הינה אחת המצבים שטרם הובהרו על ידי החוקרים. לדוגמא, חולה יכול להיות מכוסה מכף רגל ועד ראש בפסוריאזיס אך עדיין בדיקות הדם שלו מראות שמצב תמונת הדם נורמאלית. דוגמא כזו היא בדרך כלל המקרה השכיח ולא היוצא מהכלל. אני מחזיק בתיאוריה הזו (אפילו למרות תיאורית תאי ה-T) התיאוריה נשמעת סבירה ללא כל תופעות לוואי של הטיפול. אני תומך בה והיא הוכחה בהרבה מאוד מקרים. הבה נזכור שתוצאות המתקבלות במחקר מאשרות או מפריכות את התיאוריה שנבדקה. אבל החולים עצמם מהווים את העדות הטובה ביותר להצלחת השיטה. לפי דעתי – אם יש לך תיאוריה טובה ואין תופעות לוואי אצל החולים אז לך על זה! בחן את התוצאות ותעד אותן ואז תמסור את התוצאות לחוקר מדע (באם הם מעוניינים) ותאתגר אותם לתת הסבר להצלחה שלך. בינתיים הייתי מעדיף רופא שידע לרפא אפילו אם הוא לא יודע להסביר מאשר רופא שלא יודע לרפא אבל יכול להסביר. חדירות המעיים נבדקת לפי: 1. ביופסיה של קיר המעיים. 2. בדיקה גסטרוסקפית 3. בדיקת לקטוס מניטול. שתי הבדיקות הראשונות הם תהליכים רפואיים והשלישית ניתנת להזמנה על ידי רופא והיא בעצם בדיקת אוריאה פשוטה. אני עדיין מחזיק בדעה ששיטה זו יעילה – אך כדי לדייק צריך לבצע את שתי הבדיקות האחרות תחת פיקוח רפואי. שאלה: מוקדם יותר הזכרת את חשיבות הטיפול המונע להצלחת הטיפול שלך. בספרך אתה מתאר "תנועת מעיים נכונה" כפעילות יומית. למרות זאת אתה מייחס תנועת מעיים מועטת עם פסוריאזיס. כיצד אתה מסביר מקרה כמו שלי שבו תנועת המעיים סדירה ולמרות זאת אני סובל מפסוריאזיס קשה? תשובה: הייתה זו טענתי מתמיד שבמקרים של פסוריאזיס (ושל אקזמה) העור נוטל את התפקיד של המעיים והכליות – במילים אחרות הרעלים מצטברים בגוף בקצב גבוהה מהיכולת של המעיים והכליות. במקרה כמו שלך, כשאין בעיות בתפקוד המעיים אני יכול להסיק שהבעיה עדיין נעוצה במשטר הדיאטה שלך ו/או במצב הרגשי שלך. להזכירך, ישנם מספר סיבות שיכולות לגרום לקריסת קיר המעיים – טפילים, וירוס יתר חומציות שימוש יתר באנטיביוטיקה וכד'. בדרך כלל צריך שיהיו יציאות פעם עד שלוש פעמים ביום אבל אם הגורם המפריע לא מטופל – פיזי או נפשי, המחלה תמשיך. שאלה: זמן הוא מרכיב חשוב בטיפול שלך. אתה מבטיח "הבראה מהירה" אבל כמה זמן צריך מטופל כדי לקבוע שהטיפול שלך עובד? במקרה שלך הדיאטה שלך כרוכה בשינוי משמעותי של אורחות החיים – מה לפי דעתך תקופת המבחן לטיפול – האם ישנם סימנים מקדימים עוד לפני העלמות הנגעים? תשובה: בהסתמך על שנות נסיוני בטיפול בפסוריאזיס, בדרך כלל תקופה עד לריפוי היא בין שלושה לשישה חודשים בממוצע. כמובן שישנם יוצאים מהכלל – במקרה הכי מהיר 30 יום אצל חולה בן 60 שסבל מהמחלה במשך 30 שנה. תקופת הזמן הארוכה ביותר הייתה שנתיים – לאחר שהחולה טופל באחת האוניברסיטאות המובילות במשך 28 שנה. שני המקרים הללו מייצגים מקרים קיצוניים אבל הממוצע כאמור הוא בין שלושה לשישה חודשים. ישנן שלוש תופעות במהלך הטיפול המציינות שהטיפול עובד: 1. סף הגירוד יורד. 2. פחות קשקשת ו-3. תחושה כללית טובה. אבל צריך לזכור שהגורם המכריע בטיפול הוא האמון של החולה וסבלנות סבלנות...
