רחמים עצמיים?

[איש אילם וגבוה ודק]

רחמים עצמיים?

אז ככה - אני מרחם על ג'וקים. כן, בכל פעם שאני נאלץ למעוך ג'וק, ליבי ממש נחמץ בקרבי. זה מתחיל בזה שאני קולט אותו, כמובן שהוא מיד מחזיר מבט [שובר עם המחוש לכיוון שלי], ואז, האיסטינקט שלו זה לברוח ואילו האינסטינקט שלי מחפש נעל. הקטע הכי קשה לי זה לראות אותו נס על נפשו, אני ממש יכול לחוש את הבהלה ופחד-המוות שעוטפים אותו. ואם הוא נתקל במנוסתו באיזשהו מחסום [דלת, ארון...] כך שרגליו "מתחפרות" בקרקע במהירות עצומה, כאחד שחש את המאכלת בגבו, אולם גופו לא זז, אז, כשאני כבר קרוב אליו, ליבי ממש נכמר. באמת. הם כ"כ פגיעים ושבירים [כפי שאפשר לשמוע] ואם הם לא מתים מהמכה הראשונה אזי הם גוססים ביסורים, בתנוחה בלתי-אפשרית [על הגב כשששת רגליהם מנופפות באויר]. ואם לא מפנים את הגופה אז באות נמלים ואוכלות ממנו, ומי-יודע, אולי הוא אפילו עוד חי... זה קורה לי גם עם עכברים, אבל לא עם זבובים. זה כאילו שהאמפטיה שלי אל השרץ עומדת ביחס ישר למימדיו. נ.ב. ברור שבסוף אני מועך אותו כמו חרק...

 

[idanyd]

אני לא יכול לעשות את זה.

לא הורג שרצים מכל סוג - חרקים, עכבישים, עקרבים, פרוקי רגליים, מכרסמים וכו'. אני לא יכול להיות זה אחראי באופן ישיר על מותו של יצור, לא משנה עד כמה הוא נאלח. בתור מושבניק, אני עד באופן יומיומי לחרקים מכל מיני סוגים שנכנסים אלינו הביתה, צופים איתי בטלוויזיה, טועמים לי מהצלחת לעתים, אבל אני לעולם לא אמחץ אותם, אדרוך עליהם או משהו דומה, אני אנסה להוציא אותם מהבית בדרך הכי לא קטלנית שאפשר. כך שאאג"ד - אין "נאלץ למעוך ג'וק", יש "רוצה למעוך ג'וק". אז בשיקולים שלך, בין "רוצה" ל"נגעל", "רוצה" מנצח, והג'וק נמעך, אבל אל תתחבא מאחורי איזה אילוץ ערטילאי ויפה-נפש.

 

[adidas^]

ותגיד...

מה יש לך בדרך כלל בצלחת? (זאת אומרת, אתה אוכל בשר?)

 

[resputin]

לי אין בעיה איתם.

הם שומרים ממני מרחק- אני שומר מהם מרחק. אם הם מצליחים לברוח, כל הכבוד. ברגע שהם מתגרים בי, עם המחושים שלהם, נכנסים לממלכה שלי וזזים להם לכל עבר עם ששת הרגליים הקטנות שלהם, אני אמור לשבת בשקט? אני בעד העיניין של "לא מציקים לי, לא מציק להם". לא הורג אותם בשום מקום, שהוא לא בבית. כשהם בממלכה שלי? בשדה הראייה שלי? כאן, מתחילה המלחמה.

 

[idanyd]

אח, עלית עלי.

כן, אני מהקרניבורים. אין לי (הרבה) ייסורי מצפון בנושא, בעיקר מכיוון שאני לא האחראי הישיר למותן של החיות שעולות על צלחתי (או שנכנסות לי ללאפה). לפי אותו עקרון, המצפון עושה הרבה פחות נקיפות כשאני מפעיל את מנורת האולטרה-סגול שלי, כי נכנס עוד שלב ביני לבין החרקים, בדרכם למוות. לדעתי יש הבדל גדול בין חרקים לבין שאר המשפחות - ציפורים, זוחלים ויונקים. מעבר לעובדה שהם מגעילים ודוחים, אני די בספק אם אפשר לקרוא למה שיש להם "חיים", או לאוסף הזרמים החשמליים שעוברים להם במערכת העצבים "מחשבה", אבל אני עדיין לא אהרוג אותם ישירות. מה שכן, אני לעולם לא אציב מלכודות עכברים, מכל סוג שהוא, כי אני נגד מוות ללא סיבה (למי שתוהה - הרג חיות לשם אכילה נחשב אצלי למוות עם סיבה. הרג חיות לשם פרווה - אמנם מוות עם סיבה, אבל סיבה נאלחת, שלא מצדיקה את המוות).

