רותחת מזעם.

[מירטל]

רותחת מזעם.

לקח לנו בערך חודשיים ומשהו לארגן את הפגישה הזו.

תזכורת - את פגישת המשחק הקודמת סיימנו בנקודה של "אחת הדמויות קיבלה משימה להרוג את הדמות השניה, הדבר הזה ידוע לכל חברי הקבוצה", והיו לנו את הזמן הזה לחשוב איך להפוך את המצב הזה למועיל או לא ממש מזיק.

הגענו סוף סוף לפגישה הזו, ובעשר דקות הראשונות של הפגישה הזו השחקן של הדמות הזו סירב לחלוק את המידע עם שאר חברי הקבוצה, עקב אחרי הדמות שהוא היה צריך להוריד וירה בה ( פגיעה קריטית עם חץ קסום) - לעיני שאר חברי הקבוצה, ואת חמש עשרה הדקות הבאות של הפגישה העברנו בלראות אותו משכנע אותנו ב"הוא כבר מת, אני הייתי צריך לבחור בין זה שהוא ימות לבין זה שאני אמות - ועכשיו הוא מת, נו, אז מה תעשו עכשיו, זה לא שאתם יכולים להחיות אותו או משהו!".

את שאר השעה הם העבירו בלבנות דמויות חדשות ( אתם מכירים את הבלש מספיק זמן בשביל להבין שהמעשה הזה לא היה עובר בשתיקה), ועכשיו לשנינו ( לבלש ולי ) יש תחושה רעה מהמפגש היום, ולי יש תהיות לגבי המשך הדרך של השחקן הזה בקבוצה שלנו.

 

[הבלש חסר הבית]

ורק כמה מילים על סופה של הרוצחת

אחרי מעשה הרצח, ואחריה שהבהירה לשתי הדמויות שנותרו שאין להן הרבה סיכוי נגדה בקרב, חזרה הרוצחת אל השולחות שלה - האלמנות השחורות.

היא קיבלה מהן את הנוגדן לרעל שהיא ספגה, ואז שאלה אם אפשר לקבל מקום לישון בו. וכמובן שהן הציעו לה את החדר השמור לאורחים.

היא נכנסה לישון, ואז גילתה שהשמיכה מלאה בעכבישים ארסיים. הדבר האחרון שהיא ראתה לפני שהלב שלה התפוצץ היה את הכוהנת שהטילה עליה את המשימה עומדת בכניסה לחדר, צוחקת בלעג ואומרת "מתנקשים, הם כל כך חד-פעמיים".

 

[Nihau]

ככה זה רצון חופשי- לא תמיד חכם.

לדמות ולשחקן היו המון אפשרויות והרצון החופשי לבחור מבניהן.
ולאחר שהבחירה נעשתה יש להתמודד עם ההשלכות- לטוב ולרע ולמת.
מה השחקן אמר כשהדמות שלו מתה?
הוא קרא כאן את הדיונים בפורום?

 

[מירטל]

כן ולא.

מה השחקן אמר כשהדמות שלו מתה :" לא נורא, כבר חשבתי על דמות חדשה..."

הוא קרא את הדיונים כאן בפורום - ובכן... אני מניחה שלא.

 

[DIDGIN]

דברי הוצאו מהקשרם

וזה קשה לצפות לתגובה דרמטית עשר דקות מתחילת הפגישה אחרי הפסקה של חודשיים - עוד לא הספקתי להיכנס לדמות.
תזכרו גם שמדובר בסך הכל במשחק ובדמות דימיונית וקחו את הדברים בפרופורציה.

 

[DDN]

שאלה

כשכתבת "הדבר ידוע לכל חברי הקבוצה" - התכוונת לשחקנים ולא לדמויות, נכון?

אני זוכר שבקבוצת נוסגות', שחקן חדש התעקש לשחק רוצח, רצח מישהו בדם קר, ואחרי זה (אם אני לא טועה זה היה גם פה בפורום), הטיף לניהאו ולי שאנחנו לא גמישים וכשחקנים צריכים לקבל את הדמות שלו כי הוא דמות שחקן. אנחנו, לא רצינו לכופף את האופי של הדמויות שלנו (בתכלס, לא ממש מעניין אותי אם הוא ד"ש או דב"ש - הדמות שלי לא מסתובבת עם רוצחים)

אני בהחלט יכול להבין את התהיות לגבי המשך הדרך של השחקן בקבוצה שלנו. מה שמוזר לי, מהיכרות איתך ועם הבלש - תמיד נראיתם לי בררניים לגבי האנשים שאתם תשחקו איתם - לא הכרתם את האיש? הוא חדש? לא דיברתם איתו על זה מחוץ למשחק?

 

[Serpent Axis]

קצר בתקשורת

קודם מדברים על הקבוצה ועל מה כל אחד רוצה לשחק ואיך זה מסתדר עם מה שכל אחד אחר רוצה לשחק.