זוהי תופעה שכיחה שתופעת "נזילת מעיים" מהווה מקור לבעיות מעיים. הסיבה לכך שהמקרים היו בגדר הנורמה הינה אחת המצבים שטרם הובהרו על ידי החוקרים. לדוגמא, חולה יכול להיות מכוסה מכף רגל ועד ראש בפסוריאזיס אך עדיין בדיקות הדם שלו מראות שמצב תמונת הדם נורמאלית. דוגמא כזו היא בדרך כלל המקרה השכיח ולא היוצא מהכלל. אני מחזיק בתיאוריה הזו (אפילו למרות תיאורית תאי ה-T) התיאוריה נשמעת סבירה ללא כל תופעות לוואי של הטיפול. אני תומך בה והיא הוכחה בהרבה מאוד מקרים. הבה נזכור שתוצאות המתקבלות במחקר מאשרות או מפריכות את התיאוריה שנבדקה. אבל החולים עצמם מהווים את העדות הטובה ביותר להצלחת השיטה. לפי דעתי – אם יש לך תיאוריה טובה ואין תופעות לוואי אצל החולים אז לך על זה! בחן את התוצאות ותעד אותן ואז תמסור את התוצאות לחוקר מדע (באם הם מעוניינים) ותאתגר אותם לתת הסבר להצלחה שלך. בינתיים הייתי מעדיף רופא שידע לרפא אפילו אם הוא לא יודע להסביר מאשר רופא שלא יודע לרפא אבל יכול להסביר. חדירות המעיים נבדקת לפי: 1. ביופסיה של קיר המעיים. 2. בדיקה גסטרוסקפית 3. בדיקת לקטוס מניטול. שתי הבדיקות הראשונות הם תהליכים רפואיים והשלישית ניתנת להזמנה על ידי רופא והיא בעצם בדיקת אוריאה פשוטה. אני עדיין מחזיק בדעה ששיטה זו יעילה – אך כדי לדייק צריך לבצע את שתי הבדיקות האחרות תחת פיקוח רפואי. שאלה: מוקדם יותר הזכרת את חשיבות הטיפול המונע להצלחת הטיפול שלך. בספרך אתה מתאר "תנועת מעיים נכונה" כפעילות יומית. למרות זאת אתה מייחס תנועת מעיים מועטת עם פסוריאזיס. כיצד אתה מסביר מקרה כמו שלי שבו תנועת המעיים סדירה ולמרות זאת אני סובל מפסוריאזיס קשה? תשובה: הייתה זו טענתי מתמיד שבמקרים של פסוריאזיס (ושל אקזמה) העור נוטל את התפקיד של המעיים והכליות – במילים אחרות הרעלים מצטברים בגוף בקצב גבוהה מהיכולת של המעיים והכליות. במקרה כמו שלך, כשאין בעיות בתפקוד המעיים אני יכול להסיק שהבעיה עדיין נעוצה במשטר הדיאטה שלך ו/או במצב הרגשי שלך. להזכירך, ישנם מספר סיבות שיכולות לגרום לקריסת קיר המעיים – טפילים, וירוס יתר חומציות שימוש יתר באנטיביוטיקה וכד'. בדרך כלל צריך שיהיו יציאות פעם עד שלוש פעמים ביום אבל אם הגורם המפריע לא מטופל – פיזי או נפשי, המחלה תמשיך. שאלה: זמן הוא מרכיב חשוב בטיפול שלך. אתה מבטיח "הבראה מהירה" אבל כמה זמן צריך מטופל כדי לקבוע שהטיפול שלך עובד? במקרה שלך הדיאטה שלך כרוכה בשינוי משמעותי של אורחות החיים – מה לפי דעתך תקופת המבחן לטיפול – האם ישנם סימנים מקדימים עוד לפני העלמות הנגעים? תשובה: בהסתמך על שנות נסיוני בטיפול בפסוריאזיס, בדרך כלל תקופה עד לריפוי היא בין שלושה לשישה חודשים בממוצע. כמובן שישנם יוצאים מהכלל – במקרה הכי מהיר 30 יום אצל חולה בן 60 שסבל מהמחלה במשך 30 שנה. תקופת הזמן הארוכה ביותר הייתה שנתיים – לאחר שהחולה טופל באחת האוניברסיטאות המובילות במשך 28 שנה. שני המקרים הללו מייצגים מקרים קיצוניים אבל הממוצע כאמור הוא בין שלושה לשישה חודשים. ישנן שלוש תופעות במהלך הטיפול המציינות שהטיפול עובד: 1. סף הגירוד יורד. 2. פחות קשקשת ו-3. תחושה כללית טובה. אבל צריך לזכור שהגורם המכריע בטיפול הוא האמון של החולה וסבלנות סבלנות...