 

[יסמין43]

אתה לא אחראי להרג החיות שאתה אוכל??

בחייך! בוודאי שאתה אחראי. זה שמישהו עשה לך את העבודה המלוכלכת והשאיר לך רק ליהנות - זה לא תירוץ! וזה שגם אם אתה תפסיק לאכול, מישהו אחר ימשיך - גם זו לא סיבה. גם אם אתה לא הורג ג'וקים, אני אמשיך להרוג אותם, ובכל זאת אתה עושה את הבחירה ולא הורג אותם. כך שאתה צריך לארגן מחדש את הלוגיקה שלך. היא לא לוגית.

 

[idanyd]

מעולם לא טענתי

שהלוגיקה שלי היא לוגית. לפחות לא בדיון הזה. אני לא מנסה לגרום לאף אחד להאמין בצדקת טענותי, אני רק מראה את דרך ההתבוננות שלי על הנושא. דוגמא קלה - באחד הקיבוצים הדתיים אדם זקן שיכל לנוע רק בעזרת קלנועית (כמו אוטו גולף, אבל איטי. הרבה יותר איטי. 2 איטי 2 מעצבן). הוא נתקל בבעיה, מכיוון שבשבתות ובמועדים הוא לא יכל לצאת מהבית ללא עזרה. אז הרבנים התקינו לו תשובה - כאשר הוא לוחץ על כפתור ההתנעה, מעגל חשמלי קטן משהה את ההצתה במס' שניות, כך שאותו אדם לא אחראי ישירות לאותה פעולה אסורה של הדלקת אש, או ביצוע עבודה. האם הלוגיקה הזו יותר לוגית? אכן, בגללי ובגלל אנשים שכמותי (Bad, bad us) הורגים חיות לשם מאכל. אבל אם לא היינו קיימים, החיות הללו מלכתחילה לא היו חיות. אפשר להכנס כאן לדיון על איכות החיים שלהן, ועל האם בכלל שווה לחיות כאלה חיים, אבל ממש לא בא לי. בשביל זה אפשר להכנס לפורום צמחונות וטבעונות/אוכלי בשר, לבחירתך. אני לא אוהב לראות את הגופה של בעל-חיים מסויים, ולדעת שאני, במו-ידי, קטלתי אותו. זה לא עושה לי טוב בפנים. אני בהחלט לא אומר "אל תהרגו ג'וקים", או "תהרגו כל מה שבא לכם לאכול", אני בכלל לא מנסה להטיף לכם מוסר, ואני לא חושב שהעולם יהיה טוב יותר או יפה יותר אם יותר אנשים ינהגו כמוני, אני רק מראה לכם את הצורה בה אני מסתכל על כל הנושא הזה.

 

[zimes]

../images/Emo124.gif שירה! איפה המאמר של אמנון?

אישילם - לך לפורום צמחונות-טבעונות או משהו כזה, חפור שם במאמרים, ותמצא שם מאמר (מצוין, לטעמי) על איך מסלקים כאלה-מין מהבית בלי להרוג אותם.

 

[שירה בלטר]

בבקשה:

כאן סליחה על ההברזה בימים האחרונים, זה לא אישי.

 

[איש אילם וגבוה ודק]

זה כאילו ברצינות? אם כך, שאלה:

מדוע לתת לשממית או לעכביש "לחסל" את היתושים? מפני שזהו חלק מתהליך טבעי? אבל גם אני חלק מהטבע...

 

[Idan91]

לא, אתה לא.

אם היית נולד וגדל באיזה יער נטוש ובשביל לחיות היה עליך להרוג חיה ולאכול אותה, יכולת אולי לטעון את זה.

 

[dana2909]

עצמיים? האם אתה מזדהה איתם?

