רטוריקה של זן

[שנטידווה]

רטוריקה של זן

שלום לכל חברי הפורום קודם כל אני רוצה לומר שאני שמח שאני מוצא שותפים לדרך עמם אפשר לדון בכל מה שקשור לזן-בודהיזם.. ועכשיו הייתי רוצה לשאול: האם מישהו כאן יודע להבדיל בין הרטוריקה (כלומר הצורה שבה אנו מדברים) של הזן לבין הריאליזציה (realization) של מה שאנו מדברים עליו בפורום בגון זה? במילים אחרות אני שואל עם יש בין החברים כאן מישהו שחווה סאטורי (או וו בסינית)? האם יש פה מישהו שיודע שהמטרה של אדם הלומד, מתרגל וחי את הזן כדרך חיים היא להפוך לבודהא בעצמו(כלומר להפוך מבודהא שבכוח לבודהא שבפועל), וללמד יצורים מרגישים אחרים איך להיות בודהא בעצמם? ומה זה בכלל בודהא? בברכה, שנטידווה

 

[capital]

אני מהצד של הרטוריקה

 

[capital]

אל תסתכל על האצבע שלי

בודהידרמה לא השתמש באצבע העצל ישב והביט בקיר במשך 20 שנה תלמיד השליך יד שלמה בשביל אצבע אחת של בודהידרמה

 

[drall]

התשובה חיובית

כלומר חוויתי סאטורי ויותר מאחד . סביר מאוד להניח שמטרת רוב האנשים המתרגלים זן כדרך חיים היא להפוף לבודהא. קשה לבצע כאן הכללות גורפות שכאלו. בכל אופן , אם זו מטרתם , סופם לא להשיגה (בתשעים ותשע אחוז מהמקרים בתוספת פסיק תשע תשע תשע כרצונך). אם מטרתך היא ההארה , הייתי יכול להמליץ לך על מספר דרכים , שלפחות תבהרנה לך על מה אתה מדבר. אני בספק רב אם הייתי ממליץ לך על גרסא כלשהי של הזן-בודהיזם. לטעמי הוא רחוק מלהיות יעיל. מה זה בודהא? כל יום אותה השאלה , כל יום תשובה אחרת. התשובה של היום: אדם שנפשו חזרה להיות טבעית. דרול

 

[אינקה]

תגיד דרול

האם לדעתך חשובה מטרתם הראשונית של המתרגלים כל עוד התרגול הוא כן ורציף? ואם נזנח את ההתייחסות למטרה, מהו המדד ליעילות? הכרה צלולה? מודעות/עירנות המשכית ובלתי מופרעת? איכות/מהות אחרת? שאינה נתפסת מילולית? ואם אינה נתפסת מילולית... כיצד תצביע אליה? שבת שלום.

 

[drall]

בוודאי שהמטרה חשובה

אין שום ספק בכך. אין כמו המטרה לשים לאל כל תרגול שהוא. לגבי היעילות , היא נמדדת בקלות. אבל חוששני שאין לך את הידע שיאפשר לך להבין את המדד. אני אנסה להסביר לך באופן מאוד כללי. נניח שאתה בא לשחק שח ומישהו מעלים את המלכה את שני הצריחים ואת המלך. כל הכלים שנותרו יכולים להיות תקינים. גם הלוח יכול להיות תקין ועדיין אתה לא יכול לשחק שח. אתה יכול לשחק כמה שאתה רוצה , אבל שח זה לא יהיה. גם אצל האדם המצב כזה. חסרים לו כמה מרכיבים חיוניים בשביל להגיע ולו גם תהיה מודעותו צלולה והכרתו המשכית ומה שלא תרצה. מי שמכיר את הקומפלקס השלם , יכול להגיד לתלמיד "כאן וכאן חסר לך." אדם כזה יוכל גם להראות לתלמיד איך "להצמיח" מרכיב כזה או אחר. קורה שאחרי שצומח מרכיב אחד , מרכיבים אחרים תופסים את מקומם לבד ואז "בינגו". אבל דרושה כאן עבודה מאוד עדינה ואינדבידואלית שיכולה להתבצע רק על בסיס אישי. האנשים פועלים בדרך כלל על בסיס מכאני דומה שמתבסס על התנייה דומה , אבל מעבר לבסיס המכאני הזה , נמצאים ההבדלים הדקים שבאמת מהווים את השוני בינהם. רק אחרי שהמאסטר מקבל תמונה על המבנה הנפשי של התלמיד מחוץ לרמה המכאנית הוא יכול להנחות אותו לקראת השלב שאותה אינבדואליות נסתרת גם תגשים את עצמה. שבת שלום. דרול

 

[אינקה]