חלק ד ואחרון
שאלה: ברשותך אני רוצה לצטט מספרך בפרק 20 עמוד 273: "כאשר החולה מתנקה בעקבות הטיפול הפחד מהמחלה נעלם. אין לומר שהמחלה לא תפרוץ בעתיד – כמעט בטוח שזה יקרה במיוחד כאשר חורגים מהדיאטה בצורה קיצונית. הסיבה להעלמות החשש מהמחלה היא שלחולה יש כעת שליטה על המחלה והוא יודע איך לטפל בה." זוהי אמירה חזקה מאוד שגרמה לי לחשוב על כמות הפעמים שהבראתי תוך שימוש בתרופות שגרמו לי להתפרצות חוזרת חריפה. ובעקבות תופעות הלוואי של הטיפולים נאלצתי להפסיק להשתמש בהם. למרות שאולי שאלה זו אינה הוגנת כלפיך אני מחויב לשאול אותה: מה לפי דעתך אחוז החולים המשתמשים בדיאטה שלך לפי הצורך ולא כדרך חיים? תשובה: היות ומדובר אך ורק בי בכל הארגון הזה קשה לי לתת לך מספרים ואחוזים של חולים שנשארים בדיאטה לאחר התנקות שלהם. אולם לפי דעתי שיעור זה הוא בערך 25%. לפי דעתי הם עושים זאת בחוכמה שכן הדיאטה בריאה וטובה. כ-50% נותרים מנסים לשמור על הדיאטה (תוך חריגות מעטות) והנותרים אינם יכולים לדבוק בדיאטה ופונים לשיטות יותר שמרניות. מוקדם או מאוחר הם פונים חזרה לדיאטה ומנסים שוב לשלב אותה כדי לרפא את המחלה. מעודד לדעת שבמהלך 35 השנה בהם אני משתמש בדיאטה יכולים מרבית החולים ליהנות ממאכלים אהובים עליהם מבלי תופעות לוואי קשות. לעיתים יכול חולה להפסיק את הדיאטה ולא לקבל את המחלה מחדש. הכול תלוי במידה שהם שמרו על הדיאטה ואורך התקופה. בחלק מהמקרים התוצאות מיידיות במקרים אחרים זה לוקח חודשים או שנים לפני שהמחלה חוזרת בכל מקרה הפחד מפני המחלה נעלם. שאלה: ישנם עדיין מספר לא מבוטל של רופאים (דרמטולוגים) שטוענים שלא הוכח קשר בין דיאטה לשיפור במצב המחלה במחקרים. כיצד אתה מגיב לשלילה של הטיפול שלך על ידי רופאים אלה? תשובה: כאן אני נאלץ להתעמת עם הקהיליה הרפואית. הם מתעקשים שדיאטה אינה משחקת תפקיד במחלה. אם כך המצב, כיצד הצלחתי לאסוף כל כך הרבה ראיות על מקרים מוצלחים בעזרת הדיאטה שלי? הם (החוקרים) משמיעים טענות ריקות כגון : "אין דיאטה שידועה כמשפיעה על פסוריאזיס לפי מחקרים" ואני שואל – אילו מחקרים? האם הם נערכו אי פעם? היכן? ועל ידי מי? מי ממן מחקרים אלה ויותר חשוב מי נהנה מתוצאות של מחקרים כאלה? לאף אחד אין את היכולת לפקפק בממסד ולכן אנחנו לוקחים את מה שנאמר לנו כמו תורה מסיני. האם זה באמת כך? אם אותם המחקרים היו נעשים, הייתי רוצה לדעת באיזה