השחקן מהקבוצת נוסגות' שלך לא טעה - הבעיה היא שגם אתה לא טעית. פשוט אף אחד מכם לא באמת "צודק" - שחקנים צריכים לנסות לעבוד ביחד ולהתגמש אחד לקראת השני. אם הוא ממש מתלהב מלשחק מתנקש (כי הוא מחובר בורידים לAssassin's Creed או משהו) ואתה מתעקש שהדמות שלך לא תסתובב עם אנשים שהיא מגדירה כ"רוצחים", אפשר לדבר על אפשרות שגם נותנת לשחקן השני מתנקש שהוא יהנה לשחק וגם נותנת לך חבר לקבוצה שלא היית מגדיר כ"רוצח".

איך אפשר לעשות את זה?
יושבים וחושבים ביחד - אולי המתנקש הזה הוא מישהו שמשתמש במיומנות המצמררת שלו כדי לחסל אנשים רעים במיוחד, סוכן צדק שנכנס לפעולה כשכל הערוצים האחרים חסומים. אולי הוא אומן בידי אגודה סודית של מתנקשים ועכשיו הוא יצא ממנה כגיבור שמנסה להחריב אותה בעזרת הכישורים שהיא לימדה אותו. אם הדמות שלך מוכנה להתגמש מבחינת ההגדרות שלה (בוא נגיד שאנחנו מדברים על "הרפתקן פנטזיה" ממוצע, כלומר אחד שמוכן לחסל גובלינים\ערפדי LOK בהמוניהם ולא רואה בעיה בלחלל את גופותיהם בביזה [ואני לא מנסה לרדת עליך או על מו"ד אלא להגיע עם זה לנקודה כלשהי:] או לפחות במישהו שבאותה מידה מסתכל על לוחמים בצבא של העיר שלו ולא רואה משהו פסול בחיסול אנשים "מהצד השני" בזמן הקרב, או שאם ניצב מעל לאויב [ערפד LOK נגיד] שנלחם בו רבות לא יהסס לחסל אותו כדי שלא יחזור לרדוף אותו בהמשך, מה שאומר שזה לא בדיוק מעשה החיסול עצמו שמפריע לו אלא הלמה והאיך... מה שאומר שיש לנו עם מה לעבוד) והבחור השני מוכן למתן את הקונספט שלו (אחד כזה שלא ישסף את הגרון של רוכל בשוק אם הלה ניסה לרמות אותו בשקל או יגרום לשחקנים האחרים לתהות אם הגרון שלהם גם בסכנה), אז אפשרויות לא חסרות כאן.

שילוב שחקנים אחד עם השני זה עבודה שנשענת על משא ומתן, תן וקח. אם כל אחד יושב בפינה שלו ומתעקש על שלו בלבד, לא יקרה שום דבר באמצע החדר חוץ מבלאגן.

 

[DDN]

בעיה בתיאום ציפיות

הבעיה עם השחקן של המתנקש בנוסגות', הייתה שזה היה שחקן זר וחדש שהצטרף לקבוצה של ותיקים מגובשים, ולא ממש הכיר אותנו, את הראש שלנו, ולא נערכה לו כנראה שיחת תיאום ציפיות מתאימה.

שני השחקנים האחרים שהצטרפו יחד איתו, היו אמנם חדשים לנו כשחקנים אבל היו חבר'ה שדרגורן וניהאו הכירו טוב. הבחור ששיחק את הרוצח, היה זר גמור.

קצר בתקשורת - בהחלט. והיו שם עוד קצרים.

 

[Nihau]

הבדלים וקצרים בתקשורת

יש גם לנו כאן בשיחה כמה קצרים בתקשורת, הרשה לי לנסות להבהיר כמה נקודות.
השחקן החליט לשחק רוצח, לא מתנקש.
רוצח הוא תואר ירוד ומאוד גס והחבורה כולה הייתה מהשורות היותר גבוהות בסולם המעמדות החברתי.
זה לא הסתדר.
מ"ת הוא משחק גמיש ואם מאוד רוצים אפשר לסדר כל קומבינציה של דמויות אבל זה דורש כריזמה ותנאים שלפעמים לא שווה או אפשרי לייצר.
אם הוא היה בוחר לשחק מתנקש בשירות מעמד האצילים, ישות פוליטית מהצד המאוד אפור של החוק, הוא יכל היה להשאר בקבוצה לדי הרבה זמן- אם היה לדמותו הטאקט הבסיסי של אדם בחברה מתורבתת וקורטוב של כריזמה מהצד להחליק עיניינים ולעגל פינות כשהוא מתחיל לצבור חשדות נגדו.
הוא לא בחר לשחק דמות כל כך מורכבת, הוא בחר לשחק רוצח פשוט, אפילו לא צווארון כחול שמעד, יותר כמו צווארון מועד להתנדנד ברוח.
זה לא התאים לקבוצה וזה לא היה סגנון המשחק, המערכה או העולם.
כששחקן חדש מצטרף לקבוצה וותיקה מן הראוי והנימוס לנסות להתאים את בחירות הדמות שלו יותר לקבוצה הקיימת מאשר להכריח את כולם לעקם את המשחק הקיים בשביל הדרישות האגוצנטריות שלו. לכן מטיעונים של אתיקה בסיסית השחקן ההוא כן "טעה" אם אפשר לקרוא לגסות רוח טעות.
(כדוגמא- נראה לי שאתה לא היית בוחר לשחק איש זאב כחבר בקבוצה בה כל השחקנים משחקים ערפדים טריים כי זה היה מפריע למשחק יותר מאשר עוזר לו ב90% מהמקרים)