הזדקקות למורה

אני מבין שאתה מדבר על זה. מטרת הראיון אצל זן-מאסטר היא בדיוק להאיר לתלמיד את מה ש"חסר לו", כאשר המרכיבים הם "הבנות" בלתי מילוליות. בתהליך הראיון ועל פי תשובות התלמיד לשאלות מקבל המאסטר תמונה על המבנה הנפשי של התלמיד ומציב בפניו את השאלה הפותחת בפניו את השלב הבא בהתפתחותו, גירוי שאכן סביר שלא היה נחשף אליו באופן עצמאי ללא הראיון עם המורה. עד כאן הדברים די תואמים למה שכתבת, אלא אם כן אתה מדבר על מרכיבים אחרים באדם. בכל מקרה, אשמח מאוד אם תנסה בכל זאת להסביר את המדד ליעילות, וגם אם תביא דוגמאות כלליות למרכיבים החסרים אצל אנשים בעלי מבנה זה או אחר. גוט שבס, אינקה

 

[drall]

המרכיבים אחרים

ומדד היעילות הוא כפי שכבר אמרתי , מאוד פשוט. כשמאסטר מתקשר עם התלמיד או עם כל אחד אחר , הוא רואה מין "חללים". חוסרים. היעילות היא רמת ההתמלאות של החללים הללו. אפילו אין מה לקרוא לזה יעילות. המדד להתקדמות , הוא הגדרה יותר מוצלחת. דרול

 

[אינקה]

תודה לך

אם אני מבין נכון, ה"חללים" שאתה מדבר עליהם הם מעין "נקודות עוורות" בראייה של אותו תלמיד? "כיוונים" או דינמיקות שגויות הניכרות בשדה תשומת הלב של האדם? ובהתייחס לאמירתך הראשונה על יעילות התרגול של הזן, אני מבין שהביקורת שלך אינה ממוקדת על מגוון הטכניקות העומדות לרשות ביה"ס, אלא על הצורך במאסטר שיכול לכוון נכון את התלמידים? האם הבנתי אותך נכונה?

 

[drall]

אתה לא מבין נכון

וזאת לא אשמתך. אין לך את הכלים. אותם מרכיבים חסרים באדם , אני יכול לקרוא להם "עומר" , "כדרלעומר" ו"זובין מהאטה". זה לא משנה. הם אינם קיימים בו והוא לא יכול לתפוס אותם בתודעתו. קיימת , כנראה , איזושהי תשתית , אצל כל אדם , עליה המרכיבים האלו היו אמורים להבנות , אבל למצוא את התשתית הזאת , זה כמו לעקוב אחרי טביעות רגליים של צרצר שקבורות מתחת ליציקת בטון. עד כדי כך ויותר מזה. מה שהיום אני יודע , זה שהאדם היה אמור למלא את החוסרים האלו תוך כדי התפתחות מגיל צעיר למדי. נניח גיל 4 . במקומם הוא פיתח דברים אחרים,ככה שהיום הוא נמצא על דרך שגויה , כאשר כל המודעות שלו זרה למהותו המקורית. אני מאוד אוהב את הזן. את האסתטיקה , את השנינות , את החדות (לאן היית הולך לפני שהיו לך רגליים) אבל מבחינתי הוא אינו יכול להיות יותר משעשוע אינטלקטואלי וכל העיסוק בו אינו חורג מהתחום הצר והלא משמעותי של המיינד. בשום אופן לא הייתי ממליץ עליו כדרך להתפתחות רוחנית. אני משוכנע שהוא רחוק מלהיות כלי יעיל. זה נובע מהקונספציה הטכנית של הבודהיזם לדורותיו. בבודהיזם יוצאים מנקודת הנחה שקשה לפצח את האישיות האינדבדואלית לכן עדיף לבנות אישיות חדשה ופחות או יותר זהה ואז לטפל בה באופן שיטתי. לצורך זה צריך לדאוג לסביבה אנרגטית זהה , שתיצור תנאים זהים לכל התלמידים. בודהא עצמו שלח את כל תלמידיו להיות מקבצי נדבות. אחר כך התפתחו מנזרים בטיבט , בסין ביפאן וכו' ששמרו על אותה המגמה הטכנית. כך גם נוצר הזן , שכנראה היה כלי טוב לזמנו אבל היעילות שלו מושתתת על מערכת עניפה ועמוקה של ציוויליזציה מנזרית הכוללת אורח חיים דוגמאתי ומערכת גירויים מסונטזת. כל אלו אינם מצויים עימנו כבר הרבה מאוד שנים ואני לא מציע לאף אחד לנסות לשחזר אותם. עולם אבוד. נותר רק להשתעשע בסיפורים אודות מא צו וידידיו "בשביל מה להרוג מאה צבאים ? בשביל מה להרוג אחד?" שבוע טוב ולילה טוב דרול

 

[אינקה]

אז השאלה החשובה היא

למה זה צריך לעניין אותי? מה המניע שלי לחפש עקבות של צרצר מתחת לבטון?