דיאטה השתמשו, מי תכנן את המחקר מי בדק את התוצאות... לדעתי לדיאטה יש השפעה חשובה ביותר על ניהול, ריפוי ושליטה על המחלה. ההבדל הוא שיש לי הוכחות מוצקות לטענות שלי אני הצעתי אותן למספר מכוני מחקר במדינה כולל ארגון הביאות הלאומי NIH הזמנתי אותם לבחון את ההוכחות ולהציג את העבודה שלי בפניהם. והתגובה שלהם : כלום! בעוד שבעותה העת מיליוני דולרים מבוזבזים על מציאת תרופה למחלה. ואתה יודע מה – אני מאחל להם כל טוב! אני מאחל להם שימצאו תרופת פלאים שתעזור לחולים ללא תופעות לוואי. אני תוהה האם אי האפשרות לרשום פטנט על מוצרים טבעיים או תהליכי ריפוי טבעיים משחק תפקיד במוטיבים העומדים מאחורי המחקרים הללו. היטיב תומס הולקס לומר : "כל התקדמות בידיעת הטבע מערבת בתוכה דחייה של סמכות". המון אנשים וחוקרים רוצים מספרים ותרשימים לפני שהם נותנים את נשמתם לרעיון חדש – אוקיי הנה דוגמא בשבילך: לפי פרופסור דוד מ. אדי מאוניברסיטת דיוק. רק 15% מהטיפולים הרפואיים מגובים בהוכחות מדעיות. הממשלה מעריכה זאת ב-20%. השורה התחתונה לכן היא שבין 80 ל-85 אחוז מהטיפולים הרפואיים אינם נתמכים בהוכחות מדעיות – אם אתה לא מאמין לי אתה מוזמן לבדוק. שאלה : האם ניתן לצפות לעוד ממך? האם יהיה ספר המשך לספר שלך? אולי ספר בישול? תשובה : השנה (2005) הספר שלי מופץ על ידי EVANS PUBLISHING CO. מניו יורק כאשר תאריך ההוצאה לאור הוא פברואר 2006. יש להם גם אופציה להפיץ את ספר הבישול שלי. לא מתוכנן שום דבר מעבר לזה בשלב זה. בינתיים הספר שלי ניתן למכירה במספר רב של חנויות ספרים ואתרי אינטרנט. ספר הבישול מנכר רק דרך האתר שלי. שאלה: האם אתה יכול להמליץ על טיפולים נוספים מלבד הטיפול שלך לפסוריאזיס? תשובה: מבלי להשמע כאילו אני מוטה או שיש לי דעות קדומות לא מצאתי אף שיטה אלטרנטיבית אחרת שאני יכול להמליץ בכנות. אם ישנם כאלה לא הייתי מהסס להפיץ את הבשורה. ישנם רבים הטוענים שיש להם שיטה אך הם אינם מספקים הוכחות – אולי הטענות שלהם נכונות, אינני יודע. מה שאני יודע זה שאם הייתה לי בעיה הייתי עושה הכל כדי למצוא פתרון (סביר) אם חלק מהטיפולים היו מוצגים לי והם היו מבטיחים הייתי מנסה אותם. הייתי מגלה מהר מאוד אם הם מתאימים לי – אם כן הייתי דבק בהם אם לא הייתי ממשיך הלאה! רק תזכור שברב המקרים פסוריאזיס אינה גזירה משמים. השיטה שלי מציעה לך דרך להתפטר מהמחלה – פשוט מפני שזה נעשה!