אז בוא אני אניח את דעתך. בבוא היום, כשתנחת שואה גרעינית על עולמנו, וכווולם ימותו. זה אומר כולם, כל האנשים כל החיות, כולם. מי שישרוד את זה יהיה אותו יצור מחושי חום. אם האמפתיה שלך היא כל כך חזקה, פשוט תעיף אותו עם מטאטא (כמו כמה יפי נפש שלא נקרא להם בשמם). כמובן שמנחם אותי לדעת שבסופו של דבר אתה עוזר לדילול האוכלוסיה ...

 

[לאזארוס לונג]

מה יש לפורום הזה מ-מקקים?

אני משתדל שלא להרוג אותם. ראשית, בגלל שאני יפה-נפש (קפצו לי). שנית - בגלל שהם דוחים ומגעילים והם עושים רעש מחריד כשמישהו דורך עליהם.

לאופציית המטאטא.

 

[Outlast]

מג'וקים גדולים אני מפחדת מדי,

אז אני לא הורגת אותם. אבל כשהם קטנים, שיזהרו ממני. פשוט דוחים מדי.. למשל היום בעבודה צצו בבת אחת- ג'וק לא גדול, וחיפושית משה רבנו יפה כזאת וחמודה. אז מי אמר שהיופי לא עוזר בחיים? אותה הלעתי על עלה חסה ושחררתי בחוץ, ואת הג'וק מעכתי במיידי.. מי אמר שהחיים הוגנים?

 

[איש אילם וגבוה ודק]

אפרופו חיפושית, ראו את הדבר המדהים

הזה: חיפושית הזבל האפריקאית נעזרת בירח כדי לנווט... אני אומר לכם, אין צדק! האדם צריך להשקיע עשרות שנות אדם ומליארדי דולרים בכדי לפתח איזו "מערכת ניווט לוויינית" מצ'וקמקת. וכל זאת למה? סתם? לא! אנחנו חייבים את זה [מלחמות וכאלו...]. והנה החיפושית הקטנה הזאת מקבלת מתת-אל מדהימה שכזו, ולְמה? בשביל לאסוף חרא. זה צדק???

 

[nutmeg]

האמת ?

לא הבנתי את הקשר בין הכותרת לכתוב בגוף הטקסט. רחמים עצמיים זה כשמישהו מרחם על עצמו. אתה ג'וק? דר' ג'וקל ומיסטר הייד? מה נהיה? הבנתי שאתה מרחם על חיות ומשליך על מנוסתן עומס רגשי רב שלא בטוח שיש להם, אבל ניחא. אפשר לא להרוג חיות כי אתה לא רואה את עצמך כמי שמסוגל להרוג שומדבר - ואפשר לא להרוג חיות כי נדמה לך שהן מרגישות פחד, שבירות רגשית וכו'... רחמים עצמיים זה לא.

 

[לאזארוס לונג]

אחלה ניטפוק ../images/Emo45.gif

 

[אפי היקרה]

דיון תמוה משהו

שכן כמדומני סוגיית מעיכת הג'וקים היתה היא, ורק היא, שהעסיקה את גדולי המוחות במילניומים שקדמו, והיא שהביאה לפיצוחם של מאות סודות גרעיניים ואחרים. או במילים אחרות - איש אילם - אין לך צרות אחרות?!?! ובנימת הדיון התמוה - ג'וקים נמעכים מצוין, אין קשר בין רמיסת ג'וק (שהיא הנאה בפני עצמה) לבין אכילת בשר ורציחת חיות (שלדעתי, אין בכך מן השווה, אבל ניחא), ואם לא הייתי ברורה בשתי הפסקאות שמעליי, זאת משום שהייתי מרותקת למיטתי בארבעת הימים האחרונים, השלתי מאות גרמים ממשקלי הזעום, וכעת הנני שוב איתכם, בלונדינית חטובה ומושלמת כשהייתי.

 

[איש אילם וגבוה ודק]

ולמה את מסדרת את השיער בכל בוקר?

אין לך צרות אחרות? בוודאי שיש לי צרות! והן צרורות יפה-יפה על מדפים. אז בלי השמצות, הא?!

 

[איש אילם וגבוה ודק]

זה מן הומור ג'וקי [במלרע] כזה,

הכותרת.