 

[אינקה]

זו לא היתה שאלה רטורית

השאלה הזו הופנתה אליך, דרול. אם מדובר במרכיבים שאין לאדם כל נגיעה בהם, אלא פוטנציאל קלוש של אופן התפתחות אפשרי אחד בילדות, מדוע בכלל ללכת בדרך זו? אילו היית מדבר על משהו שמוחבא היטב מתחת לחוטמו של כל ברנש, הרי היה ברור מכך שלא למצוא אותו זהו פגם גדול בראייה. אילו היית מדבר על המהות המקורית של האדם, על זהותו האמיתית - כיצד זה ניתן שלא להשקיע כל מאמץ כדי להכיר בה? אבל נראה שלא על זה אתה מדבר, אלא על משהו אחר לחלוטין. אז באמת... למה?

 

[drall]

ובכן אינקה

האופציה קיימת. יותר מזה , אין לי מה להגיד בעניין. מי אני שאשפוט מה כדאי או לא כדאי לאדם לעשות. אילו מטרות ראויות להשקעה ועל אלו מטרות יש לדלג. כאשר שאלו אותי לגבי ה"איך" , עניתי. אני לא יכול לענות על ה"בשביל מה?" דרול

 

[אינקה]

אז כן הארה או לא הארה?

האמת היא שמה שכתבת על הזן דומה מאוד למה שאני חשבתי עליו לפני שהתחלתי לתרגל אותו. מהר מאוד נוכחתי שאיני יודע על הזן שום דבר. מה שחשבתי כתרגילים לחידוד השכל כלל אינם כאלו. אוי לבושה, אבל המרחק בין מה שחשבתי על הזן לבין מה שהוא פשוט היה רחוק מכדי להתחיל לתאר. אפילו מגוון התירגולים גדול יותר ממה שחשבתי שיש בו. מקריאה נוספת של השרשור, אני מבין שאינך חולק על תפיסת ההארה של הזן או על כך שמורי הזן בכל הזמנים הגיעו ומלמדים כיצד מגיעים ל"הארה" - אלא על דרך התרגול. מה שאתה קורא לו "יעילות" או "קצב ההתקדמות". מצד שני מורי הזן המוארים בכל הזמנים טוענים בתוקף שאין לאן להתקדם, ו"הארה" אינה אלא מודעות מלאה ומוחלטת ברגע מוחלט זה. לכן אם אתה טוען "חוסר יעילות" אתה בעצם חולק על כל תפיסת ההארה בזן ובבודהיזם. אז האם אתה מדבר על אותה "הארה" או על משהו אחר לגמרי שאפילו למורי הזן אין כל הבנה בו?

 

[drall]

אני חותם על ההודעות שלי

כדי לציין את גבולות האחריות הנוגעות אלי. אני לא אחראי על מה שחכמי הזן אמרו או לא אמרו ואני בטח שלא אחראי על מה שאתה חשבת לפני שהתחלת ללמוד זן. ההגדרה אותה ציינת אינה אומרת לי הרבה. אני יכול לחלוק או לא לחלוק עליה. היא רחבה מדי. אני אומר דבר פשוט אחד: אם אין לאן להתקדם , סגור את המנזר ולך למכור פלאפל. דרול

 

[שנטידווה]