שאלה: ברשותך אני רוצה לצטט מספרך בפרק 20 עמוד 273: "כאשר החולה מתנקה בעקבות הטיפול הפחד מהמחלה נעלם. אין לומר שהמחלה לא תפרוץ בעתיד – כמעט בטוח שזה יקרה במיוחד כאשר חורגים מהדיאטה בצורה קיצונית. הסיבה להעלמות החשש מהמחלה היא שלחולה יש כעת שליטה על המחלה והוא יודע איך לטפל בה." זוהי אמירה חזקה מאוד שגרמה לי לחשוב על כמות הפעמים שהבראתי תוך שימוש בתרופות שגרמו לי להתפרצות חוזרת חריפה. ובעקבות תופעות הלוואי של הטיפולים נאלצתי להפסיק להשתמש בהם. למרות שאולי שאלה זו אינה הוגנת כלפיך אני מחויב לשאול אותה: מה לפי דעתך אחוז החולים המשתמשים בדיאטה שלך לפי הצורך ולא כדרך חיים? תשובה: היות ומדובר אך ורק בי בכל הארגון הזה קשה לי לתת לך מספרים ואחוזים של חולים שנשארים בדיאטה לאחר התנקות שלהם. אולם לפי דעתי שיעור זה הוא בערך 25%. לפי דעתי הם עושים זאת בחוכמה שכן הדיאטה בריאה וטובה. כ-50% נותרים מנסים לשמור על הדיאטה (תוך חריגות מעטות) והנותרים אינם יכולים לדבוק בדיאטה ופונים לשיטות יותר שמרניות. מוקדם או מאוחר הם פונים חזרה לדיאטה ומנסים שוב לשלב אותה כדי לרפא את המחלה. מעודד לדעת שבמהלך 35 השנה בהם אני משתמש בדיאטה יכולים מרבית החולים ליהנות ממאכלים אהובים עליהם מבלי תופעות לוואי קשות. לעיתים יכול חולה להפסיק את הדיאטה ולא לקבל את המחלה מחדש. הכול תלוי במידה שהם שמרו על הדיאטה ואורך התקופה. בחלק מהמקרים התוצאות מיידיות במקרים אחרים זה לוקח חודשים או שנים לפני שהמחלה חוזרת בכל מקרה הפחד מפני המחלה נעלם. שאלה: ישנם עדיין מספר לא מבוטל של רופאים (דרמטולוגים) שטוענים שלא הוכח קשר בין דיאטה לשיפור במצב המחלה במחקרים. כיצד אתה מגיב לשלילה של הטיפול שלך על ידי רופאים אלה? תשובה: כאן אני נאלץ להתעמת עם הקהיליה הרפואית. הם מתעקשים שדיאטה אינה משחקת תפקיד במחלה. אם כך המצב, כיצד הצלחתי לאסוף כל כך הרבה ראיות על מקרים מוצלחים בעזרת הדיאטה שלי? הם (החוקרים) משמיעים טענות ריקות כגון : "אין דיאטה שידועה כמשפיעה על פסוריאזיס לפי מחקרים" ואני שואל – אילו מחקרים? האם הם נערכו אי פעם? היכן? ועל ידי מי? מי ממן מחקרים אלה ויותר חשוב מי נהנה מתוצאות של מחקרים כאלה? לאף אחד אין את היכולת לפקפק בממסד ולכן אנחנו לוקחים את מה שנאמר לנו כמו תורה מסיני. האם זה באמת כך? אם אותם המחקרים היו נעשים, הייתי רוצה לדעת באיזה דיאטה השתמשו, מי תכנן את המחקר מי בדק את התוצאות... לדעתי לדיאטה יש השפעה חשובה ביותר על ניהול, ריפוי ושליטה על המחלה. ההבדל הוא שיש לי הוכחות מוצקות לטענות שלי אני הצעתי אותן למספר מכוני מחקר במדינה כולל ארגון הביאות הלאומי NIH הזמנתי אותם לבחון את ההוכחות ולהציג את העבודה שלי בפניהם. והתגובה שלהם : כלום! בעוד שבעותה העת מיליוני דולרים מבוזבזים על מציאת תרופה למחלה. ואתה יודע מה – אני מאחל להם כל טוב! אני מאחל להם שימצאו תרופת פלאים שתעזור לחולים ללא תופעות לוואי. אני תוהה האם אי האפשרות לרשום פטנט