יש את הפרלוד בסול מינור
שהוא גם מאוד מפורסם, יש גם את הפרלוד בסול דיאז מינור... נראה לי ששני אלה(יחד עם ההוא בדו דיאז מינור) הכי ידועים שלו.
יש לו גם אטיוד, שאני זוכר שהקשבתי לו שהייתי קטן מאוד פחדתי מימנו, וקוראים לו "כיפה אדומה" (little red riding hood)- ממליץ לך על הביצוע של ולנטינה ליסיטסה.
יש את האטיוד שלו ברה מינור שאני מאוד אוהב.. הוא קצת פחות מפורסם, אבל הוא מאוד משתפך רומנטי, ואופייני לרחמנינוב.
גם האטיוד בדו מינור(מאופוס 39) הוא יפה מאוד לדעתי.. אני בכלל מאוד אוהב את רחמנינוב.
הוא גם כתב אוסף יצירות שנקרא "מומנטים מוזיקליים"- שהכי מפורסם מביניהם, והכי מנוגן על ידי מבצעים הוא במי מינור, מס' 4..
אם תשאל אותי הוא מזכיר קצת את אטיוד המהפכה של שופן במבנה של היצירה, ובמלודיה את החלק המהיר בסונטה בפה מינור של בטהובן.
יש לו גם סימפוניות, שעלי להודות שטרם האזנתי להן.. ויש לו גם רפסודיה על נושא של פגניני שהיא ממש מדהימה!
אבל, אני חושב שאם מדברים על רחמנינוב, גולת הכותרת פה צריכה להיות ללא ספק הקונצ'רטי שלו: שאני שומע את האקורדים הפותחים את הפרק הראשון בקונצ'רטו השני שלו אני מרגיש כאילו הגעתי לגן עדן, כי אני יודע מה הם מרמזים שיכל לבוא. אני לא אגיד שהקונ'צרטי שלו הן יצירות מופשטות וקלות לשמיעה ראשונה, מפני שללא ספק דרושה האזנה נוספת, ונוספת כדי להבין מה אתה שומע, שלא כמו אצל מלחינים אחרים כמו מוצארט למשל, שאפשר איכשהו לנסות להבין כבר בהתחלה, מפני שהוא כתב, מה לעשות, פשוט יותר.. ואגב זו גם הסיבה שאתה יכל לפתוח יוטיוב ולראות יותר ילדים בני 10 מנגנים קונצ'רטו של מוצארט, מאשר קונצ'רטו של רחמנינוב.
יתר על כן, רחמנינוב כתב מוסיקה קאמרית וכמו שהזכרתי מקודם, סימפוניות, אופרות, ווקליזות, אבל באמת מה שהכי מזוהה עם רחמנינוב (בדומה למוצארט, בטהובן ושופן) זה בעיקר הפסנתר.