תגובה לדרול

לאחר קריאה של תשובותיך אלי ואל אינקה, כמו כן תשובותיך לחברי הפורום שלך בהייד-פארק, וגם עיון ברשימת הספרים על זן שהצעת לאחד מחברי הפורום שלך, אין לי אלא להניח שאתה מבין מעט מאוד בזן ואפילו המעט שבהבנתך מסולף הוא. כל דבר שאתייחס אליו בדבריך אצטט אותו ואשיב עליו: דרול: <מה זה בודהא? כל יום אותה השאלה , כל יום תשובה אחרת. התשובה של היום: אדם שנפשו חזרה להיות טבעית.> שנטידווה: בודהא הוא אדם שהגיע לשלמות בכל מובן אפשרי והוא משוחרר לחלוטין מכל צורות הסבל. המצב של היותך בודהא הוא פרמננטי כיוון שהוא לא מותנה בשום דבר. ברגע שאדם הוא בודהא מצבו אינו הפיך. דרול (מתוך תשובתו לאינקה): <אני מאוד אוהב את הזן. את האסתטיקה , את השנינות , את החדות (לאן היית הולך לפני שהיו לך רגליים) אבל מבחינתי הוא אינו יכול להיות יותר משעשוע אינטלקטואלי וכל העיסוק בו אינו חורג מהתחום הצר והלא משמעותי של המיינד.> שנטידווה: "מהתחום הצר והלא משמעותי של המיינד"? המיינד הוא הכל. אין דבר שקיים בכלל אם אין מיינד שתופש אותו, כולל ההבנות שאתה מביע ויכולתך לבטא אותם בכתב או בדיבור. הייתי מציע שתקרא חומר קצת רציני יותר על זן-בודהיזם ובודהיזם בכלל מאשר הספרים 'חכמת-זן' ו'לאן נעלמו הקולות'. דרול: <זה נובע מהקונספציה הטכנית של הבודהיזם לדורותיו. בבודהיזם יוצאים מנקודת הנחה שקשה לפצח את האישיות האינדבדואלית לכן עדיף לבנות אישיות חדשה ופחות או יותר זהה ואז לטפל בה באופן שיטתי. לצורך זה צריך לדאוג לסביבה אנרגטית זהה , שתיצור תנאים זהים לכל התלמידים.> שנטידווה: קודם כל המנזרים הם מעין "מיקרוקוסמוס" של החיים מחוץ להם. ההבדל היחידי הוא שמנזר מספק לוח זמנים שממקד את התירגול. אפשר לתרגל גם מחוץ למנזר, אבל הדבר יהיה דומה למדען שיהיה רוב הזמן מחוץ למעבדה לה הוא זקוק כדי להשלים את משימתו. הגדולה של הזן היא ביכולתו לממש עצמו בחיים הרגילים, בדומה למדען שסיים את מחקריו והם הופכים לישימים בחיי היום יום. ובקשר לאמירתך ש"בבודהיזם יוצאים מנקודת הנחה שקשה לפצח את האישיות האינדבדואלית לכן עדיף לבנות אישיות חדשה ופחות או יותר זהה ואז לטפל בה באופן שיטתי." הנחת יסוד בבודהיזם שאישיות כזו היא פיקציה, אבל בכל מקרה אתה עובד עם תודעתך (המיינד שלך) כפי שהיא על כל תכונותיה ומרכיביה, ולא מחפש "לבנות" שום דבר תחתיה. דרול: <"בשביל מה להרוג מאה צבאים ? בשביל מה להרוג אחד?"> שנטידווה: רטוריקה של זן אינה זן. אני חושב שאעצור כאן, אבל להודעה זו יהיו מצורפים קישורים לאתרים רציניים על בודהיזם וזן, ובמקום הספרים שהצעת לחבריך אמליץ לך על הספרים הבאים: א)Ch'an and Zen teachings/Lu Kuan Yu Volumes 1,2,3 ב) Buddhist Thought/Paul Williams כל טוב ולהתראות, שנטידווה

 

[אינקה]

מהו בודהא?

חלוק נחל על ראש הר.

 

[שנטידווה]

לא ולא

חלוק נחל הוא חלוק נחל. בודהא הוא בודהא.

 

[אינקה]

אתה קשור למילים

 

[שנטידווה]

קשור למילים?

בטח שאני קשור למילים. אבל אם לא הייתי קשור למילים לא הייתי כותב בפורום או בכל מקום אחר. הרי כל מה שיש לנו, לפחות מעל דפי הפורום הוא מילים בהם אנו משתמשים. וחוץ מיזה לכל דבר יש את ערכו שלו, גם למילים. אם אתה באמת בודהא (בפועל) אתה אכן רואה את הכל כבודהא כי הכל באמת בודהא, אבל אם לא, כל השאר הוא רק רטוריקה של זן, או גרוע מיזה, רטוריקה מתה של זן. אכן, לא זכיתי לסאטורי,ויש לי היקשרויות, ואני לא בא ממקום שבו אני תופש את המציאות "כפי שהיא" (ובכלל מהי "המציאות כפי שהיא"? ). אבל אני גם לא מחקה את הדיאלוגים של המאסטרים הקדמונים וכותב משפטים עלומים ואבסורדים כאילו אני יודע משהו. אני אדם פשוט ומעשי, וזה מה שמעניין אותי להתעסק בו: הדרך עצמה, על קשייה ונפתוליה, על האתגרים שהיא מציבה, על התיאוריה (מלשון תיאור הדברים ולא בפירוש הלועזי של המילה-- תיאוריה להבדיל מפרקטיקה) של הזן-בודהיזם והישימות שלה בחיי יום-יום. וחלוק נחל הוא עדיין רק חלוק נחל, וזה לא עניין של מילים. זה עניין של מצב תודעה. כל טוב, שנטידווה