על מוצרים טבעיים או תהליכי ריפוי טבעיים משחק תפקיד במוטיבים העומדים מאחורי המחקרים הללו. היטיב תומס הולקס לומר : "כל התקדמות בידיעת הטבע מערבת בתוכה דחייה של סמכות". המון אנשים וחוקרים רוצים מספרים ותרשימים לפני שהם נותנים את נשמתם לרעיון חדש – אוקיי הנה דוגמא בשבילך: לפי פרופסור דוד מ. אדי מאוניברסיטת דיוק. רק 15% מהטיפולים הרפואיים מגובים בהוכחות מדעיות. הממשלה מעריכה זאת ב-20%. השורה התחתונה לכן היא שבין 80 ל-85 אחוז מהטיפולים הרפואיים אינם נתמכים בהוכחות מדעיות – אם אתה לא מאמין לי אתה מוזמן לבדוק. שאלה : האם ניתן לצפות לעוד ממך? האם יהיה ספר המשך לספר שלך? אולי ספר בישול? תשובה : השנה (2005) הספר שלי מופץ על ידי EVANS PUBLISHING CO. מניו יורק כאשר תאריך ההוצאה לאור הוא פברואר 2006. יש להם גם אופציה להפיץ את ספר הבישול שלי. לא מתוכנן שום דבר מעבר לזה בשלב זה. בינתיים הספר שלי ניתן למכירה במספר רב של חנויות ספרים ואתרי אינטרנט. ספר הבישול מנכר רק דרך האתר שלי. שאלה: האם אתה יכול להמליץ על טיפולים נוספים מלבד הטיפול שלך לפסוריאזיס? תשובה: מבלי להשמע כאילו אני מוטה או שיש לי דעות קדומות לא מצאתי אף שיטה אלטרנטיבית אחרת שאני יכול להמליץ בכנות. אם ישנם כאלה לא הייתי מהסס להפיץ את הבשורה. ישנם רבים הטוענים שיש להם שיטה אך הם אינם מספקים הוכחות – אולי הטענות שלהם נכונות, אינני יודע. מה שאני יודע זה שאם הייתה לי בעיה הייתי עושה הכל כדי למצוא פתרון (סביר) אם חלק מהטיפולים היו מוצגים לי והם היו מבטיחים הייתי מנסה אותם. הייתי מגלה מהר מאוד אם הם מתאימים לי – אם כן הייתי דבק בהם אם לא הייתי ממשיך הלאה! רק תזכור שברב המקרים פסוריאזיס אינה גזירה משמים. השיטה שלי מציעה לך דרך להתפטר מהמחלה – פשוט מפני שזה נעשה!
מחשבות בנושא...
כמה נקודות מעניינות שנתקלתי בהן: הוא ציין את העובדה שנטילת אנטיביוטיקה יכולה להשפיע על המעיים - היו כאן כאלה שטענו שהמחלה התפרצה להם כאשר הם לקחו אנטיביוטיקה - כמובן שאני מסייג כאן שכן יכול להיות שההתפרצות נבעה מריאקציה מוגזמת של מערכת החיסון ללא שום קשר למעיים אבל זה הדליק לי מנורה... "תיאורית הקונספירציה" - יש כאן התרסה על הממסד הרפואי שמתפח שוק של תרופות כאשר לאו דווקא חקר האמת מוביל אותם אלה הרצון למצוא תרופה שניתן לעשות עליה פטנט וכסף. אני לא בטוח שניתן לשלול את התיאוריה הזו על הסף. מחקרים רפואיים - יש לפי דעתי בעיה עם העובדה שד"ר פאגאנו רוצה שחוקר יקח את המקרים שלו כבסיס למחקר רפואי. כל תלמיד מתחיל יודע שכדי לבדוק טענה סטטיסטית צריך מדגם שאינו מוטה - ציבור החולים שטופלו אצל פאגאנו איננו כזה בלשון המעטה. לסיכום אני חושב שאפילו אם ד"ר פאגאנו צודק והבעייה במעיים הפתרון האולטימטיבי צריך להיות - מציאת דרך "לתקן" את פעולת המעיים שתהיה כמו אצל האנשים הבריאים ולא לענות את החולים בדיאטות רצחניות. טוב - אני הולך לאכול עכשיו חציל רומני עם פפריקה ועגבניות... להתראות!
