ובכן,
מהו זן? מהו בודהא? מהי המציאות? על השאלות הללו ואחרות אין תשובות אמיתיות בחשיבה הניגודית. לא משום שאיננו חכמים מספיק, אלא משום שהמילים הן תיאור ולא מהות. גם אם אתאר לך במליון מילים טעמה של גבינה ירוקה קווקאזית, לא יעלה טעמה בפיך, עד כי כך פשוט. והמהות? האם היא זהה או שונה בכל הדברים? אם תחפור בתוך מהות הדברים, אפילו הצורנית, ותרד אל רמת המולקולות, הקוואנטים, הממברנות... החלל... האם תוכל להפריד את בודהא האיש מחלוק נחל? אימרת זן ידועה אומרת: "אצבעות שונות מצביעות אל אותו הירח, אם תיקשר אל האצבע, הירח יאבד." תרגול זן הוא תרגול אי הקשרות. המילים אין להן חיים משל עצמן אלא הן מצביעות אל המהות. אם תיקשר למילים, תישאר עם אוסף מילים. אבל אם תלך אל המקום אליו המילים מצביעות, תמצא את הירח. ואתה צודק בכך שמי שמשתמש במילים של אחרים כדי להפגין ידע שאינו שלו, רק מחקה דיאלוגים של מאסטרים קדמונים. אבל יודע מה? הלימוד כולו משחר הילדות הוא חיקוי. חיקוי האופן בו אחרים הצביעו אל האמת יכול ללמד אותך את הכיוון אליו הצביעו אצבעותיהם, ואולי גם תגיע לשם. אולי ברגע אחד הידע יהפוך להיות שלך. האם בודהא שונה מחלוק נחל? האם הוא זהה? אם תנסה לענות מילולית, הרי אתה קשור למילים. קשירה כזו מרחיקה אותך מעצמך, מהמיינד הצלול והטהור, ולכן אתה "עף כמו חץ ישר לגיהנום". יש דרך לענות על שאלות שאינם נגועות בחשיבה דואלית. התשובה הבלתי קשורה עצמה היא תרגול אי-הקשרות ואין להתבייש להשתמש בה כמו שאין להתבייש לשבת, לכרוע, לזמר או להתמודד עם קואן בדרך תרגול הזן. ואם למדת זן, אתה גם יודע אותה. את התשובה. אז תתחיל להשתמש במה שאתה יודע. אחרת... מה הטעם? חג שמייח. אינקה
מהו זן? מהו בודהא? מהי המציאות? על השאלות הללו ואחרות אין תשובות אמיתיות בחשיבה הניגודית. לא משום שאיננו חכמים מספיק, אלא משום שהמילים הן תיאור ולא מהות. גם אם אתאר לך במליון מילים טעמה של גבינה ירוקה קווקאזית, לא יעלה טעמה בפיך, עד כי כך פשוט. והמהות? האם היא זהה או שונה בכל הדברים? אם תחפור בתוך מהות הדברים, אפילו הצורנית, ותרד אל רמת המולקולות, הקוואנטים, הממברנות... החלל... האם תוכל להפריד את בודהא האיש מחלוק נחל? אימרת זן ידועה אומרת: "אצבעות שונות מצביעות אל אותו הירח, אם תיקשר אל האצבע, הירח יאבד." תרגול זן הוא תרגול אי הקשרות. המילים אין להן חיים משל עצמן אלא הן מצביעות אל המהות. אם תיקשר למילים, תישאר עם אוסף מילים. אבל אם תלך אל המקום אליו המילים מצביעות, תמצא את הירח. ואתה צודק בכך שמי שמשתמש במילים של אחרים כדי להפגין ידע שאינו שלו, רק מחקה דיאלוגים של מאסטרים קדמונים. אבל יודע מה? הלימוד כולו משחר הילדות הוא חיקוי. חיקוי האופן בו אחרים הצביעו אל האמת יכול ללמד אותך את הכיוון אליו הצביעו אצבעותיהם, ואולי גם תגיע לשם. אולי ברגע אחד הידע יהפוך להיות שלך. האם בודהא שונה מחלוק נחל? האם הוא זהה? אם תנסה לענות מילולית, הרי אתה קשור למילים. קשירה כזו מרחיקה אותך מעצמך, מהמיינד הצלול והטהור, ולכן אתה "עף כמו חץ ישר לגיהנום". יש דרך לענות על שאלות שאינם נגועות בחשיבה דואלית. התשובה הבלתי קשורה עצמה היא תרגול אי-הקשרות ואין להתבייש להשתמש בה כמו שאין להתבייש לשבת, לכרוע, לזמר או להתמודד עם קואן בדרך תרגול הזן. ואם למדת זן, אתה גם יודע אותה. את התשובה. אז תתחיל להשתמש במה שאתה יודע. אחרת... מה הטעם? חג שמייח. אינקה
שנטידווה