הערה צדדית לגבי הערפדים של LOK- נוסגות' במ"ת שלנו לא הייתה מקום אפל שורץ ערפדים. למען האמת לא נתקלנו אפילו בערפד בודד או אפילו באגדות אורבניות על ערפדים בכל הזמן ששיחקנו (3 שנים). בחרנו תקופה בהיסטוריה של העולם של שקט יחסי לפני הסערה במיוחד כדי לבסס מ"ת חופשי מהתנגשויות עם העלילות של המשחקים וזה עבד יופי.

 

[Serpent Axis]

אם ככה אז זה באמת גסות רוח ולא קצר

תקשורתי.

אני לא חושב שכדי לסדר קומבינציות שונות של דמויות צריך ממש כריזמה - האמת שכריזמה באופן כללי היא כמו דבק זול, היא תביא את כולם לאותו מקום אבל בפני עצמה היא לא תצליח להחזיק אותם שם הרבה זמן לפני שלמישהו ייפלו המכנסיים ואז מידתו האמיתית של קשר הקבוצה תתבהר לכולם.

בשביל זה אני ממליץ על השלייקעס האיתנים של תיאום ציפיות ויצירת דמויות עם רעיון מכוון ומניע סיפורי שמאחד את הקבוצה ונותן לכולם משהו שכולם רוצים ביחד - והאיחוד והקשר של הקבוצה כבר יקרו מעצמם. זה קורה כשכולם יושבים ביחד ומדברים על מה שהם רוצים.

זה בהחלט לא קורה אם שחקן בא בכוונה להתנגח עם הקבוצה או לא מוכן להתפשר על רעיונות קיצוניים בעליל. אני מקווה שאיחלתם לרוצח בהצלחה בהמשך דרכו.

 

[DDN]

האמת, שאני קראתי במקור והבנתי את ההודעה שלה

שהשחקן צריך כריזמה.
בקריאה שניה, נראה לי שאתה הבנת נכון, אבל בטעות המקורית של ההבנה שלי - אם לשחקן יש כריזמה מספקת, שחקנים אחרים יסכימו "להחליק" דברים עבורו.

 

[Nihau]

כריזמה של הדמות

ושל השחקן כי קשה מאוד לשחק כריזמה נכון למי שאין כריזמה.

 

[מירטל]

ידוע לכל הקבוצה =

ידוע לכל הדמויות בקבוצה ( ומכאן - לכל השחקנים בקבוצה).

כנראה שהפתרון שלך הוא הדבר היותר טוב... אבל נשאיר את זה לבלש ( החסרונות של השה"מ....)

 

[Serpent Axis]

הבעיה היא לא בדיוק מה שנעשה - אלא איך שנעשה

התנקשות שקטה ואפקטבית (לא בדיוק מה שהיה כאן) היא משהו שעובד באופן קר ובירוקרטי רק בעולם המשחק ולא מחוץ לו - גם אם הדמות ערכה מעקב, מצאה הזדמנות, ניצלה אותה וכיסתה את עקבותיה. שחקן אחד רצח דמות שחקן אחרת ואף אחד חוץ מהמנחה לא ידע על זה לעולם. למוות של דמות השחקן אין שום משמעות מעבר לרגע של אוננות פרטית וסודית מצד השחקן הרוצח. דמות שחקן נמחקה, על כלום. זה מבטל את הפוטנציאל של הדמות, קוטע את הדרמה איתה ומכריח שחקן שנהנה מהדמות שלו ובנה עליה לעצור עכשיו הכל ואו ליצור דמות חדשה או ללכת הביתה ולעשות משהו אחר.

אם זה היה רגע דרמטי, אם השחקנים היו מובילים לרגע הזה עם משהו כמו משחק תפקידים טוב, אם זה היה משרת משהו בעלילה ומביא לפתרון של קונפליקט ארוך או מוביל לרגע שבו אחרי התכוננות ארוכה להתנקשות, המתנקש פתאום מחליט החלטה אצילית ומזיז את החץ הקסום הדבילי שלו מהדמות אל הנבל... אז היה יוצא משהו טוב יותר מזה.

דיברתי פעם על איך לנסות להוציא ממוות של דמות משהו מהנה לכולם ונראה לי שמה שאמרתי אז תקף גם כאן.

 

[מירטל]

האמת היא שזה די נכון :

זה לא מוות של דמות ב PVE ( player versus envirement - זה מצב שבו אחת הדמויות בוחרת לשחק שחקן נגד שחקן PVP - וכאן נוצר לנו מצב שזה לא היה רק המוות של הדמות שנרצחה, אלא מצב שבו כל אמון שיכל להיות ביננו לבין שאר החבורה די נעלם.

ז"א, שנעלמה לנו חצי מהחבורה בגדול.

 

[DIDGIN]

הדמות שנרצחה - שלי

 

[Nihau]

תנחומי, ידוע לך למה היא נרצחה?