כמה נקודות מעניינות שנתקלתי בהן: הוא ציין את העובדה שנטילת אנטיביוטיקה יכולה להשפיע על המעיים - היו כאן כאלה שטענו שהמחלה התפרצה להם כאשר הם לקחו אנטיביוטיקה - כמובן שאני מסייג כאן שכן יכול להיות שההתפרצות נבעה מריאקציה מוגזמת של מערכת החיסון ללא שום קשר למעיים אבל זה הדליק לי מנורה... "תיאורית הקונספירציה" - יש כאן התרסה על הממסד הרפואי שמתפח שוק של תרופות כאשר לאו דווקא חקר האמת מוביל אותם אלה הרצון למצוא תרופה שניתן לעשות עליה פטנט וכסף. אני לא בטוח שניתן לשלול את התיאוריה הזו על הסף. מחקרים רפואיים - יש לפי דעתי בעיה עם העובדה שד"ר פאגאנו רוצה שחוקר יקח את המקרים שלו כבסיס למחקר רפואי. כל תלמיד מתחיל יודע שכדי לבדוק טענה סטטיסטית צריך מדגם שאינו מוטה - ציבור החולים שטופלו אצל פאגאנו איננו כזה בלשון המעטה. לסיכום אני חושב שאפילו אם ד"ר פאגאנו צודק והבעייה במעיים הפתרון האולטימטיבי צריך להיות - מציאת דרך "לתקן" את פעולת המעיים שתהיה כמו אצל האנשים הבריאים ולא לענות את החולים בדיאטות רצחניות. טוב - אני הולך לאכול עכשיו חציל רומני עם פפריקה ועגבניות... להתראות!
תודה..
1. הספר מופיע בקישור לכתבה - הוא באנגלית (ולא אני לא מתכוון לתרגם אותו...) 2. הספר שיצא בשנה הבאה הוא מתכונים בסגנון "מבשלים עם פסוריאזיס..." המבוססים על הדיאטה שלו. 3. לפי הידוע לי הדיאטה שלו ממליצה להמעיט במאכלים חומציים וחלביים - במיוחד הוא אומר לא לאכול עגבניות וחצילים, תבלינים וכו'. אין לראות בתרגום הראיון או בכל הודעה שלי כאן תמיכה בשיטה או בדיאטה או כל המלצה. עשיתי זאת כשירות וכיוון שהדיאטה הוזכרה כאן בפורום מספר רב של פעמים.
1. הספר מופיע בקישור לכתבה - הוא באנגלית (ולא אני לא מתכוון לתרגם אותו...) 2. הספר שיצא בשנה הבאה הוא מתכונים בסגנון "מבשלים עם פסוריאזיס..." המבוססים על הדיאטה שלו. 3. לפי הידוע לי הדיאטה שלו ממליצה להמעיט במאכלים חומציים וחלביים - במיוחד הוא אומר לא לאכול עגבניות וחצילים, תבלינים וכו'. אין לראות בתרגום הראיון או בכל הודעה שלי כאן תמיכה בשיטה או בדיאטה או כל המלצה. עשיתי זאת כשירות וכיוון שהדיאטה הוזכרה כאן בפורום מספר רב של פעמים.
רק ש א ל ה
New member
תודה !!!
תודה והערה/הארה???
ברפואה המזרחית (סינית) ידוע, שיש קשר הדוק בין מעיים לעור, ויש אפילו האומרים כי הפסוריאזיס היא מחלת מעיים... מאחר וחברים רבים כבר התנסו בדיאטות כאלה ואחרות (ורובם אף חוו הטבה והקלה במצב העור כששיפרו את תזונתם ו/או ירדו במשקל), אולי אכן יש דברים בגו. יחד עם זאת - וכאן אנחנו חוזרים למקום שבו התחלנו - כל אחד צריך לבדוק בשביל עצמו מה מתאים לו, מה פועל בשבילו, מה הוא מסוגל לקחת על עצמו - וללכת עם זה (עם עצמו) כמה שהוא יכול. ובעיקר - אל תשכחו - לאהוב את עצמכם (לפי הלל זה גם לאהוב את כל האחרים: ואהבת לרעך כמוך), ובא לציון גואל.
ברפואה המזרחית (סינית) ידוע, שיש קשר הדוק בין מעיים לעור, ויש אפילו האומרים כי הפסוריאזיס היא מחלת מעיים... מאחר וחברים רבים כבר התנסו בדיאטות כאלה ואחרות (ורובם אף חוו הטבה והקלה במצב העור כששיפרו את תזונתם ו/או ירדו במשקל), אולי אכן יש דברים בגו. יחד עם זאת - וכאן אנחנו חוזרים למקום שבו התחלנו - כל אחד צריך לבדוק בשביל עצמו מה מתאים לו, מה פועל בשבילו, מה הוא מסוגל לקחת על עצמו - וללכת עם זה (עם עצמו) כמה שהוא יכול. ובעיקר - אל תשכחו - לאהוב את עצמכם (לפי הלל זה גם לאהוב את כל האחרים: ואהבת לרעך כמוך), ובא לציון גואל.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.