רחמים עצמיים

[זוNבית]

רחמים עצמיים

הרבה אנשים חושבים שרחמים עצמיים זה דבר רע, אבל אולי בעצם זה לא כ"כ רע? תחשבו על זה- כשבנאדם מרחם על עצמו זה בעצם אומר שהוא לא שקע לגמרי. שיש לו עוד דרך מוצא ממה שהוא נמצא בו. למה אני חושבת ככה? קחו לדוגמא פצע פיזי. כשבנאדם חוטף פצע מכאיב במיוחד הוא לא ממש אומר כל הזמן "אוף. למה זה קרה דווקא לי", אלא מנסה כל הזמן להעלים את הכאב. להבריא את הפצע. מרוב הכאב כבר אין לו זמן לרחמים עצמיים כגי הוא רק רוצה שהכאהב כבר ייגמר וזה יפסיק. מצד שני, בנאדם שמרחם על עצמו בעצם מראה לנו שהוא לא שקוע כל כך עמוק בכאב שהוא לא מסוגל לצאת. אם יש לו זמן לרחמים עצמיים, זה אומר שהוא לא שוקע בעצמו. אבל בנאדם שמאוד כואב לו לפחות מחפש את הדרכים לצאת מזה (ברוב המקרים), כמו במקרה של הפצע- הוא יעשה הכל רק כדי שהכאב יחלוף. אולי הוא שקוע מאוד בעצמו עד שהוא לא רואה שום דבר אחר, אבל לפחות הוא רוצה לצאת. מה אתם אומרים?

 

[eliormagick]

ממממ

רחמים עצמיים זה לא דבר רע... לפעמים טוב להיכנס לעצמנו וקצת לרחם על עצמנו אבל זה צריך להיות בגבול מסוים כמו כל דבר בחיים נתת דוגמא לכאב פיזי אבל זה לא נכון יש הבדל בין כאב פיזי לבין כאב נפשי בדרך כלל רחמים עצמיים אלא זה כאב נפשי שנוצר בגלל הרחמים העצמיים... לכן הכל צריך להיות בגבול מסוים צריך לפעמים לשבת ולכאוב זה טוב זה בריא זה מחזק את העור הנפשי שלנו... ההבל בין פצע שהוא פיזי זה שזה כואב מבחינה פיזית וההבל בין פצע נפשי שנוצא מרחמים עצמיים זה כאב שהוא לא ממש מורגש על העור הוא מורגש בפנים יותר... ולפיזיות יש יותר כוח מהנפשיות... מקווה שהיבנתם

 

[מלאכי עליון]

רחמים עצמיים ../images/Emo7.gif

לדעתי- רחמים עצמיים זה משהו שהוא לא טוב לנפש ולא בריא בכלל, כי אתה דווקא כן חושב על זה כל הזמן, אתה בוכה על מה שרע, על מה שאין ולא מסתכל על הצדדים החיוביים, על אותן נקודות אור שכן יש.

 

[hayapollak]

מה רע ברחמים עצמיים?

אדם שאוהב את עצמו - מרחם על עצמו בדיוק כמו שאנחנו מרחמים על אנשים שאכפת לנו מהם. הרחמים העצמיים - הם המישחה, הכדור נגד כאב - לנפש. כשיש פצע או מחלה פיזית הולכים לרופא,נחים,משתמשים במשחות ותרופות? גם הכאב הנפשי זקוק לתרופות ואם לא נרחם על עצמנו גם לא "נמרח" את הנפש בתרופות ונזניח אותה יותר, נדחיק ונסבול - אז לרחם על עצמנו זה בסדר גמור, השאלה מה אנחנו עושים כשאנחנו "מרחמים" על עצמנו. בכי ודכאון זה לא רחמים ולא תרופה, רחמים זה מנוחה, הרפייה, מדיטציה, צעידה, מוסיקה, הילינג, שיאצו, מסג' רפלקסולוגי, כל דבר שיגרום לנפשנו להתאזן ולהחלים,כל דבר שיעשה טוב לנפשנו וירפא אותה. מענין - חמלה (רחמים) זה ההיפך של מחלה.

 

[להבה ירוקה]

נראה לי ש-

יש הבדל בין רחמים עצמיים לחמלה. רחמים עצמיים, בעיני, זו התבוססות די פאסיבית באותו מקום. מסכימה איתך שגם הרגש הזה נובע מאהבה עצמית, אבל אין ממנו התקדמות קדימה, או שאם אנסה לנסח שוב- זה יכול להיות רגש המכיל בתוכו התפלשות בשנאה עצמית. חמלה, לעומת זו, היא אקטיבית. הפועל "לחמול", מכיל בתוכו את הסליחה. סליחה וקבלה לעצמך, ואז יש התקדמות מעבר למקרה שקרה, אל השחרור של העצמי.

 

[hayapollak]

אכן

מה שאני מציעה זה להתייחס לעצמנו בחמלה ולטפח את נפשנו הצמאה לאהבה.

 

[magenta73]

רחמים עצמיים זה כן דבר רע

רק בגלל העובדה שהם מקבעים אותך בתור בן אדם פאסיבי, שעושים לו, ולמה עושים לו, ולמה מגיע לו ככה וככה... ואז הוא רק מרחם על עצמו, ולא עושה כלום בשביל לשנות את המצב. אנחנו שולטים על החיים שלנו. לא להיפך. רחמים עצמיים נותנים לאלמנטים חיצוניים לנהל לנו את החיים...